אינפורמה ישראל בע"מ
הזית 21 כרמי יוסף
טל. 08-9790871
פקס. 08-9790671
in-forma@in-forma.co.il

אנחנו מלמדים אותך להשתמש במוח שלך יותר טוב.
הכלים הטובים ביותר כדי לקרוא פי 5 מהר יותר, להבין יותר ולזכור יותר.

background

Posts Tagged ‘מפות ארגון חשיבה’

מפות ארגון חשיבה – הדרך הטובה ביותר לזכור

Monday, February 10th, 2014

כל ספר שקראנו, גם המעניין ביותר, נדחק בסופו של דבר אל תוך מאגרי הזיכרון לטווח ארוך שלנו ופרטיו מפסיקים להיות לנו זמינים במחשבה המודעת, שכן הזיכרון המידי הוא מוגבל ומה שנמצא על סדר היום תמיד יתפוס בו את המרחב העיקרי.

 אחד הכלים שאני אוהבת במיוחד להשתמש בהם כדי לעזור לזיכרון שלי הוא “מפת ארגון החשיבה”.

מדובר בכלי עבודה ממדרגה ראשונה שעוזר לסכם, לארגן, למפות ולזכור כל נושא שהוא, הן אם מדובר בספר שקראנו, בהרצאה ששמענו, בשיעור שלמדנו או בסיעור מוחות כדי להעלות רעיונות חדשים, לתכנון פרויקט, להכנה של הרצאה או לסיכום קורס שלם באוניברסיטה.

המפה עושה שימוש בשתי ההמיספרות של המוח, ובכך יתרונה הגדול. יש לה מימד אינטואיטיבי, כלומר משהו שאנו עושים באופן טבעי ואשר מתחקה אחר דרך החשיבה של המוח. זוהי בעצם הגאונות שלה.

ודבר נוסף: מפת ארגון חשיבה היא פשוטה וקלה לשימוש!

 מהי מפת ארגון חשיבה

 משחר האנושות האדם למד לסכם נושאים שלמים בציור או בסמל. היכולת הזאת טבועה בנו, אם כן, החל מציורי המערות, דרך ההירוגליפים של מצרים ובאה לידי ביטוי היום במנועי החיפוש באינטרנט – דרך זיקוק מילות מפתח כדי למצוא את מה שמחפשים ואולי בצורה הבולטת ביותר על ידי כל הסמלילים (emoticons) שמצליחים להביע רגשות על ידי שרטוטים בסיסיים. :-)

רבים עסקו כבר בלימוד הכנת מפות ולנו אין את היומרה “להמציא את הגלגל”. ליאונרדו דה וינצ’י, כבר בימי הרנסנס, היה ידוע בכך שסיכם את הנושאים בהם עסק על גבי דף אחד.  leonardomap

מפת ארגון החשיבה היא דיאגרמה שמשתמשים בה בכדי לייצג מילים, רעיונות, מטלות, או כל דבר הקשור למילת מפתח או רעיון מרכזי ומאורגן סביב מילה / רעיון זה. משתמשים בה בכדי ליצור, לדמות, לבנות ולארגן מידע.

מדובר בדיאגראמה הבנויה בצורת עץ מעגלי, אשר מייצגת את מערך הקישורים הקוגניטיביים האישיים בין פיסות מידע שונות. המרכיבים השונים מסודרים בדיאגראמה באופן אינטואיטיבי לפי חשיבות הרעיונות והם מקובצים יחדיו לענפים. צורה זו של ארגון המידע באופן גראפי יכול לעזור דלייה מחודשת של נתונים אגורים בזיכרון.

 

מפת ארגון החשיבה היא טכניקה חשובה אשר עוזרת גם בזמן רישום הערות ובנוסף, תומכת ומחזקת פתרון קריאטיבי לבעיות. בעזרת המפה ניתן בקלות לזהות ולהבין את המבנה הכללי של כל בעיה וכיצד חלקיו מותאמים יחדיו. הצורה המיוחדת שלה עוזרת למחשבה לזכור ולמצוא בקלות את המידע.

מפת הספר לקריאה מהירה

צורה זו של המפות מתחקה אחר הדרך של המוח להעביר נתונים ומשתפת חלקים אחרים במוח שבדרך הסיכום הרגילה אינם באים לידי ביטוי. עובדה זו הופכת את מפת ארגון החשיבה לאידיאלית לכל הלוקים בדיסלקציה, בהפרעות קשב וריכוז, דיסגרפיה ועוד.

המפה עושה שימוש במילים, ציורים וסמלים והיא סובייקטיית לחלוטין.

אני חסידה גדולה של המפות הבנויות ביד. דפים לבנים, ערכת טושים צבעוניים ו… חופש מוחלט. המפות הידניות אינן מוגבלות בשום אופן. time management

יש ברשת מספר תוכנות למיפוי החשיבה, חלקן חינמיות וחלקן בתשלום.

רובן הגדול מוגבלות ומחייבות אותנו לפשרות ויזואליות. אך הן יכולות לעזור לאלה שמרגישים שדפים ותושים לא מתאימים להם.

מכל התוכנות שבדקתי, זו שאני יכולה להמליץ עליה יותר היא iMindMap 6  של טוני בוזן.

הגרסאות המתקדמות יותר, והמפותחות יותר, הן בתשלום.

והנה רשימה של כמה מהתכנות שנמצאות בשוק כדי ליצור מפות חשיבה ואף לשתף אותן עם עוד אנשים ברשת.

1. כאן תוכלו למצוא רשימת מלאי של כל התכנות הזמינות בשוק

2. כאן יש רשימה של כל התכנות החינמיות הנמצאות בשוק

3. Wisemappinng – תכנה חינמית די נחמדה וגמישה בגרסת ניסוי

4.  Mind 42 – תכנה חינמית מאד בסיסית

5.  Gliffy – תכנה חינמית שבעצם יוצרת דיאגרמות

אגב, אני תמיד ממליצה לעשות גירסה ראשונית, אך לא לפחד לתקן אותה ולעשות אותה מחדש.

מניסיוני למדתי, שעצם עשיית המפה עצמה כבר מטמיע את הנושא בזיכרון!

אז אם אתם רוצים ללמוד איך משתמשים בכלי הזה ולדעת איך ליישם אותו לכל התחומים, הכנתי קורס בשמונה שיעורי וידיאו קצרים המלווים בחוברת ואשר מסביר את כל העקרונות ומוביל אתכם צעד אחר צעד בהבנה ובשימוש במפות. בהצלחה.

הקשר בין לקרוא ולזכור את מה שקראת

Monday, June 6th, 2016

כשמתקשרים אלינו לקבל מידע על “הקורס השלם לקריאה מהירה”, אחת השאלות בהן אני נתקלת לעיתים קרובות היא: “האם אזכור את מה שקראתי?”. זו שאלה לגיטימית, כולם רוצים לזכור את מה שקראו ומתוסכלים כשזה לא קורה. הסטטיסטיקה העולמית כאן אינה מנחמת וטוענת כי מספר שקוראים נשארים לנו כ-10% ומספר שקוראים בצורה “אקדמית” נשארים לנו 20%. לא משהו. רחוק מה-100% לו אנו מקווים.

אך האם באמת נגזר עלינו לאבד את כל מה שקראנו? לא. ממש לא. אך גם הפנטזיה שלנו על כך שנקרא פעם אחת ספר כלשהו, מהר או לאט, ואולי גם בהיסח דעת, ונזכור את כולו ללא כל מאמץ, היא אכן פנטזיה, אלא אם כן הנך “סוואנת” בעל יכולת של זיכרון צילומי.\
אם זה לא כך, אם, כמוני, לא נולדת עם היכולת המובנית הזאת, אז גם עליך לעשות מאמצים כדי לפתחה.

אך רגע לפני שאנו מתייאשים ומחליטים להפסיק לקרוא, בואו ננסה לעשות קצת סדר ולהבין מה הקשר בין לקרוא ולזכור, ונדייק עוד יותר: מה הקשר בין לקרוא מהר ולזכור.

הקריאה ומה שקורה במוח

הקריאה, כלומר הקליטה של המילים על ידי העיניים, מתרחשת באופן מכאני על ידי המנגנון שאוסף את הנתונים מהעיניים, כל עין בנפרד, ומעביר את הנתונים – כעין מקבצים של “פיקסלים”, כלומר חלקי תמונה – לאונה העורפית אשר נמצאת באחורי הראש. משם עוברים נתוני הראייה כ-30 מרכזים במוח אשר מעבדים אותם ולבסוף, לאחר כחצי שנייה, באזור אחר לגמרי של המוח, באונה המצחית בהמיספרה השמאלית, אנחנו מבינים מה שקראנו.

מעבר לנתונים הטכניים, מה שכבר ברור לכולנו, גם אלה שאינם מבינים עדיין שום דבר במבנה המוח, שהקריאה והבנת הנקרא מתרחשים באזורים שונים של המוח (וכאן אני מזמינה אתכם לקרוא את המאמר שכתבתי על קריאה והבנת הנקרא).

וכאן גם המקום להדגיש פעם נוספת שבקריאה מהירה לא מבינים פחות ולא זוכרים פחות אלא יותר! איכות הקשב בקריאה מהירה היא גבוהה לעין ערוך מזו של קריאה רגילה.

הזיכרון

ומה עם הזיכרון?

מעבר לכך שאין מקום אחד במוח שבו נמצא הזיכרון (לכל חוש יש זיכרון משלו, יש זיכרון לטווח קצר, בינוני וארוך ויש גם מאגר זיכרונות לא מעובדים…), הרי שהזיכרון נמצא במקום אחר לגמרי מאלה שהשתתפו בקריאה ובהבנת הנקרא (גם אם האונה המצחית משחקת תפקיד בשני המקרים, אך לא אלאה אתכם שכן זהו לא מאמר בחקר המוח).

מה זה אומר לנו “בתכלס”? שבכלל לא מובן מאליו שאנו נזכור את מה שנקרא. אך שוב, לא להתייאש, שכן יש בהחלט פעולות שניתן לעשות כדי שנזכור את מה שקראנו.

השלב הראשון של הזיכרון, כפי שכבר כתבתי במאמר אחר, מבקש מאתנו להיות אקטיביים ולנקוט פעולות בכדי לזכור. כל אלופי הזיכרון למיניהם משתמשים בטכניקות של אסוציאציה ודמיון כדי לזכור כל דבר. הטכניקות אינן קשות וניתן לסגל אותן לעצמנו. כמו תמיד, החזרה היא אם כל האמנויות. ככל שמשתמשים יותר בטכניקות הזיכרון, כך יותר קל לנו להשתמש בהן. זה פשוט, אבל זה דורש אימון.

בספרו “הליכת ירח עם איינשטיין”, ג’ושוע פויר מתאר כיצד הפך לאלוף זיכרון. הוא עשה זאת כעיתונאי כשרצה להבין איך האנשים האלה שזוכרים סדרות קלפים אינסופיות ויודעים לצטט עמודים שלמים בספרים עושים זאת. הוא גילה שזה די פשוט, אבל הוא גם גילה שזה דורש הרבה אימון.

בקורס השלם לקריאה מהירה אני מלמדת קודם כל איך להכין את עצמנו לקריאה, לכוון את המוח שלנו למצוא את מה שאנו מחפשים ולאסוף הרבה נתונים על הספר עוד לפני שקראנו אותו. כבר הפעולות האלה ייעלו את הקריאה שלנו. ואז אנו מלמדת את טכניקת “הדף הלבן”, שמאפשר לנו לסכם ספר שלם על גבי דף אחד בזמן שאנו קוראים אותו, להדגיש לעצמנו את מה שאנו רוצים לזכור ממנו והיכן זה נמצא.
יש לי גם קורס “מפות ארגון חשיבה“, דרך נפלאה ליצור לעצמנו “מפת מטמון” שתאפשר לנו להגיע לכל מידע שהזנו לתוך המוח שלנו גם אחרי זמן רב.

ואז יש קורס שמלמד אותך את כל הטכניקות להטמעה, שימור ושליפה של המידע מהזיכרון.

את הכול ניתן ללמוד.
אחר כך צריך להתאמן ואחר כך צריך להשתמש.
ככה הופכים לאשף ידע.
בהצלחה.

background