לקחת נשימה עמוקה-הקשר בין הירגעות וקריאה מהירה | שולמית אסיף

המאמר הזה נכתב בחודש אוגוסט. החום המהביל והלחות גורמים לנו לעצבנות, נראה שאי אפשר לחשוב כמו שצריך והקריאה שלנו נעשית עוד יותר איטית.

עכשיו, יותר מתמיד, צריך לקחת נשימה עמוקה ולהביא את עצמנו למצב של יכולת ריכוז וחשיבה.

הנה, אם כן, כמה עצות להגברת האינטליגנציה בכלל ובקיץ בפרט.

אה, וכמובן מה הקשר בין הירגעות וקריאה מהירה.

הבה ננסה להבין ברמה הרציונאלית מדוע כדאי לנו להירגע.

ונתחיל ממש מהדברים הפשוטים.

במאמר על מבנה המוח הסברנו את העוצמה שיש למוחות הקדמונים שלנו, גזע המוח והמערכת הלימבית, אלה הקשורים להישרדות.

מוח האדם מתפקד בצורה האופטימאלית בטמפרטורה של כ-°21. כשהחום גבוה, הגוף שלנו נכנס ללחץ: עליו לשמור על טמפרטורה נכונה ולצנן את הגוף.

בהקשר זה חשוב לציין כי הגוף שלנו מתוכנן קודם כל להגן על מימד ההישרדות שלנו. היכולת האינטלקטואלית, זו הקשורה לניאו-קורטקס, גם אם היא זו המייחדת אותנו מבעלי החיים האחרים, היא מעין מותרות. כשהגוף נכנס למצוקה, התפקודים האלה מנוטרלים לטובת יכולת ההישרדות המיידית של המכונה. נוכל, למשל, להיווכח בכך כשאנו חולים בכל מחלה שהיא ושוכבים במיטה: גם אם נציב ליד המיטה ספרים רבים לקריאה, תוך מחשבה על כמות הזמן שפתאום נפלה בחלקנו, נמצא עצמנו רוב הזמן מנמנמים ומתקשים להתרכז, שכן הגוף שלנו מפנה את המשאבים שלו להבראת האורגניזם.

כשהטמפרטורה עולה, אם כן, המתח עולה וגם כן, תכיפות גלי המוח גוברת והיכולת שלנו לחשוב בצורה מעמיקה, ליצור קישורים חדשים והבנות חדשות, יורדת. דבר זה משליך ישר על יכולתנו להטמיע בתוכנו מידע ולהבינו בקריאה רגילה, לא כל שכן בקריאה מהירה.

הפתרון הפשוט, אם כן, הוא המזגן: לשים עצמנו במקום ממוזג עם טמפרטורה נוחה.

אך למען האמת, יש דרכים טבעיות יותר להוריד את המתח ולהחזיר את עצמנו ליכולת חשיבה ראויה: להירגע.

מחקרים הראו שאפילו האוויר שאנו נושמים, ממנו אנו משמרים באופן רגיל רק כ-7%, מזין אותנו בצורה שונה כשאנו רגועים…

אך הבה נרד יותר לעומק ונסקור את ההירגעות דרך ההיבט האינטלקטואלי.

כבר במאמרים הקודמים שכתבתי העוסקים בקריאה ובקריאה מהירה, הזכרנו את הצורך להרגיע את גלי המוח שלנו בכדי לבוא במגע עם המחשבה העמוקה.

במצב ערות רגיל גלי המוח נמצאים ברמת ביטא, בין 12 ל-21 גלים בשניה. במצב הזה אנו פועלים בעיקר עם החלק הלוגי-ליניארי-ביקורתי של המחשבה שלנו. כתוצאה מכך, אנו נעשים תגובתיים יותר ואסוציאטיביים יותר: על כל גירוי אנו מספקים את התשובה האוטומאטית הראשונה שהמוח שלנו מוצא, בדרך כלל על בסיס ההרגלים והדפוסים שרכשנו לעצמנו.

מיכאל גזניגה, חוקר מוח ידוע מאוניברסיטת קליפורניה (שכבר איזכרתי במאמרים קודמים), הגיע אחר שנים של מחקר להצהיר ש”האדם הוא מכונה המייצרת דפוסים לפיהם הוא מתנהג מבלי לשאול עצמו יותר מדוע הוא מגיב כך’. (בהקשר זה ניתן לקרוא את הספרים:  The Social Brain, אשר חוקר את ההיבטים החברתיים הנובעים ממבנה המוח ויצירתם של דפוסים חברתיים ודתות ו-  The Ethical Brainשלו, אשר בודק את התנהגות היחיד בחברה).

ג. א. גורדייף, מורה רוחני ידוע אשר פעל ברוסיה ואחר כך באירופה מתחילת המאה ה-20 ועד 1949 (ראו את הספר(“Views from the real world, early talks of G. I. Gurdjieff”, Arkana, Penguin edit.  , דימה את אותו החלק במוח שלנו אשר מספק את התשובות המוכנות מראש כ’מנגנון תבניתי’. הוא דימה את מוחנו למשרד גדול ובו שלושה מנהלים. במשרד יושבת מזכירה והיא זו שאחראית על התקשורת בין המנהלים השונים. המנהלים אינם דוברים את אותה השפה ולכן המזכירה אמורה גם לתרגם עבורם ולהעביר מסרים, אך מכיוון שהיא עצלנית ובעצם מתעניינת בדברים אחרים, היא עושה זאת ברישול מה ושולפת את הטופס הראשון שנופל לידה, בלא קשר אם זהו הטופס הנכון, התשובה הראויה, אלא בפשטות בשל העובדה שהטופס הזה, הדפוס הזה, הוא טופס בו היא משתמשת תדיר והוא זמין מאד.

כשאנו מדברים על קריאה תלת ממדית בפרט ועל קריאה מהירה בכלל, אנו מתכוונים גם ליכולת ההבנה שיש לנו ביחס לנקרא. אם אכן בחלק הלוגי-ליניארי-ביקורתי של המוח שלנו אנו מספקים תמיד את אותן התשובות, מדובר, אם כן, בחלק המוגבל ביותר של מוחנו, בחלק המותנה שלנו (ראו את המאמר ‘להרחיב את המסגרת- גמישות מחשבתית וקריאה מהירה ‘). כשאנו מבינים את הנקרא עם החלק הזה של המוח, הן אם מדובר בקריאה רגילה והן אם בקריאה מהירה, אנו בעצם מסננים באופן לא מודע כמויות רבות של מידע ומקשרים בין הנתונים בצורה מוגבלת, חזרתית ותגובתית.

ההירגעות, אם כן, ממלאת כאן תפקיד נוסף: היא מבטיחה לנו מרחב חדש לנוע בו, מקום בו השפעתן של ההתניות והמוסר קטן יותר, מקום בו אנו יכולים להימנע מהתיוק האוטומאטי של הנתונים ולאפשר תיוק חדש, רענן, קישורים חדשים עם נתונים אחרים, הבנה חדשה של הנקרא.

את כל זה יכולה להעניק לנו ההירגעות.

פטריציו פאולטי, מי שמהווה את המקור לקריאה התלת מימדית כפי שאני מלמדת אותה, אמר:

‘אם כך, ההירגעות היא מרכזית בעשייה כדי לא לעשות עוד את מה שתמיד עשיתם, כלומר לעמוד בפני כל מה שבתוככם רוצה לבזבז את מעט העושר שכבר יש ברשותכם. לא להביע רגשות שליליים אינו חשוב משום שאחר כך נהייה יותר טובים, זה חשוב משום שאחר כך נהייה, וברגע שאתה הנך אתה יכול לבחור מה להיות.

כל עוד אתה אינך, אין לך בחירה; רק כאשר אתה הינך יש לך בחירה, ואתה קיים רק כאשר יש לך כזו רמה אנרגטית שמאפשרת לך לשמור בו זמנית תחת שליטה את עצמך ואת כל הסרטים שלך ולהיות בו זמנית בתשומת לב לאחרים או למשהו אחר. כל עוד אתה לא מבטא את היכולת הכפולה הזו, אתה אינך כלום, מפני שכל מה שאתה נובע מגירויים מכאניים: גירוי – תגובה.

ההבנה היא הפעולה שמתבטאת כאשר אתה נמצא בתוכך, כלומר כאשר אינך מכלה את עצמך ברגשות שליליים ובדברים דומים.’

טכניקות ההירגעות הן רבות. בקורסים אני מלמדת טכניקה אחת המאפשרת להרגיע את גלי המוח עד רמת אלפא (21 – 7 מחזורים בשניה) ב-9 נשימות בלבד. אך זוהי בוודאי לא הטכניקה היחידה ובעצם, כל הטכניקות כולן, כל ההירגעויות כולן, מתחילות ב: ‘קחו נשימה עמוקה’.