מאמרים

ד”ר גיא ברמן

היי שולמית
שבוע שעבר הסתיימו 45 ימי הקורס שלי. התחושה העיקרית שלי, בסיכומה של תקופה זו, היא שעכשיו אני מבין שזו רק תחילתו של מסע. סל הדברים שיש בקורס הזה הוא עצום וכמו שאמרו רבים לפני, הוא רב בהרבה מאשר רק קריאה מהירה.
התחלתי עם קצב של 140 מילים בדקה וכרגע אני עומד על 400. וכשאני סופר 140 מילים בספר, אני פשוט לא מאמין שלפני חודשיים זה מה שהמוח שלי ידע לעשות. מצד שני, גם 400 מילים בדקה זה לא נראה לי כיום מציאה גדולה… זה זמני לחלוטין. היכולת הזאת שמתחילה להתפתח של קריאת שורות בתנועת עין אחת, זה משהו בלתי נתפס עבור מישהו שקרא עד לפני חודשיים 140 מילים בדקה. זה משהו פנטסטי, אין מילים לתאר את זה.
דבר בולט מאד זה המהפך המנטלי. זה מגיע עם תחושה של פוטנטיות, אמון במסוגלות ללמוד דברים חדשים, להטמיע אותם ביכולות שלי. יש לי רעב ללמוד ולנסות עוד. אני רוצה לג’נגל 5 כדורים, אני רוצה ללמוד עוד שפה אחת לפחות (איטלקית!!), ערימת הספרים של העדיפות הראשונה כבר לא נראית משהו שיחכה עד אינסוף, ללמוד לנגן ועוד. התרגול וההתקדמות מדליקים בך אש, יוצרים אמון פנימי, התלהבות, כוח מניע.
אני רק מחכה שתעבור בחינת הגמר האחרונה בכירורגיה כדי לתת יותר זמן לקריאה, למידה ותרגול. תודה, תודה לך שוב