מאמרים

לכוון ולפגוע – חשיבותן של מטרות

גבה אחת התרוממה, והנה שתיים:

הצבת מטרות, אוקי, אולי, בסדר.

הצבת מטרות וקריאה מהירה???

אז מסתבר שהקשר הדוק.

במאמר הזה נתחיל מהמטרות עצמן.

לשם מה כדאי להציב מטרות?

המטרות הן כמו מסילה שעליה תוכל לנסוע הרכבת, רכבת המחשבה, הרגש והעשייה שלנו.
למטרה יש את הכוח להניע אותנו לעשייה, להפוך את היום שלנו למשמעותי, למלא אותנו במרץ ובשמחת חיים.

מה מעייף אותנו?

כשאנחנו מרגישים עייפים, סביר להניח שזה משום שהיום שלנו אינו יעיל, הדברים לא עובדים, אנחנו לא אוהבים את מה שאנו עושים ו/או את התוצאות שאנו משיגים. בקיצור, מה שאנו רואים לא מוצא חן בעינינו. זה מוסיף לנו תחושה מתמדת של כבדות וחוסר תוחלת.

אך זהו מצב שהייתי מעזה אפילו לכנות “טראגי”, שכן החיים הם מתנה שאין לנו מושג כמה זמן תהיה ברשותנו, מה שהופך כל יום ליקר ערך ומיוחד במינו. בכל פעם שאנו נותנים ליום מחיינו לעבור ללא תוחלת, אנחנו לא רק שורפים את היום שלנו, אנחנו שורפים את החיים שלנו.

רבים מהאנשים שאני פוגשת מתלוננים לעיתים קרובות על מצבם, מקטרים בקיצור. גם אני מכירה את הנחמה הרגעית שאפשר למצוא כששני חברים מקטרים יחדיו ומוצאים שהם מסכימים ביניהם על מושא התלונה. זה רגע שאתה מרגיש שאתה לא לבד, שאתה לא ה”אידיוט” היחיד כאן, שאולי לא טעית בכך שהתלוננת. ואכן, פעמים רבות התלונות הן אפילו מוצדקות אבל…. אבל זה שהתלוננת, מעבר לנחמה הרגעית שהיא, כשמה כן היא, רגעית בלבד, לא שינה כהוא זה את המצב עצמו.

אבל כשאת אותם החברים אני שואלת: “אבל מה באמת את/ה רוצה?”, רבים מהם לא יידעו לענות. הם יידעו מה הם כבר לא רוצים, אך בעצם נותנים לחיים פשוט לעבור תוך כדי שהם עושים את אותן הפעולות כל יום. לפעמים זה יום טוב, לפעמים זה יום רע, זה אף פעם לא תלוי בהם, הם כמו ספינה בלב ים ללא קברניט אשר נתונה לחסדי הגלים.

כשיש לנו מטרה – ותהא זו כל מטרה שהיא, כמו “אני רוצה כסף”, אני רוצה אהבה”, “אני רוצה אושר” – יש לנו סיבה לקום בבוקר, כל יום שלנו נמדד בצעדים שעשינו לקראת השגתה.

תכונותיה של מטרה ראויה

מהי מטרתך אם כן? מהו הדבר שבחייך אינך יכול בלעדיו? מהו הדבר שיעורר אותך לעשייה, יקים אותך מרבצך ויגרום לך – סוף, סוף – לעשות ולא רק לדבר על זה ולחלום?

זהו, שלא כל מטרה היא מטרה טובה, מטרה שתמלא את התפקיד של להניע את חייך.
כדי שמטרה תמלא את התפקיד הזה, עליה לענות על ארבע תכונות:

  1. היא צריכה להיות מוחשית, קונקרטית: משהו ברור, מוגדר, משהו שנוכל אחר כך לציין לעצמנו שהשגנו אותו ולחגוג את הניצחון.
  2. היא צריכה להיות בת מדידה: צריך שיהיה אפשר לכמת אותה, להגדיר את המידה, להגדיר את הזמן שייקח לנו להשיג אותה, להגדיר את הצעדים שנצטרך לנקוט בכדי להשיגה.
  3. היא צריכה להיות בת השגה: ריאלית, בהישג יד, גם אם השגתה תדרוש מאמץ. ואכן, פעמים רבות אנו שוכחים את צעדי הביניים שנצטרך לנקוט בכדי להשיג את המטרה שלנו. אנו לא צריכים להקטין את השאיפה, אך בהחלט להציב מטרות ביניים בדרך להישג הגדול.
  4. היא צריכה להיות מדודה ליכולותינו: לפעמים אנו מציבים לעצמנו מטרות שהן גדולות ממידתנו, מטרות שאינן מביאות בחשבון את כמות המאמץ שנצטרך לנקוט, את האינטנסיביות שזה יבקש מאתנו ואת משך הזמן שזה ידרוש מאתנו, זמן שמן הסתם נצטרך לגזול מתחומים אחרים בחיינו, לפחות למשך הזמן הנחוץ להשגת המטרה.

מאמץ, זמן, אינטנסיביות

מצד אחד, צריך להיזהר ממטרות גדולות מידי. אם אני רוצה להיות עשירה, אך איני מוכנה לעשות את כל מה שנדרש בכדי להשיג את המטרה הזאת, התוצאה תהיה תסכול בלבד.
בעיקרון, כל מטרה ניתן להשיג בתנאי שמקפידים להקדיש לה את כמות המאמץ למשך הזמן המספיק ובאינטנסיביות המתאימה. אלה הם שלושת הגורמים שיכולים לגרום לכל מטרה להתגשם.

אך אם אני מסתפקת ב”אני רוצה” ולא הצלחתי לפרט לעצמי באופן קונקרטי מספיק מה בדיוק אני רוצה, גם אם אעשה צעדים משמעותיים לקראת השגתה ארגיש תמיד שזה לא מספיק ואחווה תסכול, חוסר נוחות, כעס, חוסר אונים עד שבאופן בלתי נמנע אוותר עליה ואמצא עצמי אומרת “טוב, זה לא היה באמת חשוב”, אך בינתיים “תולעת” המרירות כבר החלה לפלס את דרכה בתוכי.

להיות עשיר

אז בואו ניקח לדוגמה לרגע את המטרה של להיות עשיר. מה זה בשבילי להיות עשיר? מתי אדע שאני עשירה? האם כאשר יהיו ברשותי דברים מסוימים, בית בגודל מסוים ובמקום מסוים, מכונית מסוג מסוים, האם אז ארגיש עשירה? או האם צריך להיות לי סכום מסוים בחיסכון בבנק? או האם צריך להיות לי סכום שנכנס לבנק ועומד לרשותי כל חודש? או האם זה ענק יהלומים? או האם טיולים מסביב לעולם? אם לא אגיד לעצמי מה צריך לקרות כדי שאוכל להרגיש עשירה, יכול להיות שיהיה לי בית, מכונית, ענק יהלומים ונסיעות תכופות לחו”ל ועדיין ארגיש ענייה.

ואיך מודדים את זה? איך מודדים עושר? עושר זה פשוט למדוד: כמה כסף בצד, איזה סכום חודשי, איזה בית, איזו מכונית וכו’. אך ההגדרה של מטרה בת מדידה נוגעת גם למשהו שאני יכולה להגדיר מראש איזה וכמה מאמץ יידרש בכדי להשיגה.
בדרך כלל אנחנו מסתפקים ב”נעשה מה שצריך”, אך במקרה הזה זה לא מספיק, אנחנו עדיין ספינה שנתונה לחסד הגלים.

שתי התכונות האחרונות של המטרה, אשר קשורות באופן הדוק זו לזו, נוגעות להבנה של המיקום שלי היום, של היכולות שעומדות לרשותי, ושל המרחק שיש כיום ביני ובין המטרה.
שוב, לא מדובר על לוותר על החלומות, אך מדובר על ראייה מפוכחת של המאמץ שיידרש ממני כדי להשיג את המטרה ושל הכוחות שעומדים כרגע לרשותי. מדובר באסטרטגיה טהורה.

שמש

אמרנו שמטרה גדולה מידי יכולה לגרום לתסכול ולהביא בסופו של דבר לכך שאוותר עליה. אך גם במטרה קטנה מידי יש סכנות. אם היא קטנה מידי, היא לא תעורר אותנו. אם לא ארגיש את הצורך בהשגת המטרה הזאת כמו ש”מי שטובע צריך אוויר“, כפי שאוהב לומר איש חכם בשם פ. פאולטי, אדחה את הביצוע שלה עד שאולי יהיה מאוחר מידי. אולי אשיג אותה מהר מידי ואירדם, אולי בכלל לא אתחיל כי יהיו לי דברים שמלהיבים אותי יותר.

את המטרה, אם כן, צריך לבחור בקפידה, לא גדולה מידי ולא קטנה מידי.
למען האמת, המטרה שעלינו לבחור צריכה להוות עבורנו שמש.

מה עושה השמש? מאירה, מחממת, מחיה. אין חיים על פני כדור הארץ ללא השמש.

(ואולי יהיו כמה “חכמולוגים” שיגידו שיש כמה צורות חיים שמתקיימות ללא שמש, אך אני לא בטוחה שהיינו רוצים להידמות להן)

אז מה זו מטרה שהיא שמש?
היא צריכה להאיר, כלומר לעורר את האינטלקט, להרחיב את הדעת, לאתגר אותנו לפתח יכולות חשיבה חדשות, שונות מאלה להן אנו רגילים.
היא צריכה לחמם אותנו, להלהיב את הרגש שלנו, להתמלא במוטיבציה וברצון להשיגה כשברור לנו מה יהיה ברשותנו, מה נהיה, לכשנשיג אותה.
והיא צריכה לחיות אותנו, למלא אותנו באנרגיה, להעצים אותנו, לתת לנו משמעות וכוח להמשיך.

בכל פעם שניווכח שהפירות שהמטרה מביאה לחיים שלנו אינם אלה של השמש, עלינו לכוונן אותה מחדש, לבדוק איזה מהסעיפים האלה אינו עונה יותר על תפקידו.
החיים הם דינמיים, אנו לא צריכים להתקבע על דברים שאינם עובדים, אלא להיות מסוגלים להשתנות עם החיים שמשתנים, כשאנו משמרים מלפנינו את המטרה.

מקווה שעזרתי. במאמר הבא נדבר על המטרה בהקשר של קריאה מהירה, איך מציבים מטרה לקריאה.