סְפּוטְס כבר כמעט בן 14.
אספנו אותו מהכניסה ליישוב בו אנו גרים כשהיה
פחות או יותר בן חצי שנה, הוא ננטש כנראה.
הוא קפץ על מכוניות בכביש, כנראה חיפש
את בעליו הקודמים. לא יכולתי לעמוד בזה.

בבית הייתה כבר ג’ולי, גם היא כלבה צעירה
שהבעלים שלה לא יכלו לגדל והכלבה שהייתה לנו
בדיוק נפטרה, אז אספנו אותה לביתנו.
שבוע לאחר שספוטס הגיע אלינו, ג’ולי והוא כבר
היו בלתי נפרדים. אז השארנו אותו אצלנו.

ספוטס הוא כלב מאד חברותי ומאד אוהב מגע.
למען האמת, ככל שהוא מזדקן הוא זקוק ליותר מגע.
ספוטס ישן בדרך כלל על כרית בחדר השינה שלנו.
הוא לא מעיר אותנו, אבל בכל בוקר –ממש בכל בוקר –
ברגע שאני מתעוררת מהשינה, הוא קם ומגיע
למרגלות המיטה שלי ומתחיל את ה”טקס” היומי שלו.
הוא מחכה לליטוף הראשון, דוחף את הראש לקבל
עוד ליטופים, וכשאני מורידה את הרגליים מהמיטה,
הוא ישר נשכב עליהן, על הגב, ומתחיל להסתובב
בחמידות שובת לב מצד לצד.

הוא עושה את כדי לקבל את תשומת הלב שלי ובעיקר
את הליטופים בבטן שהוא כל כך אוהב.
יש תמיד שלב בטקס שלו שבו הוא מעביר את רגליו הקדמיות
על הפנים שלו. זה ממש חמוד.
זו הדרך שלו להגיד לי בוקר טוב.

למה אני קוראת לזה טקס?
כי זה קורה כל בוקר ותמיד באותה צורה בדיוק.

יש לי גם חתולה, טַיְיגְרֵס. היא כבר כמעט בת 11.
את טייגרס אספנו כגורה בת כשבוע והייתי צריכה
להניק אותה מטרנה מבקבוק. כנגד כל הסיכויים
טייגרס שרדה.
מי שליווה אותה בנאמנות כגורה זה ספוטס.

גם לטייגרס יש טקס.
גם הטקס הזה קורה בבוקר אחרי שאני מתעוררת,
אבל הוא קורה בחדר האמבטיה.
טייגרס מיללת מחוץ לדלת האמבטיה כדי שאתן לה
להיכנס, ואז קופצת מיד אל משטח השיש ליד הכיור.
היא מכניסה את רגליה הקדמיות לכיור ומחכה שאפתח
לה את ברז המים לכדי זרזיף, ואז היא פשוט שותה
את המים שמגיעים ליד חור הניקוז של הכיור.
לאחר מכן היא מתיישבת על השיש ומחכה שאסיים
את המקלחת. בינתיים היא עושה סאונה 😊

זה הטקס שלה.
גם זה קורה כל בוקר ותמיד באותה צורה.

הנה לכם תמונה משותפת של השניים

הנה ההגדרה של טֶקֶס מתוך ויקיפדיה:
“טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות,
המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה….
באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את
החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.”

טקס, אם כן, מתייחס למשהו שקורה במחזוריות
קבועה, כלומר הרגל, אך מטרתו של הטקס עצמו
היא להדגיש משהו, לתת לו חשיבות.

פה טמון הסוד והחשיבות של קיום הטקסים.

אז מה הקשר לקריאה מהירה?
מיד מסבירה לכם הכול 😊

כשאני מציגה את “הקורס השלם לקריאה מהירה”,
אם במפגשי זום או בקורס עצמו, אני תמיד מדגישה
שהקריאה שלנו היום היא כפי שהיא רק כי ככה
לימדו אותנו וזה ההרגל שיש לנו.

אני גם מדגישה שכדי שנוכל לקרוא הרבה יותר מהר
ויעיל, צריך ליצור הרגל חדש.
כשאני אומרת הרגל, אני מתכוונת למשהו שנעשה
ללא מאמץ מיוחד, בטבעיות.

ואכן, כל המחקרים – וזה יהיה המאמר הבא שלי –
מדברים על כך שאם רוצים ליצור שינוי, אסור לעשות
“מהפכות”, אסור להפוך סדרי עולם בבת אחת,
אלא צריך להתקדם בצעדים קטנים ומדודים.
ממש קטנים ומדודים.

כן, כי אם עושים מהפכה, מתעורר בנו אותו מנגנון
שמטרתו לשמור על “הסדר הטוב” – שבקורס אני
מכנה “השומר” (ויש גם מאמר עליו בבלוג שלי),
אותו מנגנון שמצד אחד שומר על חיינו דרך ניהול
התגובות שלנו, אך מצד שני מונע מאתנו פעמים
רבות את השינויים.

צריך, אם כן, להיות מחוכמים.
מחוכמים זה אומר לעשות את המהפכות
בצעדים כה קטנים עד ש”נחמוק מתחת לרדאר”
ונרדים את ה”שומר”.

אבל אם הצעדים יהיו כה קטנים, אולי בסופו
של דבר גם אנחנו לא נרגיש אותם, נכון?
אז כאן בא לעזרתנו הטקס.
כי הטקס הופך כל דבר למיוחד, כל רגע
לרגע חשוב. אבל נעים.

אני מאד אוהבת את הטקסים של ספוטס ושל
טייגרס. זה מן סוד אינטימי שלנו.
הם לא עושים את זה אפילו עם בן זוגי, רק איתי.
זה מה שהופך את זה למיוחד.

אז איזה טקס תוכלו ליצור ביניכם ובין עצמכם
כדי להדגיש ולתת חשיבות לתהליך הגדילה שלכם?
ניקח כדוגמה את הקריאה המהירה.
האם זה יהיה מקום שתכינו באופן מיוחד כדי לקרוא בו?
האם אלה יהיו שורת פעולות שתעשו באופן קבוע
לפני שתתיישבו לקרוא או ללמוד?
למשל ריקוד קטן עם שיר קבוע שתשמיעו בכל פעם
לפני שתשבו?
האם זה יהיה משהו שתעשו כדי להדגיש, לעומת זאת,
את העובדה שקראתם בתום הקריאה?

מה יהפוך את האימון הזה, הצעדים לשיפור היכולות שלכם,
למשהו שהוא מיוחד במינו, אך שבו זמנית יחזק את
העובדה שמדובר בהרגל?

ספרו לי, כתבו לי. אני ממש סקרנית.
אשמח ממש לדעת ואני מבטיחה לקרוא כל מסר.

ואם אתם רוצים לדעת יותר על הקורס השלם לקריאה מהירה, אני מזמינה אתכם להתרשם כאן