להיות מלך – מחוננים וקריאה מהירה | שולמית אסיף

נפלה בחיקי השנה הזכות ללמד ילדים מחוננים לקרוא בקריאה תלת מימדית. פעם אחר פעם, אני נפעמת מהמוחות הקטנים-גדולים המבריקים האלה, מהיכולת שלהם לקלוט ולעבד נתונים, מהיכולת שלהם להנחיל לעצמם יכולות חדשות. ההצלחה שלהם ביישום הטכניקות היא מיידית, יש להם תוצאות שמחייבות גם אותי להשתפר כדי לעמוד בקצב של התלמידים שלי…

את המאמר הזה אני רוצה להקדיש לכל האנשים, ילדים ומבוגרים כאחד, אשר מחפשים את השיפור. במקרה שלנו, מדובר ביכולת לפתח קריאה מהירה, אך מן הסתם, היכולת הזאת, בהשלכה על תחומי חיים אחרים, מתייחסת לכל פיתוח יכולת חדשה. עם הילדים פתחנו קוד, מילה מוסכמת, אנחנו קוראים לזה ‘להיות מלך’.

כשאני מתבוננת במהירות בה הילדים קולטים את השיטה ומסוגלים לתקשר עם המחשבה העמוקה שלהם ולהביא את הקריאה שלהם למהירויות כה גבוהות, אני מיד חושבת על כל אותם אנשים שאני פוגשת במהלך הקורסים ואשר מתקשים לפעמים להפנים בהתחלה את האפשרות להשתמש בעצמם אחרת.

הבעיה, כפי שאני אומרת לכל אחד כבר בשיחת הטלפון הראשונה לפני הקורס, אינה הטכניקה, הבעיה טמונה בנטיה שלנו לחפש תמיד את נקודות ההתייחסות הישנות שלנו, את מה שאנו כבר מכירים, שהרי הדבר שמפחיד כל אדם שהוא הוא הלא מוכר, (התייחסתי לנושא זה במאמר ‘מסע התגלית האמיתי‘, שאני מזמינה אתכם לקרוא).

אך לנסות להשוות את שיטת הקריאה הישנה לקריאה המהירה והתלת מימדית, זה כמו לנסות להכניס קופסא גדולה לתוך קופסא קטנה – זה פשוט לא יכול לעבוד!

אם נוסיף לכל אלה את איבוד הקשב והריכוז תוך כדי קריאה, את מכלול הגירויים שנוטים לסחוף אותנו למחוזות אחרים מאלה של הספר (ראו במאמר ‘מה צריך בשביל לקרוא בקריאה מהירה’), את הרצונות הסותרים שלנו: חלק בנו אשר רוצה לקרוא את הספר וחלק אחר אשר, לעומת זאת, רוצה לאכול, לענות למייל, לשלוח סמס, לשמוע מוזיקה ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין, הרי שבשביל להצליח להיות עם הספר, לקרוא אותו בקריאה תלת ממדית ולהשיג ממנו את כל המידע שאנו מחפשים, נדרשת יכולת אחת מסוימת, יכולת שעומדת בבסיס כל היכולות: להיות מלך!

מה זה אומר להיות מלך? מלך של מה? של מי?

של עצמנו.

של הממלכה שלנו.

של כל התאים, האיברים, התחושות, הרגשות והמחשבות שלנו.

של כל העם הזה שהוא אני.

צריך שיהיה שם מישהו, משהו, שיהיה מסוגל, ממש כמו מלך, להוציא צווים ולהוביל את הממלכה שלו אל עבר המטרה.

יש מי שיאמר שהמלך הוא בעצם כוח הרצון. יש מי שיאמר שהמלך הוא המשמעת. יש מי שיאמר שהמלך הוא תשומת הלב. ובכן, המלך הוא כל אלה יחדיו, הוא הרי המלך! הוא אחראי גם על הרצון, גם על המשמעת, גם על תשומת הלב. הוא זה שמסוגל לקרוא לכל העם לדגל, זה שמסוגל להכריז ש’זה מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו’, לקרוא לעצמנו חזרה, לכנס חזרה את תשומת הלב, את הריכוז, לזכור מה רצינו לעשות ו-לעשות.

זה לא כל כך מסובך. כל מה שצריך זו נשימה עמוקה אחת ולזכור שאנחנו מלך.

עם הילדים פיתחנו גם תנועה: אנחנו מניחים את הידיים על הראש כמעין כתר. אחת הבנות ביקשה שיד אחת תתפנה להחזיק שרביט. היא צודקת, למלך יש שרביט. וכשהכתה מתפזרת, יש תמיד מישהו שמזכיר לחברים ש’אנחנו מלכים’.

כשאני חושבת על כך שיהיו להם עוד הרבה שנים לתרגל את השליטה שלהם על הממלכה שלהם, ליבי מתמלא שמחה. אבל לא צריך להשאיר את זה רק לילדים, כי אם הם יכולים…

אז נשימה עמוקה, וזכרו שאתם, כל אחד ואחת, מלך!