ילדים וקריאה מהירה

“אני לא קורא ספרים” – הוא אמר בנחישות.

ישבנו בפיצרייה. אני ואמא של ג. , בת 11.
ישב שם גם פ., בן עשר.
הם הסכימו להרים את הראש ממסך הטלפון שלהם
לרגע. ראו שם סרטונים.
“למה?” – שאלתי
“כי זה משעמם” – הוא ענה
“כל הספרים משעממים?” – שאלתי
“לא. הם לא. אבל זה קשה, זה לאט מידי”.

חברה שלי פנתה לבת שלה, ששוב החזירה
את המבט שלה למסך של הטלפון:
“ואם זה לא היה לך קשה, היית קוראת?”
“כן, אני חושבת שכן” – ענתה ג., הבת שלה.
“ג., תגידי לי בכנות” – אמרתי לה – “לו היית
יודעת שאת צריכה להתאמץ לתקופה קצרה,
אבל שאחר כך יהיה לך יותר קל לכל החיים,
בלימודים, בהכנת שיעורי הבית, היית עושה את
המאמץ?”
“כן” – היא ענתה.

האם ילדים יכולים ללמוד קריאה מהירה?
כן!! והרבה יותר בקלות מכם, המבוגרים.
זה פשוט, הם עוד לא צברו מספיק שעות של חזרה
על דרך מסוימת לקרוא. ה”כביש” במוח שלהם, זה
העשוי מסינפסות – ואל תטעו, הוא פיזי לחלוטין – עוד
לא העמיק מספיק, הם יכולים לשנות את ההרגלים
שלהם יותר בקלות.

זה נכון, אני התמחיתי במבוגרים יותר, בבוגרים מעל
גיל 13. זו הייתה בחירה, כי נדרשת שפה אחרת ולא
יכולתי לנהל את השיווק בכל השפות.
אבל לימדתי ילדים. עשיתי סדנאות משותפות להורים
וילדים. לימדתי במשך סמסטר שלם ילדים במרכזים
למצוינות של משרד החינוך בכפר סבא וברעות.
זו הייתה חוויה בלתי נשכחת.

כשלימדתי קורסים פרונטליים, היו מגיעים אלי ילדים מידי
פעם. הגבלתי את זה לגיל 13 ומעלה. ותמיד, תמיד נשארתי
פעורת פה לנוכח ההישגים המהירים שלהם, הקלות בה רכשו
לעצמם את היכולת. ההורים היו
מתקשרים הרבה אחרי הקורס כדי לספר לי את הנפלאות
שקורות לילדים שלהם בבית הספר.

הרבה הורים פונים אלי ורוצים שהילד שלהם ילמד קריאה
מהירה. כשמדובר בילד צעיר מידי, אני תמיד מייעצת להורים
ללמוד אתם ביחד, לתווך להם את התכנים, להפוך את זה
לחוויה משותפת שלהם.

אבל כשהורה פונה אלי כדי שהילד שלו ילמד לקרוא מהר,
אני תמיד שואלת את אותה השאלה:
זה הוא/היא רוצים או את /ה בשבילם?
כי גם עם הרצון הכי טוב, גם עם המורה הכי טוב,
יכולת רוכשים לבד. זה לא “הוקוס פוקוס”, זו תוצאה
|של אימון וחזרה, של הטמעה.

אני לא יכולה לחסוך מאף אחד, ילד או מבוגר, את
ההכרח להתאמן. דבר אחד זה לטעום את היכולת,
וזה די פשוט, דבר אחר זה להפוך את היכולת למיומנות,
ואני לא רוצה למכור לאף אחד את האשליה שאפשר
לעשות את זה ללא שום מאמץ.

זוכרים מה שאלתי את ג.?
לו היית יודעת שאת צריכה להתאמץ לתקופה קצרה,
אבל שאחר כך יהיה לך יותר קל לכל החיים,
בלימודים, בהכנת שיעורי הבית, היית עושה את
המאמץ?”
“כן” – היא ענתה.