אינפורמה ישראל בע"מ
הזית 21 כרמי יוסף
טל. 08-9790871
פקס. 08-9790671
in-forma@in-forma.co.il

אנחנו מלמדים אותך להשתמש במוח שלך יותר טוב.
הכלים הטובים ביותר כדי לקרוא פי 5 מהר יותר, להבין יותר ולזכור יותר.

קריאה מהירה – כישרון מולד או תוצאה של אימון?

האם קריאה מהירה, קריאה ממש מהירה, היא משהו שנולדים אתו או משהו שניתן להשיג על ידי אימון?

פעמים רבות אני שומעת מאנשים שיוצרים אתי קשר שהם לא מאמינים שאפשר לקרוא ממש מהר, אבל שראו כאלה שכן קוראים. אז נכון, יש כאלה שנולדו עם זה. ברי מזל שכמותם!

אך האם חייבים להיוולד עם כישרון או האם ניתן גם לפתח אותו?

רבים כבר נדרשו לסוגיה, רבים כבר חקרו את זה.

 10,000 שעות למציונות

 אנדרס אריקסון מאוניברסיטת פלורידה ערך מחקר מפורסם בשנת 1993 והגיע למסקנה כי נדרשות 10,000 שעות לימוד כדי לרכוש מומחיות בכל סוג של דיסציפלינה. המחקר שלו התמקד בעיקר בשחקני שחמט (הוא חקר את סוזן פולגר, רב אומן בשחמט) ובנגנים, ליתר דיוק כנרים, והוא בחן את כמות השעות המצטברת של האימון שלהם בנגינה עד גיל 20. מסקנתו הייתה כי אלה שהיו באמת מצוינים ברמה גבוהה צברו יותר מ-10,000 שעות אימון.

במשך הזמן הזה, טווה המוח שפע של מעגלים חדשים שמאפשרים לנו בסופו של דבר לשלוט במיומנות ולפעול אוטומטית, מבלי לבחון באופן מודע כל פעולה ופעולה. היכולת הנרכשת הופכת, אם כן, להרגל, בדיוק כמו נהיגה או כל מיומנות מוטורית אחרת.

בנג’מין בלום מאוניברסיטת שיקאגו פרסם ספר ב-1985 בו הוא חקר מעל 120 מצטיינים בתחומים כמו מוזיקה, אמנות, מתמטיקה ונוירולוגיה, או יותר נכון חקר את ילדותם. הוא גילה שאין דבר בילדותם אשר הורה על כך שהם יהיו כל כך מצטיינים מבחינת נתונים גנטיים או IQ. התחום היחיד בו נתונים פיזיים היו משמעותיים היה הספורט, שם הייתה חשיבות לגובה וגודל הגוף.

מה כן היה משותף לכל האלופים שחקר בלום? כולם התאמנו באינטנסיביות ולמדו עם מורים שהקדישו עצמם להם, כמו גם נתמכו על ידי בני משפחתם בהתלהבות בגיל ההתבגרות.

Champions are not born, they’re made – Matt Syed

“אלופים לא נולדים, הם נעשים”

 מאט סיאד, אלוף בריטי בפינג-פונג וכותב הספר Buonce  תומך בתיאוריה זו בספרו. הוא מציין את העובדה כי ברחוב בו הוא נולד וגר היו כמה וכמה אלופים בפינג-פונג ברמה לאומית ובינלאומית ושלו היה מדובר רק בגנטיקה, אזי מוזר הוא שכולם נולדו באותו הרחוב… הוא גם מספר שמגרש טניס אחד בפאתי מוסקבה הניב יותר שחקניות טניס המדורגות בעשרים המקומות בעולם מאשר בכל ארה”ב. שני אלה היו תוצאה של מאמנים מצוינים אשר אימנו ברחוב של מאט סיאד או במגרש בפאתי מוסקבה.

מסקנתו הייתה, אם כן, שהמשותף בין כל האלופים האלה הוא שהייתה להם הזדמנות להתאמן מספיק זמן אצל מאמנים טובים מאד.

צפו בסרטון של מאט סיאד

 אפשר גם בפחות זמן

 ד”ר רוס טאקר (הכתבה תורגמה לעברית ומופיעה באתר “שוונג”) הפריך במעט את קביעותיו של אריקסון בתחום הספורט כאשר הוכיח כי ספורטאים מצטיינים הגיעו להישגים גם בפחות זמן, ב-4000 או 5000 שעות אימון.

אך כפי שאמרנו קודם, ספורט, ובעיקר תחומי ספורט מסוימים, הוא ללא ספק התחום בו הנתונים הטבעיים הם משמעותיים מאד. כדי להיות קופץ לגובה, רצוי שתהיה גבוה ובעל רגליים ארוכות.

בקורסים ובסדנאות שאני מעבירה אני מספרת לעיתים קרובות על השנים בהן התאמנתי בקונג-פו, או יותר נכון בשאולין-צ’ואן. הדמות הידועה מדיסציפלינה זו הוא ברוס לי, לוחם ידוע שהיה בעל קומה נמוכה וגוף רזה. אני, לעומת זאת, אינני קטנת ממדים כלל וכלל.
כשהתחלתי להתאמן ולמדנו את הבעיטות, הייתי מסיימת את הסדרה הראשונה של שתי הבעיטות (X6 כל אחת) כשאני חסרת נשימה, אדומה כמו עגבנייה וחולצתי ספוגת זיעה. עם הזמן והאימון הגעתי לבעיטה מספר 8 – 48 בעיטות רצופות. זה לקח לי שנתיים תמימות להגיע לשם. כשהגענו לבעיטות 9 ו-10 כבר לא הצלחתי לבצע אותן. הנתונים הגופניים שלי כאן היו לי לרועץ. הבנתי שברוס לי אני כבר לא אהיה בגלגול הזה, אך בכל זאת ניצחתי את הגוף שלי והגעתי לבעיטה מספר 8.

 I know kung-Fu

 את המשפט האלמותי הזה מהסרט “מטריקס” אני פוגשת הרבה בקורסים. רבים מהסטודנטים באוניברסיטה היו מאד רוצים פטנט כזה שילמד אותם את כל היכולות ובעיקר את כל חומרי הלימוד לתואר בשתי דקות, בדיוק כפי שניאו, גיבור הסרט, לומד קונג פו (בהבדל ממני…).

 העתיד אולי צופן בחובו את האפשרות הזאת.

הכתבת סאלי אדי מהמגזין New Scientist התנסתה בטכנולוגית ה- tDCS , אשר עושה שימוש בנוירופידבק ובגרייה חשמלית של המוח כדי להאיץ למידה. גירוי חשמלי באזורים מסוימים במוח יצר אצלה את המצב המוגדר “זרימה”, מצב הכולל מעין רגע של זן וריכוז עמוק, שבו נראה כי הזמן עוצר מלכת וההתמקדות בפעולה היא מוחלטת. זה המצב אליו התייחס אריקסון בהגדרתו את המצוינות, מצב שבו אתה לא צריך יותר לחשוב על כל פעולה שכן האינטואיציה שלך (ואצל אריקסון ההרגל שנוצר כתוצאה מהלימוד) מאפשרת לך לבצע את הפעולה בשקט נפשי.

 חוקרים בצבא ארה”ב השתמשו בשיטה זו כדי להנחיל בקצב מהיר עד כדי כפול מיומנויות לחימה שונות כמו זיהוי עצמים או יכולת צליפה. הם עשו זאת על ידי מתח ישיר, כלומר חיבור של האדם לסוללה של 9 וולט. כשהיא מחוברת לסוללה ומגורה חשמלית באזורים שונים במוחה, הצליחה סאלי אדי לבצע משימה בה נכשלה קודם. תוך כדי שהיא חווה שקט נפשי ושליטה עצמית.

 ואכן, בסוף שנות ה-70, צ’יקסנטמהיי, שהיה באותה תקופה פסיכולוג באוניברסיטת שיקגו, חקר שחקני שחמט מצטיינים וגילה שבקרב השחקנים המצוינים ירדה רמת הפעילות באונה הפרונטאלית, שלרוב משויכת לתפקודים קוגניטיביים מורכבים כמו זיכרון עבודה ויכולת דיבור. במילים פשוטות, הם הצליחו להשתיק את האזור במוח אשר אחראי לפעילות ההשוואה והביקורת העצמית ונתנו לזיכרון ארוך הטווח שלהם לספק להם פתרונות ומהלכים. החוקרים הצליחו לאבחן דרך מכשירי ה-EEG  שהיו מחוברים לשחקנים שבמוח היו תדרים של גלי אלפא, אלה המשויכים יותר למצבי רוגע ואף שינה.

 אז כן, הייתה אפשרות ליצור את המצב הזה באופן מלאכותי, מה שרוב לוקי הפרעות הקשב והריכוז היו משוועים לו והוא לבטח רצוי יותר מהשימוש בתרופות בעלות תופעות לוואי. אך לפי עדותה של העיתונאית, המצב הזה נעלם אחרי שלושה ימים והמחשבה על הצורך להיות תלוי בסוללה באופן תמידי והתהייה האם המוח זקוק ליותר ויותר גירוי עם הזמן, מחזירה אותנו לקביעה הבסיסית האומרת שאין תחליף לבנייה טבעית ונכונה של היכולת.

 אז מה הבנו באופן פרקטי ואיך זה קשור לקריאה מהירה?

הבנו שיש אנשים שנולדים עם היכולת הטבעית לקרוא מהר.
יופי, אנחנו שמחים בשבילם. אך זה לא עוזר לכל אלה שלא נולדו עם היכולת הזאת.
אבל הבנו שגם אם לא נולדת עם היכולות הנפלאות, יש לך אפשרות לגדל אותן על ידי אימון.

האם כל אימון יספיק? האם יספיק פשוט להתאמן ולהתאמן, לחזור ולחזור?

זה ללא ספק יביא אותנו לתוצאות, אך עד גבול מסוים.

כדי להגיע לתוצאות משמעותיות, כדי לקרוא באמת מהר, צריך את מה שאריקסון מכנה “אימון מכוון” (deliberate practice). ובמילים שלו:
“פיתוח מיומנות אמתית דורשת מאבק, הקרבה וכיוונון עצמי כן ולפעמים כואב. אין קיצורי דרך…. תצטרך להשקיע את הזמן בצורה נבונה דרך אימון מכוון, אימון אשר יתמקד ביכולות שהן כרגע מעל לרמת הביצוע שלך כיום. תזדקק למאמן בעל ידע אשר לא רק יוביל אותך דרך אימון מכוון, אלא גם יעזור לך ללמוד כיצד לאמן את עצמך”.

השקעה והתמדה משתלמות!

אביב, שלמד אצלי קריאה תלת מימדית והגיע להישגים מרשימים , הוא בחור שאפתן. בימים אלה קיבלתי ממנו מייל שממנו אני שמחה לצטט לכם כמה שורות:

” לפני כשנה וחצי התייעצתי איתך לגבי האפשרות להרגיל את המוח לקריאה צילומית.
עשיתי זאת לאחר מספר שנים בהם תרגלתי את טכניקת הקריאה התלת מימדית, הרגשתי שאפשר יותר. המטרה שלי הייתה להבין את הספר על ידי קריאה צילומית בלבד, ולהיות מסוגל לדבר על מה שקראתי, כמו בקריאה רגילה או כמו בקריאה תלת מימדית.

בשיחתנו, ציינת כי אפשר להרגיל את המוח לקריאה צילומית, אך הדבר דורש עבודה ארוכה וקשה. כמו כן, הדגשת שלמוח יכולות אדירות וניתן לאמן אותו לכל דבר, במידה ומתמידים. הוראותיך היו ברורות: לבנות ערוץ תקשורת חדש עם המוח ע”י סימון שיטתי של ההצלחות בכל ניסיון קריאה צילומית…

 … השבוע, לאחר כשנה וחצי של תרגול סיזיפי, סוף סוף הצלחתי לעמוד במטרתי!!!

קראתי ספר עיוני בקריאה צילומית והבנתי אותו לגמרי!! אפילו הייתי מסוגל לדבר על מה שקראתי לאחר מכן, ולתת דוגמאות מהטקסט.
קראתי ספר של 200 עמודים – וסיימתי אותו בכ-12 דקות. לאחר מכן קראתי את הספר בקריאה תלת מימדית וראיתי שאכן מה שאני קורא כבר ברור לי ומוכר…

תודה רבה על ההכוונה – תודה רבה שגרמת לי להאמין שאני לא משוגע, ושהיכולות המדהימות האלה אכן קיימות.

 אין ספק שההשקעה וההתמדה משתלמות! נדרשו לי שנה וחצי לפתח את היכולת הזו, אבל זה היה שווה את זה.”

 אביב הוא באמת מיוחד במינו, שכן הוא מוכן להתעקש ולהשקיע. זכרו שאני לא הגעתי להיות ברוס לי, אבל הגעתי לבעיטה מספר 8. מה אני אומרת בעצם? שבין המקום בו אנו נמצאים היום ובין המקום אליו אנו רוצים להגיע יש טווח שיפור עצום שאפשר לממש על ידי אימון נכון.

בקריאה מהירה אני מאמנת טובה.

בהצלחה!