מאמרים

דן קמחי, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה

עברתי בשבוע האחרון חוויה מאד חזקה ואני רוצה לשתף אותך בה. מגיל צעיר אני מאובחן כדיסלקטי, כלומר יש לי קושי לקרוא ולכתוב, אמנם לא גדול, אבל קיים. בתקופת בית הספר לא קראתי יותר מהמינימום ההכרחי, ואף פחות מזה, רק כדי לעבור את הבגרויות ואת בית ספר. בזמן הצבא, חבר הפגיש אותי עם ספר, הנושא עניין אותי. הבעיה של הקריאה נותרה בעיניה אבל זה משהו שאני מתמודד איתו ונאבק בו. הייתה לי מטרה. זו הייתה חוויה משנת חיים. זה גרם לי לצאת ללמוד, אחרי שלוש שנים, היסטוריה. למרות שהייתה השתפרות אדירה, עדין הקריאה הייתה התמודדות. החלטתי להתחיל ללמוד תואר שני ואז החלטתי ללכת לקורס קריאה מהירה– כך דרכינו נפגשו. כבר במשך הקורס קרה משהו מוזר ומיוחד, אך אני לא הצלחתי להבין אותו. אחרי הקורס התחלתי את תרגיל 5 הימים על ספר אחד. במהלך אותם חמישה ימים הרגשתי שאני מבין את הספר והוא הופך להיות חלק מהידע שלי. אך הייתי ציני כלפי זה, את יודעת השומר התחיל לעבוד… לפני הקורס הייתי קורא ספר שעניין אותי במשך שבועיים שלושה לפחות. ביום השישי התחלתי את תרגיל 21 הימים עם ספר חדש. ואז קרתה לי חוויה מרגשת ביותר: במשך יום שישי אחד קראתי – אני כבר קורא לזה לקרוא – ספר שלם. זה לקח כ-3 שעות בערך, כולל כל הטכניקה. אני מרגיש שהספר שלי, אני מכיר אותו ויכול לספר עליו. אני יכול להפיק ממנו תובנות. זו הייתה חוויה מיוחדת במינה. בזמן קצר הספר הוא חלק ממני. הקריאה של הספר הייתה חופשית ולא דרשה אנרגיות. הייתי פנוי להבין את הספר במקום להיות טרוד בשאלה כמה זמן ואנרגיה אני אצטרך להשקיע כדי להבין את הספר. לא היו מערך של שיקולים של תועלת והפסד. זו הייתה חוויה משנת חיים. עכשיו אני מוצא את עצמי מחפש ספרים מעניינים לקרוא. כמו כן אני הרבה יותר משוחרר. במקביל אני עובר על הקריאה המהירה שלי. אפילו גיליתי שאני יודע לקרוא באנגלית הרבה יותר ממה שחשבתי – קריאה באנגלית עד השנה האחרונה לא הייתה קימת עבורי, ועכשיו אני קורא בקלות יחסית. רציתי להגיד לך תודה גדולה על המתנה הגדולה. אין לי מילים להגיד לך כמה עזרת לי. עכשיו אני צריך להמשיך ולהתמיד בתחזוק הטכניקה כי אני יודע שזה אפשרי, אני יודע שזה שלי. תודה רבה.