קריאה מהירה ושיפור זיכרון מעל גיל 50

במשך השנים נתקלתי, דרך הטלפונים השונים שהגיעו אלינו, בשאלה: “אני מעל 50, יש לי
בכלל מה להתחיל עם זה, או שזה מיועד רק לצעירים?”.
במילה “זה” הם מתכוונים, כמובן, לקורסים שאני מציעה בקריאה מהירה, או בשדרוג המוח,
כפי שאני אוהבת לקרוא לזה.

אז המאמר הזה מיועד בעיקר לכם, בני החמישים פלוס (אך לא רק).
אתחיל מיד מגילוי נאות: גם אני מעל גיל 50.
ואמשיך בכך שאספר לכם שיש לי גם תלמידים שעברו את גיל ה-80.
ואצהיר מיד שמטרת המאמר הזה הוא לטעת בכם תקווה.

התשובה המידית לשאלה האם ניתן ללמוד קריאה מהירה מעל גיל 50 היא: בטח, בוודאי, כמובן.
למה לא בעצם?

המוח ממשיך להתחדש

ריטה לוי מונטאלצ’יני, כלת פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה בשנת 1986, חיה עד גיל 103 בצורה פעילה מאד.
למרות שכבר לא ראתה טוב והיו לה גם בעיות שמיעה והתניידות בשנותיה האחרונות, המשיכה
להיות ערנית והתעניינה כל הזמן בכל מה שקורה סביבה. בכל ראיון אהבה להדגיש: “אני הולכת
כל יום למעבדה. אני עובדת לא פחות טוב מאשר בגיל 20. אני נהנית מהעבודה כמו בימים הראשונים”.
מעבר לכך שהיא עצמה הייתה אחראית להוכחה כי המוח ממשיך להתחדש גם בגיל מבוגר
תודות ל”גורם הגדילה העצבית”, עליו זכתה בנובל, בכל פעם ששאלו אותה איך היא מסבירה את
אריכות החיים שלה ואת מוחה החד בגיל מבוגר והאם זה תלוי רק בגנטיקה, היא הייתה עונה
שגנטיקה עוזרת בוודאי, אך הגורם העיקרי הוא שהיא המשיכה לעסוק במה שמלא אותה בתשוקה,
שעניין אותה.

פגעי הגיל

נכון, המוח עובר שינויים עם הגיל. לפי מחקרים, נפחם של איברים מסוימים יורד גם בחלקים
של המוח הרלוונטיים ביותר ליכולת של הזיכרון והחשיבה: באונה הפרונטאלית (קליפת המוח המצחי), האזור
שאחראי ללקיחת ההחלטות, ההבדלה והבנת הנקרא , ובהיפוקמפוס, האזור במוח האחראי לתפקודים רבים
הקשורים בתהליכי הזיכרון (בעיקר הויזואלי). ניכרת גם ירידה בזרימת הדם במוח, ירידה בקצב צריכת החמצן במוח,
יש שינוי בפעילות העצבית של המוח. גם היכולת להישאר מרוכזים, בקשב, בדבר אחד כשמסביב יש רעש נפגעת.
אך האם זו גזירה? האם זה מצב סטטי ועלינו פשוט לקבל את העובדה שעם הגיל נפגע התרגיל?

זהו, שלא. כי גם אם תפקודים מסוימים מפסיקים לעבוד כמו קודם, המוח מסוגל “לגייס” לעבודה אזורים
אחרים במוח שלא השתתפו בעבר במשימות כגון קריאה, הבנת הנקרא וזכירת הנתונים.
כלומר, המוח מפצה על הירידה בתפקוד באזורים מסוימים על ידי הכנסה לפעולה של אזורים אחרים במוח.

היכולת להפעיל את החלקים האחרים של המוח יחד עם תזונה נכונה ופעילות פיזית – והייתי מוסיפה גם,
לאור דבריה של ריטה לוי מונטאלצ’יני, גילוי עניין ותשוקה בדברים שאנו רוצים לדעת וללמוד לעשות – יכולים
בהחלט לעזור לנו להיות אנשים מבוגרים אקטיביים ודינמיים.

לגיל יש יתרונות

לגיל, אבל, אין רק חסרונות, יש בהחלט גם יתרונות, והעיקרי שבהם היא הפרספקטיבה ביחס
לזמן שעובר. כשאנחנו צעירים הכול צריך לקרות מהר, עכשיו, ברגע זה. יש לנו תמיד צורך בסיפוק מהיר.
יש באמת הרבה תשוקה לדברים, סקרנות, אנרגיה וגם פתיחות יחסית. אך הגיל והמהמורות הבלתי נמנעות
שאנו עוברים בחיים לא רק מחשלים אותנו, אלא גם ממלאים אותנו בסבלנות. הניסיון שלנו בחיים מראה לנו
כי יש דברים שפשוט לוקחים יותר זמן. אנחנו יכולים להסתמך על ניסיון העבר שלנו כדי למצוא את אותם
הדברים שאם התעקשנו מספיק, פשוט קרו. הבנו את הערך של הזמן ושל החזרה, אם כל האמנויות.

הבעיה העיקרית, כפי שאני רואה אותה, היא קיבוע ההרגלים. אחד מהדברים שקורים ככל שהגיל
מתקדם הוא שהרגלים מסוימים שלנו, שבגיל צעיר היו משהו שאהבנו לעשות, ששמחנו שקרו או, אפילו, משהו
שההורים שלנו נהגו לעשות, נעשים עבורנו עם השנים הכרח, משהו שאי אפשר בלעדיו.

לחברה יקרה שלי מאיטליה היה תחביב: פסלונים קטנים מכסף או מזכוכית. בבית שלה תמיד היו כל מיני
פסלונים של חיות, פרחים, חפצים קטנים, והם היו תמיד חמודים ואסתטיים למראה והוסיפו חן לבית.
כשהכרתי את שאר משפחתה, גיליתי שגם שתי אחיותיה אוספות את הפסלונים האלה ושזהו הרגל
שירשו מאימם. בפעם האחרונה שביקרתי אותה גיליתי שכל הבית מלא בפסלונים כאלה שעומדים תמיד על מפית תחרה, גם בחדר האמבטיה. זה עדיין יפה, רק שהבית הפך למעין מוזיאון שבו צריך להיזהר בכל
תנועה (איפה לשים את הסבון? ואת המגבת?) כי צריך לכבד את הסדר המדויק שבו הדברים
נמצאים תמידית.
החוויה הזאת הדליקה אצלי אור אדום: ההרגלים שלנו יכולים להפוך להיות הכלא שלנו… ואם כך הוא הדבר
באשר לחפצים, מה בדבר הרגלי החשיבה שלנו? או מה בדבר ההרגל להתייחס לעצמנו בצורה
מסוימת, למשל כ”אדם שלא מסוגל ללמוד?”.

ההרגל

ניסיוני הראה לי שמה שעומד בינינו ובין היכולת לקרוא מהר, לזכור או ללמוד טוב יותר הוא תמיד ההרגל.
הקדשתי לזה גם את המאמר “מסע התגלית האמתי – או איך ליצור שינוי“. זה נכון לגבי כל אדם, כי גם אדם
צעיר מקבע הרגלים. אך זה נכון שבעתיים ככל שהשנים עוברות. כמו תלם שבו עוברים פעם אחר פעם וככל
שעוברים בו יותר, כך הוא נחרץ יותר, כך הוא הדבר לגבי מקומם של ההרגלים במוח. אנו חייבים, אם כן, להביא
בחשבון את המנגנון הזה ולפעול תמידית כדי לאפשר לעצמנו שינויים וגמישות מחשבתית.

מה שכדאי לפתח

גמישות מחשבתית. הנה מילת מפתח חשובה. כפי שאנו יכולים לעבוד על הגמישות של הגוף דרך תרגילים
מיועדים לכך, כך אנו יכולים גם לעבוד על הגמישות המחשבתית שלנו. ומה תאפשר לנו הגמישות? להיפתח
לדברים חדשים, לאנשים חדשים, לתחומי עניין חדשים, לגלות מחדש את התשוקה ואת האנרגיה,
לחיות את כל מה שיש לחיים להציע לנו גם בגיל מבוגר.

פיתוח תחביבים ותחומי עניין, עבודה מתמדת בגירוי החושים שלנו דרך משחק ואתגרים, פתרון תשבצים,
משחקי ברידג’, משחקי זיכרון, הליכה בדרכים שונות וחדשות כדי להגיע לאותם יעדים, שיחות עם אנשים,
שמיעת הרצאות, גלישה באתרים המכילים ידע או המעודדים מיומנות – כל אלה בשילוב עם פעילות פיזית ואוויר צח
יכולים לעזור למוח שלנו להישאר צעיר ופעיל.
וכמובן, להצטייד בטכניקות לקריאה מהירה, לפיתוח הזיכרון והלמידה. כי אפשר לעשות את כל זה יותר טוב.

והנה כל המידע על נוסחת ההצלחה לפיתוח הזיכרון

אוהבים להקשיב? הקלטתי עבורכם את המאמר הזה