אינפורמה ישראל בע"מ
הזית 21 כרמי יוסף
טל. 08-9790871
פקס. 08-9790671
in-forma@in-forma.co.il

אנחנו מלמדים אותך להשתמש במוח שלך יותר טוב.
הכלים הטובים ביותר כדי לקרוא פי 5 מהר יותר, להבין יותר ולזכור יותר.

background

Posts Tagged ‘שולמית אסיף’

איך אנחנו מדמיינים את הקריאה המהירה ומה זה עושה לנו

Monday, January 4th, 2016

במאמר שכתבתי לפני זמן רב ושמו “להרחיב את המסגרת – גמישות מחשבתית וקריאה מהירה” סיפרתי על מה שחוקר המוח, פרופסור מייקל גזניגה מקליפורניה מכנה “הפרשן של ההמיספרה השמאלית”.

החל משנות ה-70 ערך גזניגה והצוות שלו מחקרי מוח עם אנשים בעלי מוח “מפוצל” (אנשים בהם שתי ההמיספרות של המוח הופרדו כדי להקל על הסימפטומים של התקפי מחלת הנפילה), מה שעזר להבין את ההבדל בין ההמיספרה השמאלית של המוח, שהיא לוגית, אנליטית, חישובית, מושב הלוגיקה והמחשבה הרציונלית, השפה והמדעים המדויקים, ובין ההמיספרה הימנית שהיא בעלת תפיסה הוליסטית יותר, היא יותר יצירתית, אינטואיטיבית והיא מושב האמנות והמוזיקה, אך בעיקר אינה יכולה לעשות שימוש בשפה. (ואתם יותר ממוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי “אאורקה – מה בין ההמיספרה הימנית והצלחה במבחנים“)

בשלב כלשהו של מחקריו, גזניגה והצוות שלו החלו לתהות אם האנשים שאותם חקרו ידעו מדוע הם עונים כפי שהם עונים והם החלו לשאול את הנבדקים למהות הבחירות שעשו. מהר מאד היה ברור כי ההסברים נועדו ליצוק משמעות במשהו שכבר נעשה, נועדו ליישב סתירות ולספק תירוצים. מה שהתברר בשילוב עם דימות של המוח בזמן הפעולה והתשובה שאחריו, היה שיש במוח אזור מסוים, הממוקם בהמיספרה השמאלית, שזהו בדיוק תפקידו, להיות “מיישב סתירות ומספק הסברים בדיעבד”. גזניגה כינה את האזור הזה במוח “הפרשן של ההמיספרה השמאלית“.

“איכות הפרשן תלויה במה שמזינים אותו”

זוהי ההכרזה של גזניגה כתוצאה ממחקריו.
כמובן שלמסקנותיו יש השלכות על מוסר, אתיקה, זיכרון וסיפור האמת.

ואיך זה נוגע לקריאה מהירה?

בקורסים שלי, שמתחילים עם הכרות עם תשעת הכללים לתפיסה של המוח את המציאות (שקטע מהם ניתן לראות בסרטון על “נפלאות התפיסה“), אנו נפגשים עם העובדה שהמוח שלנו אינו יכול לתפוס את מה שאינו מכיר מראש.
ומה אנו מכירים מראש? את הדרך שלנו לעשות את הדברים, כולל לקרוא, בצורה מסוימת.
למדנו לקרוא רק בצורה אחת.
מזה נובע שהדרך היחידה שיש לנו לוודא שאכן קראנו והבנו את הנקרא היא זו שאנו מכירים ושלטענת רבים אינה יעילה ואינה עונה על הדרישות של כמות חומרי הקריאה שאנו צריכים ורוצים לקרוא ביחס לכמות הזמן העומדת לרשותנו.
אלה שנוכחו בכך רוצים לעשות צעדים כדי לשפר את מהירות ויעילות הקריאה, ואולי הם פונים אלי כדי שאלמד אותם, שהרי יש לי ניסיון רב בכך.

מה שאנחנו כבר יודעים על קריאה מהירה

אני לא המצאתי את טכניקות הקריאה המהירה. הן הרבה יותר עתיקות ממני ואין לי יומרה להציג אותן כמשהו חדשני שהומצא על ידי. רשת האינטרנט מלאה בעדויות, מידע, סרטונים, מאמרים, קורסים של קריאה מהירה מכל העולם – חלקם בעלי ערך וחלקם פחות, אך לכך נצטרך לייחד מאמר נפרד. לכן אנשים מגיעים אלי כשהם כבר מצפים לטכניקות מסוימות, לדרך מסוימת לעשות את הדברים.

והנה חזרנו ל”פרשן” ולמה שהוא הוזן בו.
כי אם הפרשן שלי החליט שקריאה מהירה והדרך ללמוד אותה צריכה להתנהל בדרך מסוימת, הדרך ששמע עליה, פגש בה, דמיין לעצמו (זה לא ממש משנה), הוא יצפה שמה שיקרה בקורס יענה על אותן ציפיות, יתנהל כפי שציפה, יספק חוויה כפי שציפה, ייתן את התוצאות שציפה.
ואם זה לא עונה על הציפיות שלו?
ואם הקורס הוא שונה מכפי שדמיין הפרשן שלנו?
האם זה אומר משהו על הקורס, או על הקריאה המהירה בכלל?
למען האמת, זה אומר בסך הכול את העובדה שהקורס אינו תואם את הדמיון של הפרשן שלנו. זה הכול.

שלושה סעיפים, תתי סעיפים והנחיות טכניות מדויקות

אחרי 11 שנים ויותר מ-2000 איש שלימדתי אפשר לומר שרכשתי קצת נתונים סטטיסטיים על ההתנהלות של הפרשן אצל אנשים שונים. אני יכולה להעיד – עם הומור, תמיד עם הומור – שהרוב הגדול של הפרשנים מצפים לטכניקה. נקודה. ומה זאת ‘טכניקה’ בשביל הפרשן שלהם?
הוראות המחולקות לסעיפים ותתי סעיפים, תתחילי מלמעלה, דלגי על שתי שורות כל פעם והתקדמי בזווית של 450., כולל תיאור מדויק של החוויה.
ומה זה השטויות האלה של “נפלאות התפיסה”, של איך המוח עובד?
ו”אני ציפיתי לקריאה מהירה ואת מדברת איתי על “צור את התנאים” ועל לנשום….”
“ואיך זה שהטכניקה כזאת פשוטה? למה לא עשיתי את זה עד היום?”
ואני שוב חוזרת, פעם אחר פעם, שהבעיה אינה אף פעם בטכניקה,
שאין שום טכניקה בעולם שתקרא שום דבר במקומנו,
שאנחנו אנשים שונים ושלכן אנחנו זקוקים להתאמה של הטכניקה לחזקות ולחולשות האישיות שלנו,
שמוח הזוחלים שלנו הוא המוח אליו מתנקז באופן אוטומטי רוב האנרגיה
….

אז זהו, שאם אנחנו לא ערים לכך שכל המציאות שלנו מוגדרת על ידי מה שמוכל בנו כבר, שהפרשן שלנו בוחר להסביר לנו את הדברים בצורה היחידה שהוא מכיר, שכל זה אינו בחירה שלנו בכלל אלא קורה לנו ואנחנו פשוט נותנים לו הסברים בדיעבד, אם אנחנו לא ערים לכל זה אז יהיה לנו קשה להיפתח וליצור שינוי, והרי בכך מדובר.
אני יודעת, זה לא תמיד “נעים” לגלות שאנחנו לא בוחרים בעצם, שאנחנו מעין אוטומט, שאין לנו את השליטה שאנחנו רוצים בעצמנו, בעולם, בדברים ובאחרים,
אבל אני מבטיחה לכם שכשמספיקים להיבהל מזה, זה הופך אפילו למשעשע.

אז הנה, עכשיו אתם יודעים, יש פרשן.
איך מתעלים מעליו?
להרחיב את הגבולות, לאתגר את עצמנו, להיות סקרנים, להתנסות בדברים חדשים, לאסוף ידע – כל אלה יכולים לעזור לנו בהתמודדות שלנו עם שינויים ועם… טוב נו, עם קריאה מהירה כמובן.

הקשר בין לקרוא ולזכור את מה שקראת

Monday, June 6th, 2016

כשמתקשרים אלינו לקבל מידע על “הקורס השלם לקריאה מהירה”, אחת השאלות בהן אני נתקלת לעיתים קרובות היא: “האם אזכור את מה שקראתי?”. זו שאלה לגיטימית, כולם רוצים לזכור את מה שקראו ומתוסכלים כשזה לא קורה. הסטטיסטיקה העולמית כאן אינה מנחמת וטוענת כי מספר שקוראים נשארים לנו כ-10% ומספר שקוראים בצורה “אקדמית” נשארים לנו 20%. לא משהו. רחוק מה-100% לו אנו מקווים.

אך האם באמת נגזר עלינו לאבד את כל מה שקראנו? לא. ממש לא. אך גם הפנטזיה שלנו על כך שנקרא פעם אחת ספר כלשהו, מהר או לאט, ואולי גם בהיסח דעת, ונזכור את כולו ללא כל מאמץ, היא אכן פנטזיה, אלא אם כן הנך “סוואנת” בעל יכולת של זיכרון צילומי.\
אם זה לא כך, אם, כמוני, לא נולדת עם היכולת המובנית הזאת, אז גם עליך לעשות מאמצים כדי לפתחה.

אך רגע לפני שאנו מתייאשים ומחליטים להפסיק לקרוא, בואו ננסה לעשות קצת סדר ולהבין מה הקשר בין לקרוא ולזכור, ונדייק עוד יותר: מה הקשר בין לקרוא מהר ולזכור.

הקריאה ומה שקורה במוח

הקריאה, כלומר הקליטה של המילים על ידי העיניים, מתרחשת באופן מכאני על ידי המנגנון שאוסף את הנתונים מהעיניים, כל עין בנפרד, ומעביר את הנתונים – כעין מקבצים של “פיקסלים”, כלומר חלקי תמונה – לאונה העורפית אשר נמצאת באחורי הראש. משם עוברים נתוני הראייה כ-30 מרכזים במוח אשר מעבדים אותם ולבסוף, לאחר כחצי שנייה, באזור אחר לגמרי של המוח, באונה המצחית בהמיספרה השמאלית, אנחנו מבינים מה שקראנו.

מעבר לנתונים הטכניים, מה שכבר ברור לכולנו, גם אלה שאינם מבינים עדיין שום דבר במבנה המוח, שהקריאה והבנת הנקרא מתרחשים באזורים שונים של המוח (וכאן אני מזמינה אתכם לקרוא את המאמר שכתבתי על קריאה והבנת הנקרא).

וכאן גם המקום להדגיש פעם נוספת שבקריאה מהירה לא מבינים פחות ולא זוכרים פחות אלא יותר! איכות הקשב בקריאה מהירה היא גבוהה לעין ערוך מזו של קריאה רגילה.

הזיכרון

ומה עם הזיכרון?

מעבר לכך שאין מקום אחד במוח שבו נמצא הזיכרון (לכל חוש יש זיכרון משלו, יש זיכרון לטווח קצר, בינוני וארוך ויש גם מאגר זיכרונות לא מעובדים…), הרי שהזיכרון נמצא במקום אחר לגמרי מאלה שהשתתפו בקריאה ובהבנת הנקרא (גם אם האונה המצחית משחקת תפקיד בשני המקרים, אך לא אלאה אתכם שכן זהו לא מאמר בחקר המוח).

מה זה אומר לנו “בתכלס”? שבכלל לא מובן מאליו שאנו נזכור את מה שנקרא. אך שוב, לא להתייאש, שכן יש בהחלט פעולות שניתן לעשות כדי שנזכור את מה שקראנו.

השלב הראשון של הזיכרון, כפי שכבר כתבתי במאמר אחר, מבקש מאתנו להיות אקטיביים ולנקוט פעולות בכדי לזכור. כל אלופי הזיכרון למיניהם משתמשים בטכניקות של אסוציאציה ודמיון כדי לזכור כל דבר. הטכניקות אינן קשות וניתן לסגל אותן לעצמנו. כמו תמיד, החזרה היא אם כל האמנויות. ככל שמשתמשים יותר בטכניקות הזיכרון, כך יותר קל לנו להשתמש בהן. זה פשוט, אבל זה דורש אימון.

בספרו “הליכת ירח עם איינשטיין”, ג’ושוע פויר מתאר כיצד הפך לאלוף זיכרון. הוא עשה זאת כעיתונאי כשרצה להבין איך האנשים האלה שזוכרים סדרות קלפים אינסופיות ויודעים לצטט עמודים שלמים בספרים עושים זאת. הוא גילה שזה די פשוט, אבל הוא גם גילה שזה דורש הרבה אימון.

בקורס השלם לקריאה מהירה אני מלמדת קודם כל איך להכין את עצמנו לקריאה, לכוון את המוח שלנו למצוא את מה שאנו מחפשים ולאסוף הרבה נתונים על הספר עוד לפני שקראנו אותו. כבר הפעולות האלה ייעלו את הקריאה שלנו. ואז אנו מלמדת את טכניקת “הדף הלבן”, שמאפשר לנו לסכם ספר שלם על גבי דף אחד בזמן שאנו קוראים אותו, להדגיש לעצמנו את מה שאנו רוצים לזכור ממנו והיכן זה נמצא.
יש לי גם קורס “מפות ארגון חשיבה“, דרך נפלאה ליצור לעצמנו “מפת מטמון” שתאפשר לנו להגיע לכל מידע שהזנו לתוך המוח שלנו גם אחרי זמן רב.

ואז יש קורס שמלמד אותך את כל הטכניקות להטמעה, שימור ושליפה של המידע מהזיכרון.

את הכול ניתן ללמוד.
אחר כך צריך להתאמן ואחר כך צריך להשתמש.
ככה הופכים לאשף ידע.
בהצלחה.

קריאה מהירה בעולם הטכנולוגי – קריאה מטאבלטים ומסכי טאץ’

Tuesday, December 27th, 2016

גם במסכי טאץ’ או טאבלט, עקרונות הקריאה המהירה על גבי מחשב לא משתנות.
למען האמת, עיקרון הבסיס של הקריאה המהירה, כלומר שימוש ביד (או תחליף לה) נותרים בעיניהם.
מדוע?

נזכיר שוב את שלושת הסיבות שהופכות את השימוש ביד לכדאי ומועיל:

  1. היד כל הזמן אומרת לנו היכן אנחנו נמצאים בטקסט, גם למקרה שנסיח את דעתנו. אם זה יקרה, נדע לאן לחזור. בנוסף, עצם זה שיש שם יד שאומרת לנו שאנחנו קוראים יכול לעזור לנו להישאר מרוכזים.
  2. התנועה של היד תואמת יותר את דרך תפקוד העיניים, מעייפת אותן פחות ומקלה על המעקב אחרי הטקסט.
  3. ההרגלים הישנים שלנו יגרמו לנו תמיד לרצות להאט, או לחליפין לרוץ עם העיניים על הטקסט בלי שום קשר לרמת ההבנה שלנו. היד, תחת פיקוד המוח שלנו, תכתיב לנו את הקצב הנכון.

בהתחשב בגורמים האלה, אין שום סיבה בעולם לרצות להפסיק לעבוד עם היד.

בקריאה מהמחשב השתמשנו בסמן ובעכבר שמזיז אותו במקום היד.
המלצתי להגדיל את הסמן, להפוך אותו לבולט יותר.
בנוסף, יישמנו את העקרונות הבאים:

  1. הגדלת התצוגה
  2. “צביעת” השורות שאנו קוראים (אם כל השורה או עם במרכזה בלבד כשאנו מצרפים את שיטת “שתי התחנות”).
  3. שימוש בפונקציית Scroll, כלומר לתת לטקסט לזוז בעצמו במקום שאנו נזוז על גביו, ואת זאת עשינו על ידי השימוש בכפתור המרכזי בעכבר שלנו.

מדוע אני חוזרת על העקרונות?

זה פשוט, משום שהעקרונות הם אלה ובכל פעם שנרצה לאמץ שימוש במדיה אחרת או בכל מקום שהוא, נצטרך למצוא התאמה של העקרונות לאותו סוג מדיה.

אז מה קורה במסך טאץ’? מה נותר בעינו מהעקרונות ומה משתנה?

אתחיל מכך שבכל מקרה הייתי ממליצה להמשיך להשתמש בעכבר ככל האפשר.
היתרונות של העבודה עם העכבר הם רבים והוא באמת יכול לעזור לנו לקרוא.

יש ברשותי מחשב “טרנספורמר”, כלומר מחשב שיכול לתפקד כמחשב רגיל עם מקלדת, אך ניתן להפריד את חלק המסך שלו ולהשתמש בו כטאבלט (גודלו כשל אייפאד).
כשאני עובדת על טקסטים, אני ממשיכה להשתמש בו כמחשב ומחברת לו עכבר. היתרונות הם ברורים מבחינתי, שכן אני יכולה להשתמש בפונקציית ה”צביעה” וגם ב-scroll.

אך אם בכל זאת אנו רוצים להשתמש ביתרונות הטאץ’ (בפרט אם מדובר בטאבלט), יש כמה פעולות שאנו יכולים לעשות כדי ליישם את הקריאה המהירה:

  1. להגדיל את התצוגה. זה בכל מקרה קל יותר לראות מילים גדולות יותר מאשר לאמץ את העיניים לקרוא טקסט קטן.
  2. היד תעבוד על המסך כאילו הוא ספר מודפס. כאן נוכל ליישם את כל אחת מהדרכים שמצאנו כדי לעבוד עם היד או האצבע, ממש כאילו מדובר בדף של ספר. כמובן, קיימת האפשרות לעבוד עם עט או כל כלי שהוא, כשאנו נזהרים לא לקשקש או לשרוט את המסך.
    העבודה עם היד תחייב אותנו לנקות את המסך לעיתים קרובות יותר, אך את זה אנו כבר מכירים מהטלפון הסלולרי שלנו, נכון?
  3. כשאני קוראת עם יד ימין על גבי השורות (אני משתמשת בעט מחיק של פיילוט שיש לו מעין גולת גומי בסופו, כך אני בעצם עוברת על המסך עם משהו רך שלא יכול לגרום נזק), אגודל יד שמאל שלי “מסיע” את הטקסט כלפי מעלה ומשמש בעצם כ-scroller. זה מאפשר לי להישאר עם העיניים על אותו אזור של המסך והטקסט שזז מקיים את יתרון התנועה.
    חשוב לזכור שבקריאה מהירה, ככל שהעיניים רגועות יותר כך קוראים טוב יותר.
    אפשר גם להפוך את השימוש בידיים: יד שמאל תעבור על הטקסט ואגודל יד ימין הוא זה שיניע את הטקסט.

לקרוא מהטלפון החכם:

באופן עקרוני, תמיד אמשיך להמליץ לכם לקרוא על גבי מסכים גדולים יותר וטובים יותר, בעיקר לטובת בריאות העיניים.
כל ההמלצות שלי לקריאה ממסך טאץ’ תקפים גם לגבי טלפון חכם, בדיוק באותה הצורה.
אך עד שהתכנה שלי תותאם לטלפונים, אני יכולה להמליץ על שתי אפליקציות שעושות עבודה דומה מאד ומאפשרות הבזקה של המילים על גבי המסך שלכם.

לראשונה קוראים “A Faster reader”.

יש אותה זמינה הן לאנדרואיד והן לאייפון והיא פשוטה ונעימה לשימוש.
היא מתבססת על כך שתעתיקו טקסט מתוך כל אתר שהוא (או מסמך) ובאופן אוטומטי תייצא אותו ל-clip board של התכנה ותבזיק לכם את המילים, אחת אחת, על גבי המסך.
הגרסה החינמית מאפשרת מהירות של עד 350 מילים לדקה. המסך נשאר לבן ואין אפשרות לשנות את גודל או צבע הטקסט.
גרסת הפרימיום, שהיא בתשלום, מאפשרת עוד כמה יתרונות, כמו למשל לקרוא עד 1000 מילים לדקה, לשנות רקע ועוד.

לשנייה קוראים Speed reading trainer

העיקרון דומה, רק שיש לה תכנית מדידה ראשונית ותכנית אימון, יש אפשרות לקבוע את צבע הטקסט (שחור, אפור, לבן ו”שזוף”) ואת צבע האות המובלטת (אדום, ירוק, כחול, צהוב) והיא מכילה טקסטים מובנים שעליהם מתאמנים אך אני מודה שמצאתי בה הרבה באגים ובעיקר, לא מצאתי דרך להירשם כדי לראות איך קוראים בה תכנים שאתה עצמך מזין.

יש עוד הרבה אפליקציות, רובן הגדול דומה ומשתמש באותו העיקרון.
אני מזמינה אתכם לשלוח לי המלצות על דברים שפגשתם ואהבתם ואני מבטיחה להעמיד אותם לרשות הקהילה.

בוגרי הקורס לקריאה מהירה ממליצים עלינו

Wednesday, May 26th, 2010

“יום לאחר הקורס כבר קראתי 80 עמודים ב-20 ד’ וזה משהו שממש לא עשיתי קודם”
ד”ר רבקה ברגר, רופאה בבי”ח סורוקה ומרצה בבי”ס לרפואה באונ’ בן גוריון

“שולמית יקרה, סדנאת היומים לקריאה תלת מימדית היתה מרתקת, כמובן בזכותך. את תיווכת את החומר הגאוני בצורה יוצאת מן הכלל. אני מלאת תקווה ומתכוונת ליישם מיד. תודה רבה”
יעל טלמור

שלום, שמי הוא אמיל מגריסו ואני בעל הסמכת BPT בפיזיותרפיהאציין כי תמיד האמנתי שהמוח שלי, כמו זה של האחרים, הוא בעל יכולות מדהימות שצריך עדיין ללמוד ושכל האנושות צריכה להשתמש בהן. ובכן, הקורס הזה הוכיח את עצמו בדיוק כדבר מסוג זה. למדתי להשתמש בחלק אחר של המחשבה שלי בכדי לקלוט נתונים ואני שמח לחלוק כמה מהפירות של ההתנסות היוצאת מהכלל הזאת אחרי כחודש מהקורס:

  1. אני מסוגל היום לקרוא ספר הרבה יותר מהר מכפי שקראתי קודם. אני כבר קורא טקסטים פשוטים בכל השפות שאני מכיר במהירות פי 3-4 מאשר קודם. בנוסף , אני יכול לתת הוראות למחשבה שלי ומה שיותר חשוב, גם לזכור והמוח פשוט מוצא עבורי בתוך הספר את מה שאני מחפש בדיוק מפתיע ומבלי שאני בכלל מתרכז עם עיני בטקסט.
  2. שיפרתי את הביטחון שיש לי במחשבה שלי וביכולת שלי לזכור דברים
  3. פיתחתי הרגלי לימוד אפקטיביים יותר. הבנתי מתי אני הכי אפקטיבי ללימוד ומהם התנאים שאני צריך ליצור בכדי לקחת את המרב במינימום הזמן.
  4. היו כמה תופעות לוואי בלתי צפויות לקורס, כמו למשל שיפור מיומנות הנהיגה שלי. אני מניח שהיכולת להיות במצב הקשב המיוחד הנלמד בקורס מאפשר לי לקלוט באופן מודע נתונים רבים וכך להגיב בצורה טובה יותר לתנאי דרך גרועים, נהגים פרועים וכו’
  5. אולי הנקודה החשובה ביותר: אני מבין שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולשפר ואני יודע כעת איך לפתח את עצמי יותר. כמו שאומרים, התיאבון בא עם האכילה ולכן, עם כל צעד שאני עושה בתרגול אני סקרן יותר ובעל מוטיבציה גדולה יותר להמשיך

בהצלחה לכל מי שעדיין מהסס אם לעשות את המאמץ ולהיעשות אדם עשיר ומפותח יותר דרך הקורס של הקריאה התלת מימדית. אני ממליץ בחום!
אמיל מגריסו, פיזיותרפיסט

בס”ד
“איני יודע איך להודות לכם אני נעזר בטכניקות שלכם………
והתוכנה הזו!!! זה פשוט לא יאמן כמה שאני קורא במהירות איכות ההרגשה היא פשוט פשוט
נ  פ  ל  א   ה!!!  אני תקוה שכולם ילמדו זאת והעולם יתקדם לתכליתו ע”י למוד מהיר ואיכותי  ו  ט  ו  ב”
 יצחק לוין 

 


 

background