מאמרים

יאיר פוגל, סטודנט למדעי המדינה

שלום, שמי יאיר, אני בן 28 ולומד מדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. לקחתי את הקורס בקריאה תלת מימדית לפני כשלושה חודשים, אחרי חיפוש באינטרנט. בהתחלה קצת חששתי כי קצב של 300 עמודים בשעה נשמע לי יומרני, אבל החלטתי לנסות את הסדנה והתרגול מתוך הנחה שאפילו חצי מזה יספק אותי. ביום האחרון של התרגול השתכנעתי שזה באמת עובד – קראתי ספר בקצב של כ 200 עמודים לשעה, כולל סיכום בנקודות (‘סוד המוח היהודי’), כשבסוף הקריאה ראיתי שיש סיכום של הספר בנקודות. השוויתי אותו לסיכום שכתבתי תוך כדי הקריאה וראיתי שהכל הופיע גם אצלי (הצלחה!). מאז הקצב ממשיך להשתפר לאיטו, ובינתיים התחלתי ליישם את הטכניקה גם על מאמרים אקדמיים בעברית ובאנגלית ובשני מקרים הקצב שלי הואץ פי 3-4 ביחס לקצב המקורי, כשההבנה והזיכרון השתפרו בצורה ברור. אם לפני כן הייתי צריך לסכם כל פסקה מהמאמר תוך כדי קריאה שלו, בשביל לוודא שהבנתי וכדי לזכור אותו טוב יותר, עכשיו פשוט קראתי אותו פעם אחת, מבלי לסכם, וזה הספיק בשביל לכתוב עליו עבודה (אין חשש, הציונים נשארו באותה רמה).אחר כך ניסיתי אותו על הקורס ‘מבוא למיקרוכלכלה’, ושם גיליתי עד כמה קצב ההבנה השתפר – את החצי השני של הקורס למדתי בכשלוש שעות וחצי…בשיחות עם חברים, הרבה אנשים חוששים מהשיטה – שהיא לא תצליח, שזו ‘רמאות’ לקרוא ככה, שהם לא יבינו כלום או ישכחו הכל מיד. בהתחלה תהיתי למה לא כולם לומדים לקרוא בשיטה הזו, ואולי זו הסיבה – הכל נראה קל פתאום – גם לקרוא מהר ‘מדי’ זה קצת מרתיע, והמורים לא תמיד יודעים איך ללמד. מבחינתי, קראתי כבר עשרות ספרים בשיטה, וכשעשיתי את זה נכון – לא הרגשתי צורך לקרוא את הספר מחדש. מה שרציתי מהספר כבר ישב אצלי בראש. לקרוא היום מאמר כמו פעם, בקריאה רגילה, מרגיש לי פשוט בזבוז זמן… ואולי יותר מקצב הקריאה, התחושה שאני שולט במחשבה בצורה טובה יותר, שאני מפעיל את המוח בצורה אפקטיבית ומתרכז בקלות – רק זה כבר שווה לי המון. מקווה בשבילכם שתגיעו לסדנה בראש פתוח ותאפשרו לעצמכם להתנסות.