איך האמונות שלנו לגבי עצמנו משפיעות על החיים שלנו

הן היו בטוחות שהן לא קיבלו את העבודה בגלל הצלקות שלהן,
גם כי אמרו להן מראש שזה כנראה ישפיע על הבחירה בהן.
הן אפילו ידעו לצטט משפטים שאמרו להם ושלדעתן התייחסו לעובדה שיש להן צלקות.
הבעיה הייתה שזה לא היה נכון.

לאחרונה נתקלתי בסיפור על מחקר מדעי משנת 1980 שנקרא “ניסוי הצלקת של דרמות'”.
קבוצת נשים אופרה במיוחד עם צלקות על הפנים ונשלחה לעשות ראיונות עבודה. אמרו להן שהמטרה של הניסוי היא לבדוק אם נשים עם צלקות סובלות יותר מאפליה מנשים אחרות.
אמרו להן שזה סביר להניח ישפיע על ההחלטה של נותני העבודה, וביקשו מהן לשים לב במיוחד למה שמוכיח את זה כדי לדווח על זה אחר כך. הושיבו אותן לפני מראה והן ראו את הצלקות.
רגע לפני שנכנסו לראיון, הושיבו אותן לתיקונים אחרונים באיפור, ולמעשה באותו הרגע הורידו את הצלקות והן חזרו להיות כמו שהיו קודם. רק שהן לא ידעו את זה. הן נכנסו לראיון בטוחות שיש להן צלקות על הפנים.
כשחזרו, דיווחו על כל המשפטים ששמעו וש”הוכיחו” שאכן העובדה שיש לך צלקות גורמת לאנשים להפלות אותך ושהמראה אכן משפיע על הצלחת הראיון.

למען האמת, אני די בטוחה שלצערנו המראה בהחלט משפיע על הדרך בה מתנהגים אתנו, אבל זה כרגע סיפור אחר.
ומה קורה אם שומעים את המסר הזה הרבה פעמים? מה קורה אם פעם אחר פעם אנחנו שומעים ש”אלה שנראות כמונו אין להן סיכוי ל_”? מה קורה אם כל חיינו אנחנו שומעות קביעות מסוימות שנותנות לנו להבין שאנחנו לא מספיק טובות? או לא מספיק טובים?
זה משפיע בעליל על התפיסה העצמית שלנו ובהמשך זה יכול לעוות את התפיסה שלנו של העולם סביבנו.

זוכרים את ה”פרשן” שיושב בהמיספרה השמאלית של המוח? ובכן התפיסה הזאת בהחלט יוצרת פרשן רגיש במיוחד אשר ישפיע על האמונות הפנימיות שלנו ואיך אנו מתנהלים עם העולם.
אז מה אפשר לעשות? איך אפשר לעזור?
לחזק.
ליצור אמונות חיוביות ביחס לעצמנו וביחס לאחרים ולחזור עליהן לפחות אותו מספר פעמים כמו האמונות השליליות שניטעו בתוכנו.

את הפרשן צריך ללמד, לתת לו השכלה. ובעוד שיש הרבה דברים שאין לנו השפעה עליהם, על האמונות החיוביות שלנו יש לנו השפעה מלאה.