בחודש שעבר ביקרתי ב”הוגוָוארְטְס”, בית הספר המפורסם לקוסמים

מעולמו של הארי פוטר.

כמובן שהוגווארטס לא קיים במציאות, אבל בפארק השעשועים של יוניברסל

סטודיוז באורלנדו, פלורידה, בנו העתק די נחמד שלו.

בתוך ה”טירה” מתנסים בחוויה וירטואלית מרשימה, כזו שבמסגרתה נדמה כי

אנו עפים על המטאטא בעקבות הארי פוטר וחבריו מעל למגרש הקוְִוידִיץ’ וסביב

הטירה וגם ברחבי הטירה עצמה. זו הייתה החוויה הכי טובה שלי בפארק.

בפארק עצמו עושים הרבה מאמצים להכניס אותנו לתוך עולם הכשפים הזה,

כולל כל האתרים המפורסמים שמופיעים בספרים ובסרטים (כמו גרינגוטס,

הבנק המנוהל על ידי גובלינים, העיירה הוגסמיד, שם ניתן גם לשתות “בּירצֶפֶת”,

וכמובן רציף 9 ו-3/4 ממנו עולים לרכבת מלונדון להוגוורטס).

טוב, הבנתם כבר שבתור מי שקראה את כל הספרים וראתה את כל הסרטים של

הסדרה נהניתי כמו ילדה קטנה, אך שמרתי גם עין ביקורתית, שהרי מדובר

בכל זאת ב”מלכודת תיירים”.

הצלילה המחודשת הזאת אל תוך עולם הקוסמות עטור מטות הקסמים, הגלימות

ורחשי הפלא גרם לי לחשוב על ביטוי אחד מוכר לכולנו, שתמיד משתמשים בו

כדי לסמל מעשה של קסם או כשף: אַבְּרָקָדַבְּרָה.

אַבְּרָקָדַבְּרָה

חיפוש ברשת אחר משמעות המילה מניב כמה סוגי פירושים

(שאתם יכולים לקרוא עליהם בויקיפדיה), אבל אחד מהם חביב עלי במיוחד.

זה שמפרש את הביטוי כחיבור בין שתי מילים: אברא כדברא,

כלומר שיִיבָּרֵא כדברי, כלומר הפיכת המילים למציאות כמו במעשה

הבריאה עם “ויהי אור”.

זה כבר מתחבר היטב לעולם שאני מכירה ומלמדת, העולם שבו אנו פועלים

לשינוי ורכישת יכולות חדשות, העולם שאני אוהבת לכנות “שדרוג המוח”.

כבר לפני 7 שנים השתמשתי בהומור כדי להדגיש שאין בקריאה המהירה שום

מעשה קסם והסרטתי את הסרטון The Fixer, שבו עטיתי בגדי פיה או קוסמת

כדי להקנות את היכולת לקרוא מהר לאנשי עסקים או סטודנטים. מוזמנים לצפות 😊

לא מעשה כשפים

ואכן, שדרוג המוח אינו מעשה כשפים. זו יכולת שכל אחד ואחת יכולים לרכוש לעצמנו

ולברוא לעצמנו מציאות שונה מאד ביכולת שלנו לקרוא, להבין, להפנים, לזכור, לשלוף

את כל חומרי הקריאה והלימוד.

יכולים?

צריכים!

כי אין שום סיבה להישאר עם היכולות שהקנו לנו בבית הספר ושלעיתים

קרובות גרמו לנו להרגיש לא מספיק טובים או ראויים.

אין שום סיבה להיתקע עם כל הדברים שאנחנו לא מספיקים לקרוא, להרגיש

לחוצים ובלחץ מתמיד.

לברוא מציאות

ומה הכוונה העמוקה יותר בלברוא את המציאות במילים?

למה מתכוונים כשאומרים שאנחנו אלה שיוצרים את המציאות שלנו?

האם זה באמת כך? או האם מדובר בעוד אחת מסיסמאות ה”ניו אייג'”?

אני לא רואה את עצמי כאדם שטחי. 28 שנות המחקר שלי,

החיפוש שלי אחר משמעות, התעוררות והגשמה, תמיד כללו גם הבנה

מדעית של עצמנו ושל המוח שלנו ויישום פרקטי של כל מה שהבנתי,

או לפחות ניסיון לעשות כך.

כמו בבוטניקה, תורת הצמחים, גודל הנוף (ענפים, עלים) הוא כעומק השורש,

אני לגמרי בעד עולם הרוח אך כשהשורשים נטועים היטב בקרקע.

לשם מה ההקדמה הזאת? כדי להגיד לכם בעצם שהמחקר שלי הראה לי

שלמילים יש כוח על המציאות. ואני מתכוונת כאן בעיקר למילים של הדיאלוג

הפנימי שלנו, מה שאנו אומרים לעצמנו ובתוכנו.

אני גם יודעת שכל אחד מאתנו חווה את זה בהזדמנות אחת או רבות.

הרגע הזה בו היה לנו ברור מה אנחנו רוצים, שבו היה לנו ברור

שמשהו מסוים יקרה ושאין מצב שזה לא יקרה.

והדבר הזה קרה.

נכון? נכון
אפילו חלקתי אתכם רגע משמעותי שהיה לי כשהבראתי את האגודל

שלי בעזרת פקודה שנתתי לו להבריא.

(הנה קישור למאמר שכתבתי)

זה משהו שאני חוקרת כבר שנתיים באינטנסיביות.

מה גורם לדברים לקרות?

קצרה כאן היריעה, אבל דבר אחד ברור:
הגיע הזמן להגיד לעצמנו בצורה ברורה שמה שאנחנו עכשיו

זה לא מה שאנחנו חייבים להישאר,

שיש אפשרות לשיפור,

שאפשר לקרוא מהר יותר, יעיל יותר, טוב יותר.

וזה לא רק אפשרי,

זה גם הרבה יותר פשוט מכפי שאתם חושבים.

אַבְּרָקָדַבְּרָה, אם כן, ובצורה הכי אסרטיבית ובטוחה שאפשר.

לשאר אני כבר אדאג 😊