המעט שהוא הרבה – על קריאה מהירה והרבה יותר – שולמית אסיף

קריאה מהירה היא משאת נפשם של רבים מהאנשים עמם אנו, באופן טבעי, באים במגע. בו זמנית, לרבים מהפונים יש חשש שאם יקראו מהר, ילך לאיבוד חלק גדול מהטקסט והם ‘לא ידעו את הפרטים’.

המאמר הבא רוצה להפריך שכנוע, פרדיגמה ובו זמנית, לעודד אתכם. כדי לעשות זאת, הרשו לי להפגיש אתכם עם עקרון ה-20/80 ועם היישומים שלו בקריאה מהירה.

המהנדס וילפרדו פארטו (1848-1923) הוכיח שבאזור איטלקי מסוים, חלק קטן בלבד של התושבים היו בעלי מירב ההון באזור. הוא התבונן בכך שבאנלוגיה, בכל מערכת היו מעטים האלמנטים העקרוניים אשר הגדירו את התנהגות המערכת כולה.

זהו העיקרון העומד בבסיס חוק ה-20/80 שניסח ג’וזף ג’ורן:  ‘20% העקרוניים ו-80% המשניים’.(the vital few and the trivial many).

בואו נבחן, אם כן, את הקשר שבין חוק ה-20/80 לבין קריאה מהירה.

אין 100%

אם אנו רוצים לקרוא בקריאה מהירה, עלינו להפריך קודם כל שכנוע, פרדיגמה: גם כשאתם קוראים ספר בתשומת לב, בשום אופן אינכם תופסים 100% ממנו. לא מאמינים? לכו ובדקו.

קחו ליד ספר שקראתם בשמחה ובשקידה לפני חודשים ספורים ובדקו כמה אתם זוכרים ממנו. תיווכחו לדעת שאתם זוכרים את העיקר, כמה דוגמאות, כמה רגעי מפתח ותו לא.

קראו ספר במקביל לחבר ואחר כך דברו איתו עליו. צאו מהרצאה או מסרט ודברו עם החברים שלכם, נסו לבדוק מה כל אחד זוכר מהסרט או ההרצאה. תגלו שכנראה הייתם בסרטים שונים!

מדוע זה כך? מדוע אנו לא זוכרים את כל הספר, גם אם קראנו אותו בתשומת לב?

הסיבות הן רבות וקטנה היריעה במאמר זה, אוכל רק לגעת בקצה המזלג. מראש אומר שכל אחד מהסעיפים המפורטים כאן ראוי למאמר משלו. הנה כמה סיבות:

• האזור במוח עימו אנו מבינים את הנקרא עמוס מאד. מתנהלת בו גם רשימת המטלות שלו: כל מה שאנו צריכים להגיד, לזכור, להביא, לעשות וכו’. יכולת ההכלה של האזור הזה היא מוגבלת ולכן, כאשר משהו מעסיק אותנו, הוא ‘בא על חשבון’ משהו אחר. אי לכך, פעמים רבות אנו מאבדים את הקשב ובמקום לקרוא, אנו פשוט חושבים על אחת מהמטלות או על אירוע שקרה לנו במשך היום. העיניים אולי עדיין רצות על הדף, אבל המחשבה כבר לא עם הספר.

• טיבה של המחשבה הלוגית הוא שהיא פועלת לפי אסוציאציות: דבר מוביל לדבר. לפעמים אנו קוראים משהו בספר והוא מזכיר לנו משהו אחר שנמצא על סדר היום שלנו ו…הנה נדדה מחשבתנו והקריאה שלנו.

• כל מידע אשר מגיע אלינו, נתקל בכל הידע הקודם שיש לנו, בכל הדעות שלנו על הדברים, במערך המוסר שלנו, בהתנסויות הרגשיות של עברנו, במערכת הערכים שלנו. אנו נוטים יותר לקלוט דברים אשר עולים בקנה אחד עם כל אלה ולהדחיק ולהתנגד לכל מה שסותר אותם. נקרא לכל אלה ‘הפרשן’ שלנו.

• חיפשתם פעם את המפתחות של המכונית ולא מצאתם אותם? ובסוף הם היו ממש שם היכן שחיפשתם, רק שפשוט לא ראיתם אותם? לתופעה הזאת קוראים ‘סקוטומה’ – אנחנו באמת לא רואים דברים מסוימים גם אם הם שם, מול העיניים שלנו. מה אנחנו לא רואים בספר?

היינו יכולים להמשיך ולפרט, אך אני בטוחה שכבר הבנתם מדוע אין אנו קוראים בקריאה מהירה…

קריאה מהירה ועקרון ה- 20/80

כמה מהבגדים שיש לכם בארון אתם באמת לובשים?

בכמה מתכונות הטלפון הנייד שלכם אתם משתמשים?

כמה זמן באמת לוקח לכם במשך היום לעשות את הדברים שעושים את ההבדל?

כל אלה הן התבטאויות של עקרון ה-20/80 בחיי היומיום.

השימוש הנפוץ ביותר בעקרון ה-20/80 הוא בעולם העסקים, אך אותנו כעת מעניינת האפשרות לקרוא ספר בקריאה מהירה, נכון?

הפרדה בין עיקר לטפל

לפי עקרון זה, 80% מערכו של הספר נמצאים ב-20% מתוכנו. אם כך, ניתן להפנים את הרעיונות העיקריים של הספר בזמן קצר מאד.

קריאה מהירה של סיכומו של הספר, ההקדמה שלו, התוכן שלו ואחר כך רפרוף בספר ועיון בקטעים בהם עוצרים, יכולה לתת לנו תמונה מאד ברורה על הספר. כמובן, אם אנו צריכים לשנן את הספר לקראת בחינה, או אז עלינו להתעכב יותר, אך אם לרגע נרפה מהשכנוע שלנו הדבק בפרטים, נוכל לגלות עולם חדש של ידע. כל זה אינו יכול לקרות אם אנו משתמשים רק במחשבה הלוגית שלנו, אותו החלק במוח שלנו הקשור לפרשן.

המחשבה הלוגית קשורה לחינוך, ללימודים שעברנו ולהרגלים שיש לנו. היא איטית מאד. בשל אופייה, יש שלבים של מחשבה שהיא תמיד מדלגת עליהם. המחשבה הלוגית מחפשת את הדברים הדומים ביניהם, היא אינה מנתחת. האנשים בעלי יכולת ללוגיקה בסיסית מתקדמים צעד אחר צעד ללא לחץ, כשהם משתדלים להדגיש לעצמם כל מעבר. עלינו להתאמן במהלך הזה, כשאנו מכניסים בו את יכולת הניתוח המאפשרת לנו להבין כיצד הדברים קורים. עלינו להמשיך לשאול את עצמנו בהמשך אם קיימת עוד דרך לעשות את הדברים. הדרך האלכסונית היא מחשבה אינטואיטיבית. בעזרת המחשבה האלכסונית ניתן להגיע לרמות מחשבה אחרות.

קורס קריאה תלת ממדית מלמד אתכם להגיע לרמות המחשבה העמוקות ולהשתמש בהן לצורך עיבוד מעניין יותר של הידע, להפעיל אזורים שונים במוח מאלה שאנו רגילים להפעיל בדרך כלל לשם קריאה. שימוש במחשבה העמוקה יעזור לזהות מיד את אותם החלקים בספר שהם מרכזיים, עיקריים, ה-20% שיוצרים את ה-80%. כשאתה לומד להשתמש כך במחשבה העמוקה שלך, היתרונות הם מיידיים ולא רק לשם קריאה מהירה.

טיפ:

‘קיימים רק ארבעה סוגי קצינים. הסוג הראשון הוא העצלים והטיפשים. אל תשימו לב לאלה, הם לא מזיקים. הסוג השני הם אלה שעובדים קשה ואינטליגנטים. הם קציני צוות מעולים, שמוודאים שכל פרט נשקל בכובד ראש. הסוג השלישי הוא אלה שעובדים קשה וטיפשים. אלה הם איום ומטרד, ויש לפטרם לאלתר. הם יוצרים לכולם עבודה לא רלוונטית. הסוג האחרון הוא האינטליגנטים העצלים. הם מתאימים לתפקידים הבכירים ביותר.’

גנרל פון מנשטיין, על סגל הקצינים בצבא הגרמני

מתוך ‘עקרון 20/80, מבוסס על חוק פארטו, להתמקד בעיקר ולהגיע לתוצאות’. של ריצ’ארד קוק