“המהירות שנוחה לי כרגע, אחרי קצת משחק והיכרות עם האפשרויות,
היא 3 מילים בו זמנית ו-500 מילים לדקה. בפחות מזה איבדתי עניין בצפייה למילים שתבואנה.
אבל, וזה ‘אבל’ גדול, הטעם בקריאה הלך לגמרי. בשבילי מילים הן כמו מוזיקה, קריאה היא כמו שירה.
ההטעמה של המשפטים, סימני הפיסוק, ההסגרים, השאלות – כל אלו נותנים את הטעם ואת החוויה לטקסט
שאני קוראת, גם אם הוא טקסט עיוני. אני לא קוראת לעצמי בלחש, לגמרי לא, אבל מרגישה את הטונים
המתחלפים, את הקול העולה ויורד ומטעים כל הברה. כשהמילים באות בצרורות, או אחת-אחת, אין את כל זה!”

את זה כתבה אחת המתאמנות בקריאה מהירה בקבוצת הפייסבוק הסגורה המיועדת למתאמנים.

500 מילים לדקה!!

אני בטוחה שרובכם הגדול כבר נעצר במשפט הראשון  – 500 מילים לדקה??!!!, וואו,
הייתי חותם על זה עכשיו! ואכן, זוהי מהירות שכבר גבוהה יותר מהממוצע לפחות פי 2. גם מי שכתבה את
המילים האלה לא התחילה במהירות הזאת, היא הגיעה אליה.

ואז היא כותבת “בפחות מזה איבדתי עניין בציפייה למילים שתבואנה”.  עוד יותר מעניין…

ואז היא מגיעה ל”אבל, וזה אבל גדול…”.  וכאן היא מציינת הרבה מהתופעות שאני פוגשת אצל
רבים מהמתאמנים או אצל אלה שעדיין לא החלו ללמוד קריאה מהירה, הפחד לאבד את
ההנאה שבקריאה, החשש שכשקוראים מהר לא נהנים.

מה זאת הנאה

 אז בואו נדבר לרגע על הנאה.
מה זאת הנאה?
האם קיימת רק דרך אחת ליהנות?
האם אפשר ליהנות בדרכים שונות?
האם אפשר ללמוד ליהנות ממשהו?
או האם הנאה זה “מיד או לעולם לא”?

שאלות פילוסופיות כבדות משקל.

 בואו נעזוב אותן לרגע ונדבר על ההנאה שבקריאה.

כי, אכן, פעמים רבות קריאה זו הנאה.

האם זה נכון תמיד? בוודאי שלא! יש חומרי קריאה שאנו נאלצים לקרוא בשל העבודה, הלימודים
או כל מחויבות אחרת שהיא והם משעממים ומעייפים, הזמן הנדרש לקרוא אותם תמיד נראה ארוך מידי
והזמן העומד לרשותנו, קצר מידי. הקריאה היא הנאה כשמדובר בספר פרוזה או שירה שבחרנו לעצמנו ושאנו
קוראים בזמננו החופשי, כשיש לנו כזה. התיאור שתיארה חברתנו בתחילת המאמר יכול להיות תקף לסוג כזה
של ספרים. אך לא כל חומר הקריאה הוא כזה, ולא לכולם (למשל אלה שיש להם בעיות קריאה
ולא מצליחים ליהנות אף פעם מהקריאה).

סוגים שונים

 פה אנו מגלים שיש ספרים שונים, או סוגים שונים של חומרי קריאה. גם ההתנהלות שלנו ביחס לחומר
הקריאה משתנה: האם מדובר בספר סיפורת שאני קוראת על גבי כסא הנוח לצד הבריכה, או האם מדובר
בחוזה / מאמר מדעי / סיכום חשבונאי / תיאור היסטורי / אתר אינטרנט? והאם מדובר בחומר שהוא
מודפס בספר או בחומר קריאה דיגיטלי שנמצא במחשב? והאם יש לי זמן מוקצב לקריאה הזאת – נניח לצורך
מבחן / פגישה / הגשה – או האם יש לי את כל הזמן שבעולם לקרוא אותו?

כמובן שהתשובה היא שכל חומר קריאה דורש ממני תשומת לב ומאמץ שונים, זמנים שונים, רמת הבנה שונה.
עולם הקריאה אינו עולם שטוח וטכניקת הקריאה המהירה לא תגרום להבדלים להיעלם.

חשוב, אם כן, שנבהיר נקודה אחת מרכזית:

הקריאה שלנו משתנה בהתאם למה שאנו קוראים.

גם הקריאה המהירה שלנו.

 מה שאנו בעצם אומרים הוא שיש התאמות לטכניקה בהתאם למה שאנו קוראים.
הקריאה המהירה תמיד תהיה יעילה יותר, בכל צורה אליה נתאים אותה.

 אך בואו נחזור להנאה.

דרך אחרת

האם ניתן ליהנות מספר בצורה שונה מזו שאנו מכירים?
בוודאי שכן!
אין דרך אחת ליהנות!
אפשר ליהנות בצורות שונות.
ויש דברים שהם בהחלט טעם נרכש.
מה גורם לנו להגיב כמו החברה שלנו?
בסך הכל ההרגל שלנו. נקודת ההתייחסות שלנו.

כיום, ביחס לקריאה, יש לנו רק נקודת התייחסות אחת, זו שאנו מכירים.
ויש לנו המון הרגלים, לא כולם מועילים.

אך אפשר לסגל דרכים שונות, ללמוד ליהנות מעוד דברים.
אני, למשל, מוצאת שלהצליח להגיע לעיקר בדקות ספורות זו הנאה.
לסיים ספר זו הנאה.
להבין מיד במה מדובר, לאן ללכת, איפה נמצא מה שאני מחפשת זו הנאה.
לדעת שאני יכולה ללמוד כל דבר שאני רוצה זו הנאה.

 כפי שעניתי לחברה בקבוצת הפייסבוק, אני מנסה לא להיות אדם של “או זה או זה” אלא אדם של “גם זה וגם זה”.
החיים הרבה יותר מהנים כך!

קראו על הקורס השלם לקריאה מהירה

הקלטתי את עצמי מקריאה את המאמר הזה. רוצים להקשיב?