לשדרג את המוח – איך להתחיל נכון את הסמסטר

בקריאה תלת מימדית, שהיא פרוצדורה שלמה להתמודדות עם חומר קריאה, השלב השני הוא שלב ה”הקדמה”.

בהקדמה אנו סוקרים את כל הספר כדי להשיג כמה שיותר מידע על הספר עוד לפני שקוראים אותו, כדי לברור אם הספר מתאים לנו, אם יש בו את מה שאנו מחפשים, כדי להחליט מה לקרוא קודם ומה אחרי כן וכדי להבין איך המידע מאורגן בספר.

בקורס “ללמוד איך ללמוד”, אני מלמדת שכדי להימנע מלמצוא עצמנו ברגע האחרון בלחץ, צריך לעשות פעולה פשוטה: מבט על, הקדמה.

אך בואו נפרט לרגע למה אני מתכוונת:

לרבים מהסטודנטים שאני פוגשת בסדנאות יש מנהג “מגונה”: היות והחומר הוא רב והחשק ללמוד הוא… פחות רב – ולא נתעלם, כמובן, מהקשיים בלימוד, בקשב ובריכוז – הם מוצאים עצמם עושים מראתון של כל חומרי הלימוד בימים האחרונים. זה יוצר מצג של לחץ גדול מאד, בעיקר נפשי, עומס, עייפות גדולה ותחושת תסכול. באופן בלתי נמנע, זה משפיע על תוצאות המבחן.
אז מה עושים?

תתפלאו כמה זה פשוט:
כשמתחיל הסמסטר, אתם מקבלים רשימה של כל הספרים והמאמרים שתצטרכו ללמוד במשך הסמסטר במקצוע מסוים. סילבוס.
הדבר הראשון שצריך לעשות כשמקבלים את הרשימה, זה לגשת לספרייה (או לרכוש את הספרים במידה וזה הנוהג) ולאסוף את כולם.
כן, ממש את כולם.
פיזית.
לערם אותם בערימה, להתיישב ולהתחיל לסקור את כולם.
מי גדול? מי קטן?
מי כתוב בשפה קלה? מי כתוב בשפה קשה יותר?
איך ערוך החומר? האם יש פרקים, ראשי פרקים, תת כותרות?
האם ניתן לחלק את הספר הזה?
קבלו תמונה כללית של כל החומר.

כמובן, לכל אחד מאתנו יש התחייבויות שונות, עבודה, חוגים, רגעים שבהם ממילא לא נוכל ללמוד.
אך לכל אחד מאתנו יש רגעים ביום שבהם אנו יותר אפקטייבים ורגעים שבהם הלימוד שלנו יותר קשה ואיטי.
את הספרים הקשים יותר נלמד ברגעים האפקטיביים שלנו. את אלה הקצרים או הקלים יותר, נלמד גם ברגעים אחרים.
לאסוף את המידע מראש יכול לתת לנו שקט נפשי, לדעת מראש עם מה נצטרך להתמודד. זה ימנע את מצבי הלחץ והפאניקה,
נוכל לתכנן, נוכל להשיג תחושת שליטה.
זהו הנוגדן הטוב ביותר לתסכול.
פשוט, אבל עקרוני.
בהצלחה