מאמרים

דיקלה ברדה

אתמול הגיע הרגע… בלי התראה מוקדמת, פשוט קרה, או קרא. הבן שלי, בן 8, עולה לכיתה ג’, קלט וקורא קריאה מהירה…
אני נרשמתי לקורס בעיקר בשביל לתת לילדים שלי דרכים קלות ומהירות להצליח בלימודים. אני קוראת בקריאה מהירה והנהנית מכך מאד, אבל עד כה לא הצלחתי להעביר זאת לבן שלי, הוא לא התעניין, לא היה בו את הרצון לקרוא מהר או בכלל, אבל אני כל הזמן הסברתי לו איך המוח שלנו עובד ומה הם התנאים, ובעיקר שאם אני יכולה לקרוא, אתה בטוח יכול. הבנתי שלו אין את ההסתייגות שלנו יש כי קראנו כך כל חיינו והוא קורא רק שנתיים, ולא בהכרח זו הדרך שהוא צריך להמשיך לקרוא…
בכל מקרה, ניסיתי לגרום לו לשבת עם התרגילים ולקרוא עם האצבע. מדדתי לו זמנים והוא מהר מאד הגיע ל-50 שורות בדרה. אני הייתי בעננים, שאלתי אותו שאלות על הטקסט, לפעמים ענה נכון ולפעמים לא, אבל לא התעקשתי, כי אני יודעת שההבנה באה אחרי הטכניקה. אחרי יומיים שלאלתי אותו “אתה באמת קורא או רק מעביר את האצבע?”, הוא ענה “רק מעביר את האצבע”. אמרתי טוב, זאת לא הכוונה. החלטתי לעזוב את זה, מארתי אולי הוא עוד לא מוכן, אולי הוא עוד קטן… ואז, אתמול, בלי שאני אבקש ממנו לקרוא, הוא אומר לי: “אמא, זה ממש קל הקריאה המהירה”. אמרתי מה??? מאיפה זה בא. והוא אמר “פשוט ניסיתי והצלחתי.”. הוא מיד קרא את כל הספר…. קורא ומבין….