< ?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
< !DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN"
"http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd">
אינפורמה ישראל בע"מ
הזית 21 כרמי יוסף
טל. 08-9790871
פקס. 08-9790671
in-forma@in-forma.co.il
< ?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
< !DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN"
"http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd">
מאמר מגזין "לאשה", גיליון 3303, 2/8/2010
תמונות של הכתבה בתחתית המאמר
בקורס ובסדנאות ל"קריאה תלת ממדית" שהיא מעבירה, מלמדת שולמית אסיף איך לשפר את הזיכרון.
היא אינה מאמינה בשינון אלא באימון של המוח ובהבנה. רוצים להתאמן?
למקומות, היכון, התרכזו
מאת אסנת עופר
שולמית אסיף (48) אינה חוקרת מוח במובן המקובל של המילה. אין לה תואר אקדמי, ובכל זאת, חקר המוח, הזיכרון וניהול הידע הם תחום עיסוקה. "מומחית לניהול ידע ולשימוש אופטימאלי במוח ומנחת קורסים לקריאה תלת מימדית", כך היא מגדירה עצמה.
לפני 17 שנה, בזמן שחייתה באיטליה, פגשה את פטריציו פאולטי, לדבריה דמות בולטת בעולם הקואצ'ינג והמאסטרינג. כיום היא עומדת בראש חברת "אינפורמה ישראל" לקריאה תלת מימדית ולשיפור הזיכרון, שפותחה על ידי פאולטי (יחד עם ד"ר פיליפו רוסי). עיקר פעילותה של החברה מתמקד בקורסים ובסדנאות ל"קריאה תלת ממדית" (ראו מסגרת).
"בעיות זיכרון נגרמות בגלל חוסר היכולת לנהל את הידע והמידע שהמוח צובר" אומרת אסיף. "כל זיכרון הוא שיחזור, ה"מכונה", כלומר המוח, חווה מחדש את הרגע וככל שמעורבים בו חושים רבים, קל יותר לקדד ולתייק את המידע כדי לדלות אותו בעתיד. כדי להצליח בכך, צריך להכין את המוח ולהיות אקטיביים בקליטת המידע".
בעבר נהגו לאמן את הזיכרון באמצעות שינון. היום, אומרת אסיף, הגישה המקובלת מדברת על פלסטיות של המוח, על פיה ניתן "לעצב" את המוח, בזכות יכולתם של תארי המוח ללמוד ולהשתנות. זה כבר לא שינון, שהוא פעולה טכנית, מוטורית, אלא תהליך שמערב את ההבנה.
את ארבעת השלבים הבונים את הזיכרון – שלב הקליטה, שלב עיבוד המידע, שלב האחסון ושלב דלית המידע, אפשר לדבריה לתרגל וליישם בקלות. "המוח שלנו הוא גוגל, מנוע חיפוש. כדי להבין ולזכור צריך להיות אקטיביים, לקדד מידע ולהטמיע אותו באזור מסוים במוח".
איך עושים את זה?
1. נושמים - המוח הוא צרכן החמצן הגדול ביותר בגוף. כדי לתת לו תנאים אופטימליים לפני שמתחילים בקריאה או לימוד, כדאי להזדקף ו"לפתוח" את הגוף, לקחת נשימה עמוקה ולאפשר לריאות להתמלא.
2. שותים – אדם צמא ומיובש זוכר וחושב טוב פחות.
3. מתעוררים – השיטות הלא בריאות להמרצה והתעוררות הן עישון ושתיית קפאין. שיטות בריאות לערנות מרבית הן פעילות גופנית קצרה, שטיפת פנים ובמצב של עייפות, גם נשימות מהירות עד למצב של נשימת יתר.
4. מבצעים פעילות גופנית - פעילות אירובית אקטיבית משמרת את יכולות המוח והקוגניציה טוב יותר. כדאי להתאמן בהליכה, ריצה או רכיבה על אופניים, אפילו לפרקי זמן קצרים.
5. מזדקפים - מתרגלים לשבת ישיבה "נכונה", כלומר בצורה זקופה, מאורגנת אך לא מתוחה. ישיבה מרושלת ורפויה מבזבזת אנרגיה, וזו דרושה לתהליך קליטת המידע. כאבי גב או צוואר תפוס הם מצבים "זוללי" אנרגיה.
6. שומרים על טמפרטורה - 21 מעלות, זו מידת החום האופטימלית למוח.
7. נהנים ומתרגשים – מחקרים מוכיחים קשר בין רגש וזיכרון. כדי לקשור את הרגיש לקריאה וללמידה, צרו תנאים שיהפכו את הלימוד לנעים, והדגישו לעצמכם מדוע אתם עושים את מה שאתם עושים. כשמדובר בפרט מידע שאינו רגשי, אפשר "להדגיש" אותו רגשית. למשל, להחליט מדוע מתמודדים עם המידע הזה, איזה יתרון יהיה ברכישתו, או לחלופין, מה אפשר להפסיד אם לא תצליחו להתמודד עם המידע.
8. קובעים מטרה – מטרה תעזור במיקוד המידע ותיוקו. יש אנשים שמטרה חיובית תשרת אותם טוב יותר , אצל אחרים, שלילית תעשה את העבודה. למשל, למדו למבחן כי אתם רוצים להצליח, לקבל קידום, לשמח את אמא. לחלופין, עשו זאת כי אינכם רוצים להיכשל, לאבד מקום עבודה, או לעצבן את אבא.
9. שמים לב לסימנים - תשומת לב היא הכרחית לשם דליית מידע מהזיכרון , לכן כשרוצים לזכור משהו, כדאי להתעכב ולסמן פרטים שייקלו בעתיד.
למשל, כשפוגשים אדם חדש, חוזרים על שמו, מתבוננים בצבע עיניו, מושיטים יד ללחיצה.
כשמחנים את המכונית, מסמנים פרטים כמו כיוון פני המכונית, סוגי המכוניות, עצים, חנויות או גינה שנמצאים קרוב.
רוצים לזכור היכן הנחתם את המפתחות? נסו להתעכב על הצליל שנוצר כשאתם מניחים אותו במגירה או בסלסלה, או תולים על מתלה.
10. משחררים - מנסים להיזכר בשם, ביטוי, מושג ולא מצליחים? אל תתאמצו, זה רק יוסיף לחץ. ספקו למוח מה שיותר פרטים וחושים: מראה, צליל או ריח שיכולים להיות קשורים בשם שבו מנסים להיזכר, או אות ראשונה, הקשרים היסטוריים, לאומיים או תרבותיים. השם/ביטוי/מושג כבר יעלה במנוע החיפוש שלכם.
11. מתפעלים את המוח לפני השינה – לפני שאתם נרדמים, תנו למוח פקודה מסוימת – להמציא רעיון חדש, לזכור, לנסח. לאחר שהמוח "ילמד" שהוא יכול לתקשר אתכם כך, התוצאות יגיעו למחרת בבוקר.
12. זזים - מתכוננים ללמוד, לשנן, לכתוב, לקרוא מסמכים או לסכם מידע? בצעו זאת תוך כדי תנועה ועדיף מחוץ לחדר העבודה – הסתובבו קצת בחדר, חזרו לשולחן כדי לכתוב או עשו הפסקות יזומות לשטיפת כלים, טיפול בגינה ושאר מטלות הבית. המוח שלכם ימשיך לחשוב ולעבד את המידע תוך כדי, בצורה טובה יותר.
13. משחקים ומאזינים – בניגוד למסיחי דעת, משחק בחפצים (לישת כדור, משחק בעט, מהדק, או צעצוע קטן) כמו גם האזנה למוזיקה (וקלאסית ועד כסאח, בתנאי שהיא ברקע) עוזרים בריכוז ומיקוד.
14. מסתקרנים ושואלים – כדי לאמן, להגמיש ולהרחיב את אופקיו של המוח להתנסויות סגלו לעצמכם כטבע שני לשאול, לברר, לחקור להטיל ספק ולבדוק כל מצב או סוגיה שנקרים בדרככם.
15. מתמקדים - הימנעו מהסחות דעת. כבו את הטלפון הנייד, התרחקו מהמחשב, ומכל אותם שואבי תשומת לב. נסו ליצור מרחב ניטראלי, שבו קיים רק המוח, והמידע שמנסים לזכור.
16. מגרים את החושים - כדי לתחזק את הערנות ולחדד את יכולת הקליטה צריך לגרות את החושים, ומומלץ לעשות זאת בכל הזדמנות אפשרית. בזמן אכילה, למשל, התמקדו במראה המזון, בצבעים, בצורה, במרקם. הקשיבו לצלילים הבוקעים מהפה בזמן הלעיסה, הריחו את המזון לפני שהוא נכנס לפה.
אפשר לתרגל תחושות בעיניים עצומות, בישיבה על כסא. בתחילה מתמקדים בתחושת הגב על המשענת, בהמשך שמים לב למגע בד המכנסיים בירכיים, רצועת השעון על פרק היד וכדומה.
17. מתרגלים את הזכרון - מכניסים כפתורים או חרוזים מסוגים שונים לקופסה קטנה שניתן לפתוח ולסגור במהירות. פותחים את הקופסה לעשר שניות ומנסים לאמוד את מספר החפצים השונים שיש בתוכה. מדי פעם משנים את הרכב החפצים.
אפשר גם כך: מכינים רשימת קניות ומקבצים את סוגי המזון לקבוצות (ירקות, פירות, מוצרי חלב, דברי מאפה). משננים את הרשימה. חוזרים על הרשימה בקול רם מתוך הזיכרון ומבקשים מאדם אחר לבחון אתכם. ואפשר גם להתאים במהירות זוגות של גרביים מתוך ערימת גרביים בודדים.
18. מתייקים - כפי שעושים עם מסמכים במחשב, תחת ספריות ותת ספריות. למשל: אם רוצים לזכור מתכון לעוגה, מתייקים תחת "עוגה" או "דברי מאפה" או "קינוחים". מוסיפים תת כותרת שתסייע להבדיל ממתכונים אחרים, למשל "גבינה" או "חגיגית", או "ללא סוכר".
19. מעלים אסוציאציות - מחברים פריט מידע שרוצים לזכור עם פריט מידע אחר, נגיש יותר, מוכר, אהוב או מעניין, כמו מלה, שיר, תמונה או מספר, שקשורים לנושא.
20. משחזרים - כדי לדלות בקלות פרטי מידע, משחזרים את מקומות ומצבים בהם עסקתם בהם. למשל יושבים באותו חדר בו התקיימה הפגישה כדי לשחזר אותה, או נכנסים לכתה בה למדתם מקצוע מסוים, לפני המבחן המסכם.
ארבע שעות וזכרתם
המלצות אלה ואחרות נלמדות בסדנאות של ארבע שעות לשיפור הזיכרון, לקריאה מהירה ולארגון החשיבה שמעבירה אסיף. יש גם קורס לקריאה תלת מימדית (שכולל גם את הנלמד בשלוש הסדנאות) שנמשך יומיים רצופים.
הקורסים והסדנה מתקיימים בכול רחבי הארץ, בקבוצות קטנות של 10-15 משתתפים, מגיל עשר ועד 78. לאחר הקורס ממשיכים לתרגל בבית, תוך תמיכה וליווי באמצעות הדוא"ל או בטלפון, למשך 21 יום נוספים.
פרטים נוספים באתר www.in-forma.co.il


מאת: אסתר טל
הזמן רץ וחייבים לעמוד באינספור מטלות אישיות ומקצועיות. מוכרחים להצטיין, להצליח, להיות מצויים בכל. הדבר נדמה לעתים כמשימה בלתי אפשרית בקרב בעלי מקצוע החייבים מתוקף עיסוקם להתעדכן במחקרים חדשים והתפתחויות טכנולוגיות, לקרוא ערימות תיקים או להתכונן למבחן גורלי. "למוח שלנו יש יכולת מדהימה לקלוט מידע, לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו חזרה", טוענת שולמית אסיף, מומחית לניהול ידע, מאמנת בכירה, מנחת קורסים וסדנאות בקריאה תלת ממדית, ניהול הזיכרון וארגון חשיבה. "אפשר ללמד אנשים להשתמש טוב יותר בפוטנציאל הגלום במוחם, כדי לנהל במהירות וביעילות את הידע שלהם ואת עצמם".
"הקורא (בעל המקצוע) לעולם אינו בחזקת לוח חלק. גם אם הוא נתקל במחקר, בשיטה או בטכנולוגיה חדשניים, הוא אינו מתחיל בהכרח מנקודת אפס. הוא כבר מכיר את הנושא. לפיכך, לא כל המחקר הוא בעל אותו ערך עבורו. סביר להניח שבכל מחקר חדש, יהיה רק חלק קטן משמעותי, שיוסיף נדבך לידע שיש לו כבר. לכן, האפשרות לזהות במהירות איפה נמצא המידע שהוא בעל ערך עבורו, יכול לעשות את כל ההבדל", אומרת אסיף.
הקורס לקריאה תלת ממדית מלמד שיטה המאפשרת לקרוא ספר בשעה ומהווה מהפכה בקרב עורכי דין, רופאים, רואי חשבון, אנשי עסקים וסטודנטים הנפגשים ביומיום עם כמויות מידע אדירות. השיטה מתאימה גם לאנשים מהשורה, בכל גיל, שמוכנים להשקיע משאבים ולהתאמן.
השיטה פותחה באיטליה על ידי המאמן הנודע פטריציו פאולטי וד"ר פיליפו רוסי, בהתבסס על טכניקות קריאה מוכרות ועתיקות יומין, והובאה לארץ על ידי חברת אינפורמה ישראל בניהולה של אסיף, העוסקת מזה 17 שנה בתחום פיתוח הפוטנציאל האנושי. בשנת 2005 הקימה אסיף יחד עם עוד 3 חברים את "עמותת פטריציו פאולטי להתפתחות ותקשורת בישראל וזו יזמה את פרויקט "נערי האור" בירושלים, המספק לנוער בסיכון מקום עבודה הוגן בבית חרושת לנרות ואפשרות להשתלבות מחודשת בחברה, תוך הגשמת השאיפות האישיות. אסיף עושה את עבודתה בעמותה בהתנדבות.
אסיף, היא בעלת תואר אקדמי בפרסום וארט דירקשן ותואר שני בתקשורת חברתית ולימודי Counseling שאותם רכשה באיטליה, במהלך שהותה שם, פגשה את פאולטי – "אדם שחרט על דגלו לפתח כישרונות ולשכנע אנשים שעליהם לחיות טוב יותר", היא אומרת בהערצה. "פטריציו עומד בעצם בבסיס כל מה שפיתחתי בהמשך הדרך. בשבילי הוא המקור ונקודת התייחסות מאוד חשובה. למדתי ממנו את האדם, לאן הוא עשו להגיע ומה הוא מסוגל להיות. המסר שהעביר לאסיף חקוק בזיכרונה: "אל תאמיני לשום דבר שאני אומר! לכי, ובדקי בעצמך ואם את מוצאת שהרעיונות שקיבלת עוזרים לך לראות את הדברים בצורה בהירה יותר, חזרי אליי', "ואני כבר חוזרת אליו 17 שנה".
דמות נוספת שאסיף מוקירה הוא מתיה ריקאר, נזיר בודהיסטי צרפתי מזה 30 שנה – שלפני כן הספיק להשלים דוקטורט בביולוגיה מולקולארית בהנחיית חתן פרס נובל פרנסואה ז'קוב במכון פסטר בפריס. משנתו היא נר לרגליה, "כמות הגירויים שאנו נחשפים אליהם מהרגע שאנו נולדים כבר מאמנת את המוח", טען ריקאר, "אך במשחק הזה אנחנו רק משתתפים פאסיביים. הכול קורה, ללא כיוון, בדומה לספינה בלב ים ללא קברניט הנתונה לחסדי הרוחות. אין פתרונות בזק. אימון של המחשבה דורש התמסרות והשקעה, בדומה ללימוד נגינה בפסנתר. בהתחלה אתה מצליח לנגן רק כמה תווים, אך יום אחד תוכל לנגן מוצארט. אך זה אבסורדי לחשוב שתוכל לנגן ללא אימון".
אסיף, שלדבריה מעבירה רק סדנאות שהיא שוכנעה ביעילותן לאחר התנסות אישית, גורסת שניתן לשכלל ולשפר את הרגלי הקריאה עד שהם יביאו לשינוי גדל והולך ביכולתו של האדם ללמוד ולהגדיל את היכולת להתמודד עם כל טקסט בקריאה מהירה מאוד. "במהלך הקריאה הרגילה אנו משתמשים באזורים מסוימים בלבד של המוח, כך שחלקים נרחבים של מוחנו נותרים ברובם ללא שימוש. המשמעות של קריאה באופן תלת מימדי היא ללמוד להשתמש במוח בצורה חדשה לגמרי, שונה ויעילה אף מזו הנלמדת בקורסי קריאה מהירה". הקריאה התלת ממדית אוגדת בתוכה כמה טכניקות, כמו, קריאה צילומית, קריאת-על וקריאה מהירה, עם טכניקות הרגעות. בעולם ידועות מספר שיטות לקריאה מהירה. חלקן עתיקות ובנות מאות שנים. אפשר למצוא רמזים לעקרונות של קריאה צילומית ב'קופסה הטיבטית', שרווחה בטיבט כבר לפני מאות שנים ושלפיה חינכו את הילדים של האצולה הדתית הטיבטית. יש קריאה מהירה שנולדה בחיל האוויר הבריטי כדי ללמד טייסים לזהות במהירות מטוסים באוויר. שירותי הביון מכשירים כך מרגלים לקלוט במהירות נתונים. אני לא המצאתי כלום. חקרנו את שלושת הטכניקות המוכרות יותר – קריאה מהירה, קריאת-על (Super Reading) וקריאה צילומית וראינו את המצע המשותף שלהם ואת היתרונות של כל אחת מהן ביחס לאחרות והרכבנו מהן את השיטה לקריאה תלת-ממדית"
"בקריאה מהירה המטרה היא להגיע לשלב שבו לא הוגים את המילים, אלא עושים שימוש בטכניקות קריאה צילומית ומצלמים את העמודים לתוך הזיכרון. אגב, לישראלים יש בעיה עם קריאה צילומית, כי הם זקוקים להסבר רציונאלי לכל דבר והקריאה הצילומית מדלגת על הרציונאל. היא עוברת דרך רבדים אחרים של המוח. קריאת-על היא טכניקת ביניים, כלומר, קליטה על ידי העיניים של גושי טקסט שלמים והפנמתם. הקריאה התלת ממדית משתמשת ביכולת תפיסה שונה של העין ושל המוח והפעלה של אזורים נוספים במוח", מסבירה אסיף. "המדע הראה ששתי ההמיספרות פועלות בקצב שונה ובמהירויות שונות. ההמיספרה השמאלית היא יחסית איטית בתהליכים מסוימים. בקריאה רגילה ובקריאה המהירה, אנו קוראים אותיות, שהופכות למילים ואחר כך למשפטים וכך רוכשים משמעות לוגית. הבעיה נעוצה בכך, שהמחשבה הלוגית – האופיינית להמיספרה השמאלית של המוח ורואה את הדברים על פרטיהם, היא איטית, ולכן מאפשרת קליטה של נתונים רק עד מהירות מקסימאלית מסוימת. למוח שלנו, לעומת זאת, יש דרך נוספת לראות את העולם והיא דרך ההמיספרה הימנית של המוח, שמקושרת לראיה גלובלית יותר הרואה את המכלול. המיספרה זו קשורה לחשיבה יצירתית ולתקשורת רגשית. תקשורת יעילה בין שתי ההמיספרות משדרגת את מערכת ההפעלה והזיכרון שלו, שתבוא כמובן לידי ביטוי ביכולתו לקרוא כל טקסט בקריאה מהירה יותר באופן משמעותי". הפוטנציאל של המוח הוא גדול, וניתן להשתמש בחלקים עמוקים יותר שלו כדי להטמין כמות גדולה של נתונים במהירות. בנייתו של גשר נוירונאלי לדליה רצונית של הנתונים תגביר את מהירות הקריאה של האדם המיומן בשיטה לגבוהה עד פי עשרה ממהירותה העכשווית.
"המוח שלנו הוא כמו מחשב ביתי", מחדדת אסיף. "יש לו זיכרון קשיח HARD DISK), בעל קיבולת של כ-500 ג'יגה בייט בממוצע. יש לו גם RAM, זיכרון גישה אקראית, שהקיבולת שלו היא כ-2 ג'יגה בייט. איננו יכולים לפתוח את כל המסמכים או התוכנות בבת אחת, כי במקרה הטוב, זה יאט את פעולת המחשב ובמקרה הרע, המחשב פשוט יקרוס. החלק הלוגי במוח, העוסק בקריאה, אחראי על היבטים רבים נוספים, כמו, ניהול מטלות היומיום, ובתוכן נכלל כל מה שרוצים לזכור, להגיד, לעשות, להבין, כמו גם ניהול האישיות של האדם. אם אתם נאלצים לפעמים לקרוא את אותה השורה מספר פעמים ועדיין אינכם מבינים, הדבר נובע מהעומס.
בקורס לקריאה תלת-ממדית, לומדים להטמין את המידע ישירות ל'זיכרון הקשיח' ומדלגים כך על ה-RAM העמוס ובונים עבורו מנוע חיפוש עצבי, מעין 'גוגל' במוח, שעוזר לדלות באופן רצוני את הנתונים הרצויים.
"ראשית, חייבים לנטוש פרדיגמות הנוגעות לאפשרות להשתמש במוח ולקרוא בצורה שונה מזו המוכרת. שנית, חייבים ללמוד להירגע כדי ליצור קשר עם רבדים עמוקים יותר של המחשבה והחשוב ביותר, הוא איך הוא יכול להחריב את יכולותיו של המוח", מציינת אסיף ומפרטת. "בחיים שלנו היום בעידן המחשב, כמות הגירויים ושיטת החינוך שבה מחנכים בבית הספר עובדת כמעט אך ורק על ההמיספרה השמאלית של המוח. אנחנו עושים הכול עם אותו אזור קטן במוח. איננו מקשרים בין חלקי המוח ולכן עושים כל דבר לגופו ולא יודעים להסתכל על התמונה הכללית ונוצרות המון הפרעות. כך פוגשים אנשים המצטיינים רק ביכולות מסוימות ושאינם מסוגלים לנצל את יכולותיהם כדי ליישם אותם בתחומים אחרים, וזה בעוכרנו. זה כופה עלינו לקרוא את הפסקה חמש פעמים בלי להבין, ולשכוח אחרי זמן קצר מה שקראנו. לכן הסטטיסטיקה אומרת שאנשים זוכרים רק בין 10 ל-20% מתוכנם של ספרים שקראו למרות שיש להם הרגשה שהם קראו 100% מהספר. אנחנו לא יודעים מה אנחנו לא זוכרים. קיימת תופעה פסיכולוגית שנקראת "סקוטומה", הגורמת לחורים שחורים בזיכרון. לדוגמה, כשאנחנו מניחים מפתחות על השולחן, וכשאנו חוזרים איננו רואים אותם ומתאמצים לזכור איפה הנחנו אותם. אחרי זמן מה חוזרים לאותו מקום בו חיפשנו ולפתע המפתחות נמצאים שם. זה קורה משום שנתנו הוראה שונה למוח שלנו.
חשוב להבין את חוקיו של המוח וכיצד הוא מתנהל. פרופ' מיכאל גזניגה, חוקר מוח, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, חקר את שתי ההמיספרות של המוח ולאחר 30 שנות מחקר הגיע למסקנה, שהאדם הוא מכונה שמייצרת דפוסים ואחר כך הוא מתנהל לפיהם בלי לשאול את עצמו למה. "כל מדע המוח מוכיח שאנחנו עבדים חסרי מודעות. שאנחנו נשלטים על ידי חוקים", מחדדת אסיף, "איננו מודעים להתניות שנוצרו. אנחנו מגיבים לפיהן ולא שואלים את עצמנו יותר למה. זה הופך ליתרון כשאנחנו מנצלים את יכולתו של המוח ללמוד מהר, ליצור הרגלים מהירים ואפילו התניות רצוניות לדברים שמעניינים ומועילים לנו. זהו ההבדל בין להיות עבד או מלך. בקורסים שלי לומדים להיות מלך".
"אלוהים מדבר בקול דממה דקה, ואנחנו צריכים לדעת להיות מספיק בשקט כדי להקשיב", מפרטת אסיף את התנאים האולטימטיביים הנדרשים לעבודה עם המוח. לכן היא מעדיפה להעביר קורסים בעיקר בנווה שלום, שם שורר שקט במרחב, רואים ירוק מול העיניים ויש אוויר לנשימה.
לאחר הקורס בן היומיים יש להמשיך בעבודה עצמית של 21 ימים רצופים, ובמהלכם יש לקרוא 21 ספרים. בכל יוןם קוראים בשעה ספר אחד הכולל 250-300 עמודים. "המדע מוכיח שלאחר 21 ימים נוצר כביש נוירונלי (תאי עצב) חדש במוח",מבהירה אסיף. לעומת זאת, אם לא מתאמנים, אחרי תקופת מה הידע שנצבר יתפוגג, כי זה עדיין לא נמצא כהרגל במוח, בדומה לכל תחום חדש שלומדים, כמאמר הביטויIf you do not use it' you lose it
"אני דוגלת באסכולה של ליאונרדו דה וינצ'י שאמר: 'מה שקשה עושים, ומה שבלתי אפשרי צריך יותר זמן'. יש אנשים שיותר קל להם ויש אנשים שצריכים זמן כדי שהמוח ילמד שהוא יכול לתת להם את הנתונים בצורה החדשה. כמובן, שככל שמבוגרים יותר, ההרגלים מקובעים בצורה עמוקה, ולכן צריך יותר אורך רוח וסבלנות".






• קריאה מהירה- מה הקשר בינה ובין קריאה תלת ממדית?
הקריאה המהירה היא טכניקה נפלאה המאפשרת לזרז את תהליך הקריאה הרגיל שלנו, כשהיא משתמשת בכמה יכולות נפלאות של המוח וביניהן:
- יצירת התמונה השלמה מתוך נתונים בודדים ('השלם הגדול מסכום חלקיו' – קביעתה המפורסמת של תנועת הגשטאלט)
- יכולתו המופלאה של המוח שלנו לאתר ולזהות בקריאה מהירה ביותר נתונים המוכרים לו מהעבר
- זיהוי מהיר של צורות מוכרות על ידי התאים הפשוטים (אותיות)
- יצירה מהירה של משמעות ותוכן מהמידע שנקלט
- ניטרול השפעתן של הרגשות על הקריאה והפיכתה ליותר מהירה
קריאה מהירה היא חלק קטן מתוך מכלול הטכניקות המרכיבות את הקריאה התלת מימדית ואנו משתמשים בה כדי לדלות את הנתונים מתוך המחשבה העמוקה ולהביא אותם אל אותו החלק במוח שלנו העוסק במודע ובמחשבה הלוגית. כלומר, אנו משתמשים בה רק בשלב הסופי של הטכניקה כדי 'לאשרר' לעצמנו את העובדה שאנו מכירים את החומר. בקורס מוקדש רק זמן מועט ללימוד קריאה מהירה, היות וברגע שהעיקרון מובן ומומחש (משהו שאנו בהחלט עושים), קל להבין שעל ידי תרגול וחזרה ניתן לזרז את מהירות הקריאה בעתיד.
הקריאה המהירה היא פשוטה מאד: אחרי שנתנסה – ואנו עושים זאת בקורס – בצורה בלתי אמצעית במהירות שבה המוח קולט נתונים ומעבד אותם, ניווכח שפעמים רבות, המכשול היחיד העומד בפני היכולת שלנו לקרוא בקריאה מהירה הרבה יותר הוא השכנוע שלנו לגבי הצורך בזמן מסוים בכדי לקרוא. הנוירו-טרנסמיטורים, שדרי העצב הנאמנים האחראים על תשדורת המידע , נעים במהירות של חלקי שנייה. במהירות הבזק המוח שלנו מוצא ב'ארכיב' את הנתונים הרלוונטים על ידי היכולת שלו לאסוציאציה (קישור). הוכחה לכך ניתן למצוא ביכולת שלנו לקרוא עברית ללא הניקוד, למשל: המוח מזהה את מה שהוא כבר מכיר. ולכן, קריאה מהירה מושגת כאשר אנו נוטשים את הפרדיגמות ונותנים לעצמנו מספיק התנסויות חדשות במהירות גבוהה יותר.
כדי לקבל מידע נוסף על היתרונות שתרכשו בקורס הקריאה התלת מימדית הקליקו כאן!
• מי המציא את הקריאה התלת מימדית ומתי?
ככל שידוע לנו, טכניקות כאלה או אחרות של שימוש טוב יותר במוח הן עתיקות מאד. אנו יכולים למצוא דוגמה נפלאה לשימוש בטכניקה דומה לקריאה התלת מימדית ב'קופסה הטיבטית', מה ששימש בטיבט לחינוך הילדים מבית המלוכה, או אלה המיועדים לשאת בתפקידים דתיים גבוהים. מדובר בקופסה מלאה באבנים טובות מגדלים ומצבעים שונים. הקופסה נפתחת לעיני הילד והוא נחשף לתוכנה למשך שניות מעטות וכשהיא נסגרת חזרה, שואלים אותו: כמה אבנים אדומות או כמה אבנים גדולות ראה. אומרים ששירותי הביון הבריטיים החלו לאמן את המרגלים המיועדים שלהם בשיטות דומות בשנות החמישים.
בשוק ידועות שיטות של 'קריאה צילומית', 'קריאה מהירה' או 'קריאת על' וכו' .
אז לנו, ללא ספק, אין יומרה להיות הממציאים של כל שיטה שהיא. אך השיטה כפי שהיא מאורגנת היום היא פרי עבודתו של ד'ר פיליפו רוסי מאיטליה, שבזמן לימודי הרפואה שלו בשנות ה-90, חקר דרכים לקצר את מספר השעות שנדרשו ממנו כדי ללמוד את הספרים הרבים למבחנים. את פיליפו רוסי הדריך במחקרפטריציו פאולטי, מחנך ומאמן ידוע ומוערך באיטליה, והוא זה אשר בעצם נתן לכל השיטות הידועות את המעטפת של 'החינוך לאלף השלישי', כלומר את הידע על מבנה האדם ועל הדרך הטובה ביותר בכדי ללמוד.
הקריאה התלת מימדית הובאה לארץ בפעם הראשונה ב-2004 על ידי שולמית אסיף, שהיא המנחה היחידה של שיטה זו בישראל.
לקריאת תיעוד התנסויות של משתתפים בקורס הקריאה התלת מימדית הקליקו כאן!
• איך היא עובדת? במה היא נבדלת משיטות קריאה אחרות?
השיטה נקראת כך, הואיל והיא משתמשת ביכולת תפיסה של העין ושל המוח השונה מזו שאנו רגילים לה. אם נתיחס רק לדוגמא אחת, המדע הראה ששתי ההמיספרות של המוח פועלות בקצב שונה ובמהירויות שונות. ההמיספרה השמאלית היא יחסית איטית בתהליכים מסויימים. בקריאה רגילה (ובקריאה המהירה) אנו קוראים אותיות, שהופכות למילים ואחר כך למשפטים וכך רוכשות משמעות לוגית. הבעיה נובעת מכך שהמחשבה הלוגית – האופיינית להמיספרה השמאלית של המוח, אשר רואה את הדברים בפרטים שלהם – היא איטית, ולכן מאפשרת קליטה של נתונים רק עד מהירות מקסימאלית מסוימת. למוח שלנו, לעומת זאת, יש עוד דרך לראות את העולם והיא דרך ההמיספרה הימנית של המוח, אשר מקושרת לראיה יותר גלובלית אשר רואה את המכלול. המיספרה זו קשורה לחשיבה יצירתית ולתקשורת ריגשית.
ככל שנסייע לשתי ההמיספרות לתקשר טוב יותר ביניהם, וככל שנהנה ונהיה יותר פעילים בתהליך, יהיה זה כמו שדרוג מתמיד של מערכת ההפעלה והזיכרון שלנו (כמו של המחשב!).
הפוטנציאל של המוח שלנו הוא גדול וניתן להשתמש בחלקים עמוקים יותר שלו מאלה בהם אנו משתמשים בדרך כלל כדי להטמין במהירות כמות גדולה של נתונים. בנייתו של גשר נוירונאלי לדלייה רצונית של הנתונים תהפוך אתמהירות הקריאה שלנו לגבוהה עד פי 10 ממהירותנו העכשווית.
בקורס אנו מסבירים בצורה חוויתית את מבנה המוח ואילו חלקים אנו מפעילים בו.
• באיזו שפה ניתן לקרוא בקריאה התלת מימדית?
השיטה עובדת בכל שפה הידועה לך. רמת הידע אותו תוכל לספוג מכל חומר כתוב תלויה ברמת הידע וההבנה שלך באותה השפה. בתחילת תרגול הקריאה התלת מימדית מומלץ להתאמן בשפת האם שלך ולאחר מכן, עם שיפור היכולת ניתן ואף רצוי לקרוא בשפות נוספות הידועות לך ואשר ברצונך לקרוא ולהעמיק בהן. חשוב להבין שהשיטה עובדת על דליית כל מסד נתונים (Data-base), יהה זה בשפה כתובה, במספרים או בחפצים.
האם זה הגיוני ללמוד לקרוא ספר בשעה ביומיים בלבד?
התשובה היא כן! הקורס בנוי כך שבתום הקורס אתה יודע לקרוא ספר שלם בשעה (200-300 עמוד). אך כמו בכל יכולת נרכשת חדשה, בכדי שהיכולת תהפוך למיומנות, נדרש אימון. 'החזרה היא אם כל האמנויות' – אומר הפתגם. דבר זה ברור לנו כשמדובר בכל דיסציפלינה מעולם הספורט, רכישת שפה ואפילו לימוד יכולת מוטורית, כמו למשל ללמוד לנהוג: שהרי אף אחד לא יצפה שאחרי שיעור נהיגה ראשון ייתנו בידו מכונית. אנו צריכים להתייחס ללימוד הזה כאל כל לימוד בענווה הראויה. במקרה של קורס הקריאה התלת מימדית, הקורס אינו מסתיים בתום היומיים: יש תרגול של חמישה ימים רצופים, מקסימום ארבעים דקות ביום, שמטרתו לחזק את הגשר הנוירונאלי שבנינו בין המחשבה העמוקה והמחשבה הלוגית ולאחר מכן, נדרשים 21 יום רצופים (ראה מאמר) אשר בהם אנו קוראים 21 ספרים, שעה כל יום. לאחר מכן, השיטה היא לרשותך לתמיד.
האם מאבדים את היכולת לקרוא בצורה הרגילה?
לא ולא! אמרו כבר החכמים: מה ששלך באמת לא יכול להילקח ממך! אנו לומדים להשתמש באזור אחר במוח בשביל לקרוא, אך לא בשל כך אנו מאבדים את הדרך שכבר עומדת לרשותנו. בכל רגע נתון, באם ברצוננו להתענג בפשטות על ספר פרוזה או שירה למשל, נוכל לקרוא לנו אותו כפי שעשינו עד היום. הקריאה התלת מימדית היא כלי נוסף שיעמוד לרשותנו כשנרצה להעשיר את עצמנו יותר בזמן קצר.
האם זוכרים את תוכן הספר כמו בקריאה רגילה?
יש להבדיל בין יכולת לימוד ויכולת זיכרון: שני התפקודים האלה קורים בשני אזורים שונים במוח ולכן, לא במחויב קשורים אחד לשני. קודם כל, הבה נפריך שכנוע: מחומר שאנו לומדים באופן רגיל, הסטטיסטיקה אומרת שאנו זוכרים כ-20%. אם אנו ברי מזל, אלה יהיו ה-20% שעושים את 80% של התוכן (חוק ה-20/80). אך מספיק שנשאל שלושה, ארבעה אנשים שיצאו מאותה הרצאה, מיד לאחריה, מה הם זוכרים ונגלה שכל אחד מהם היה בהרצאה שונה… כך שאנו איננו מדברים על השוואה בין 100% של קריאה רגילה לאחוזים פחותים בקריאה התלת מימדית. אך, דווקא מכיוון שאנו לומדים בקורס את מבנה המוח ואיך עובד הזיכרון, ובהתחשב בכך שאנו לומדים לעבוד עם המחשבה העמוקה ובונים מעין 'מנוע חיפוש' במוח, יש סיכוי רב שניתן יהיה לזכור יותר מהחומר. בקורס הקריאה התלת מימדית אנו גם לומדים לבנות מפה קונצפטואלית של הספר / מאמר שאנו קוראים בכדי שתמיד נוכל לחזור ולהיזכר בו.
חייבים להביא בחשבון שהחוויה, בכל מקרה, תהיה שונה מזו של ספר רגיל. אך, כמו תמיד, מה שבהתנסות ראשונה יכול להיראות או להרגיש לנו מוזר, לאורך זמן הופך להיות הרגל ונורמה.
האם כל אחד יכול ללמוד קריאה תלת מימדית?
כל אדם שאינו סובל מאנומליות תפקודיות ברמה כרונית יכול לקרוא בקריאה תלת מימדית. היכולת הזו כבר טמונה בנו, אך אנו איננו מאומנים להשתמש בה לשם קריאה. ולכן, מי שמסוגל היום לקרוא, יוכל לקרוא גם בקריאה תלת מימדית – אין צורך ביכולות מיוחדות לשם כך.
היום נפוצות מאד הדיסלקציה והפרעות הקשב והריכוז למיניהן. כאשר לא מדובר בפתולוגיה חמורה, הקריאה התלת מימדית יכולה אפילו לעזור לאלה אשר מתקשים, בעיקר אם נביא בחשבון שרוב הקשיים האלה קשורים לתפקוד האונה הפרונטאלית בהמיספרה השמאלית של המוח (היכן שמתנהלת הבנת הקריאה הרגילה ברמה הלוגית) ושהקריאה התלת מימדית משתמשת באזורים אחרים של המוח לשם כך. אפילו אם נביא בחשבון את עצם קיצור הזמן הנדרש לקריאת ספר, כבר ניתן לראות את היתרון הברור שבשיטה.
המאמר כוחו של אימון מדבר על כוחה של התמדה ביצירת הרגלים מועילים
המאמר על מוזיקה וקריאה מהירה מספר לכם איך המוזיקה יכולה לעזור לכם בקריאה וגם מספק לכם רשימת השמעה של קטעים מתאימים.
המאמר ללמוד איך ללמוד נותן תמונה על הכלים שניתן לרכוש כדי ללמוד בקלות גדולה יותר, כולל תרגילים פשוטים לאימון הקשב
המאמר "לבנות את ההצלחה בקריאה מהירה" מזכיר את חשיבות האימון ואיך להימנע ממלכודת ה"הכל או לא כלום"
המאמר "העין ותפיסת המציאות" מספר לכם שהמציאות היא באמת בעיני המתבונן, או יותר נכון במוחו
המאמר "איך ללמוד כל הלילה ולהישאר ערים" נותן לכם כמה עצות איך לצלוח ליל לימודים בשלום
במאמר "קריאה מהירה וקינדל – לקרוא ספרים אלקטרוניים בקריאה מהירה" תמצאו סקירה של הקוראים האלקטרוניים ואיך ניתן לקרוא בהם בקריאה מהירה
המאמר "קריאה מהירה ומיומנויות למידה" מסכם עבורנו כמה מסקנות שהגיעו אליהן חוקרים ואשר יעזרו לנו ללמוד ולזכור טוב יותר.
המאמר "עיצוב המוח" הוא תוצאה של ראיון שערכה העיתונאית אסתר טל עם שולמית אסיף אודות הקריאה התלת מימדית. תוכלו למצוא שם מידע וגם הרבה טיפים מועילים
למה ילדים לא אוהבים לקרוא היום? עזרו לנו לפצח את הבעיה ולמצוא לה פיתרון!
מאמרים על זיכרון: בואו וקראו על ארבעת השלבים שעוזרים להבין את הזיכרון ולשפר אותו
המאמר "20 טיפים לשיפור הזיכרון" שהתפרסם במגזין "לאשה" – קראו את המאמר ובו טיפים פרקטיים לשיפור הלמידה והזיכרון. מאמר של אסנת עופר על שולמית אסיף שהתפרסם במגזין "לאשה" ב-2.8.2010
מאמר ראשון על זיכרון - קליטה אקטיבית של הנתונים.
בטכניקה של הקריאה התלת מימדית, אנו לומדים בעצם כיצד להטמין את הנתונים בתוך הזיכרון שלנו כדי לדלות אותם, מאוחר יותר, באופן רצוני. מדובר בפרוצדורה השונה מדרך הקריאה הרגילה שלנו ואשר עושה שימוש בחלקים אחרים של המוח מאלה המשתתפים בהבנת הנקרא בקריאה רגילה.
מאמר שני על זיכרון – סיווג וקידוד הנתונים.
השלב השני בדרך לשיפור הזיכרון שלנו הוא, כפי שאמרנו, שלב ארגון הנתונים במוח שלנו. בואו נבדוק איך זה עובד.
מאמר שלישי על זיכרון - אחסון הנתונים.
היכן נמצא הזיכרון? בשאלה זו התחבטו רבים משחר ההיסטוריה.
כ-600 שנה לפני הספירה הנוצרית, פרמנידס תפס את הזיכרון כמעין ערבוב של חושך ואור, חום וקור, אשר רק אם התנאים נותרים כפי שהיו בזמן הערבוב, הזיכרון יכול להיוותר בעינו.
במאה הרביעית לפני הספירה, אפלטון הציג את תיאורית לוח השעווה, תיאוריה שבחלקה תקפה עד היום. הרעיון המרכזי היה שחוויה נחרטת על גבי לוח השעווה ורק הזמן, השוחק את לוח השעווה, יכול לעמעם את הזיכרון.
מאמר רביעי על זיכרון – למצוא את הנתונים.
נושא הזיכרון מעסיק אנשים רבים ובאופן מפתיע, לא רק מבוגרים. כמות הגירויים אליה אנו נחשפים כל יום בתרבות התקשורת המערבית היא עצומה. בו זמנית, בעיקר בעולם העבודה בעידן הגלובאליות, אנו נדרשים גם להפגין התמצאות בכמות נכבדת של ידע. במאמר זה נאיר כמה נקודות באשר לדליית הנתונים שאוחסנו בזיכרון שלנו.
ועוד כמה מאמרים נבחרים:
טיפים ועצות טובות לקריאה מהירה ממחשב – בימינו, כאשר מרבית הזמן עובר בקריאה על גבי צג המחשב, השימוש בטכניקות הקריאה המהירה יכול לייעל את עבודתנו. הנה כמה עצות להתנהלות מול המחשב.
מבנה המוח ואיך זה קשור לקריאה מהירה – להבין איך בנוי המוח יכול לעזור לנו להשתמש בו טוב יותר. הנה מאמר שמסביר בשפה פשוטה איך בנוי המוח – או יותר נכון המוחות שלנו.
לקחת נשימה עמוקה – על הקשר בין הירגעות ויכולת קריאה מהירה
מאמרים מרתקים ומעשירים נוספים ניתן למצוא גם בקישור זה
קראו מאמרים נוספים, מחקרים מדעיים, קישורים לסרטונים וכל מה שיכול להעשיר אותנו
המאמר הזה נכתב בחודש אוגוסט. החום המהביל והלחות גורמים לנו לעצבנות, נראה שאי אפשר לחשוב כמו שצריך והקריאה שלנו נעשית עוד יותר איטית.
עכשיו, יותר מתמיד, צריך לקחת נשימה עמוקה ולהביא את עצמנו למצב של יכולת ריכוז וחשיבה.
הנה, אם כן, כמה עצות להגברת האינטליגנציה בכלל ובקיץ בפרט.
אה, וכמובן מה הקשר בין הירגעות וקריאה מהירה.
הבה ננסה להבין ברמה הרציונאלית מדוע כדאי לנו להירגע.
ונתחיל ממש מהדברים הפשוטים.
במאמר על מבנה המוח הסברנו את העוצמה שיש למוחות הקדמונים שלנו, גזע המוח והמערכת הלימבית, אלה הקשורים להישרדות.
מוח האדם מתפקד בצורה האופטימאלית בטמפרטורה של כ-°21. כשהחום גבוה, הגוף שלנו נכנס ללחץ: עליו לשמור על טמפרטורה נכונה ולצנן את הגוף.
בהקשר זה חשוב לציין כי הגוף שלנו מתוכנן קודם כל להגן על מימד ההישרדות שלנו. היכולת האינטלקטואלית, זו הקשורה לניאו-קורטקס, גם אם היא זו המייחדת אותנו מבעלי החיים האחרים, היא מעין מותרות. כשהגוף נכנס למצוקה, התפקודים האלה מנוטרלים לטובת יכולת ההישרדות המיידית של המכונה. נוכל, למשל, להיווכח בכך כשאנו חולים בכל מחלה שהיא ושוכבים במיטה: גם אם נציב ליד המיטה ספרים רבים לקריאה, תוך מחשבה על כמות הזמן שפתאום נפלה בחלקנו, נמצא עצמנו רוב הזמן מנמנמים ומתקשים להתרכז, שכן הגוף שלנו מפנה את המשאבים שלו להבראת האורגניזם.
כשהטמפרטורה עולה, אם כן, המתח עולה וגם כן, תכיפות גלי המוח גוברת והיכולת שלנו לחשוב בצורה מעמיקה, ליצור קישורים חדשים והבנות חדשות, יורדת. דבר זה משליך ישר על יכולתנו להטמיע בתוכנו מידע ולהבינו בקריאה רגילה, לא כל שכן בקריאה מהירה.
הפתרון הפשוט, אם כן, הוא המזגן: לשים עצמנו במקום ממוזג עם טמפרטורה נוחה.
אך למען האמת, יש דרכים טבעיות יותר להוריד את המתח ולהחזיר את עצמנו ליכולת חשיבה ראויה: להירגע.
מחקרים הראו שאפילו האוויר שאנו נושמים, ממנו אנו משמרים באופן רגיל רק כ-7%, מזין אותנו בצורה שונה כשאנו רגועים…
אך הבה נרד יותר לעומק ונסקור את ההירגעות דרך ההיבט האינטלקטואלי.
כבר במאמרים הקודמים שכתבתי העוסקים בקריאה ובקריאה מהירה, הזכרנו את הצורך להרגיע את גלי המוח שלנו בכדי לבוא במגע עם המחשבה העמוקה.
במצב ערות רגיל גלי המוח נמצאים ברמת ביטא, בין 12 ל-21 גלים בשניה. במצב הזה אנו פועלים בעיקר עם החלק הלוגי-ליניארי-ביקורתי של המחשבה שלנו. כתוצאה מכך, אנו נעשים תגובתיים יותר ואסוציאטיביים יותר: על כל גירוי אנו מספקים את התשובה האוטומאטית הראשונה שהמוח שלנו מוצא, בדרך כלל על בסיס ההרגלים והדפוסים שרכשנו לעצמנו.
מיכאל גזניגה, חוקר מוח ידוע מאוניברסיטת קליפורניה (שכבר איזכרתי במאמרים קודמים), הגיע אחר שנים של מחקר להצהיר ש”האדם הוא מכונה המייצרת דפוסים לפיהם הוא מתנהג מבלי לשאול עצמו יותר מדוע הוא מגיב כך'. (בהקשר זה ניתן לקרוא את הספרים: The Social Brain, אשר חוקר את ההיבטים החברתיים הנובעים ממבנה המוח ויצירתם של דפוסים חברתיים ודתות ו- The Ethical Brainשלו, אשר בודק את התנהגות היחיד בחברה).
ג. א. גורדייף, מורה רוחני ידוע אשר פעל ברוסיה ואחר כך באירופה מתחילת המאה ה-20 ועד 1949 (ראו את הספר(“Views from the real world, early talks of G. I. Gurdjieff”, Arkana, Penguin edit. , דימה את אותו החלק במוח שלנו אשר מספק את התשובות המוכנות מראש כ'מנגנון תבניתי'. הוא דימה את מוחנו למשרד גדול ובו שלושה מנהלים. במשרד יושבת מזכירה והיא זו שאחראית על התקשורת בין המנהלים השונים. המנהלים אינם דוברים את אותה השפה ולכן המזכירה אמורה גם לתרגם עבורם ולהעביר מסרים, אך מכיוון שהיא עצלנית ובעצם מתעניינת בדברים אחרים, היא עושה זאת ברישול מה ושולפת את הטופס הראשון שנופל לידה, בלא קשר אם זהו הטופס הנכון, התשובה הראויה, אלא בפשטות בשל העובדה שהטופס הזה, הדפוס הזה, הוא טופס בו היא משתמשת תדיר והוא זמין מאד.
כשאנו מדברים על קריאה תלת ממדית בפרט ועל קריאה מהירה בכלל, אנו מתכוונים גם ליכולת ההבנה שיש לנו ביחס לנקרא. אם אכן בחלק הלוגי-ליניארי-ביקורתי של המוח שלנו אנו מספקים תמיד את אותן התשובות, מדובר, אם כן, בחלק המוגבל ביותר של מוחנו, בחלק המותנה שלנו (ראו את המאמר 'להרחיב את המסגרת- גמישות מחשבתית וקריאה מהירה '). כשאנו מבינים את הנקרא עם החלק הזה של המוח, הן אם מדובר בקריאה רגילה והן אם בקריאה מהירה, אנו בעצם מסננים באופן לא מודע כמויות רבות של מידע ומקשרים בין הנתונים בצורה מוגבלת, חזרתית ותגובתית.
ההירגעות, אם כן, ממלאת כאן תפקיד נוסף: היא מבטיחה לנו מרחב חדש לנוע בו, מקום בו השפעתן של ההתניות והמוסר קטן יותר, מקום בו אנו יכולים להימנע מהתיוק האוטומאטי של הנתונים ולאפשר תיוק חדש, רענן, קישורים חדשים עם נתונים אחרים, הבנה חדשה של הנקרא.
את כל זה יכולה להעניק לנו ההירגעות.
פטריציו פאולטי, מי שמהווה את המקור לקריאה התלת מימדית כפי שאני מלמדת אותה, אמר:
'אם כך, ההירגעות היא מרכזית בעשייה כדי לא לעשות עוד את מה שתמיד עשיתם, כלומר לעמוד בפני כל מה שבתוככם רוצה לבזבז את מעט העושר שכבר יש ברשותכם. לא להביע רגשות שליליים אינו חשוב משום שאחר כך נהייה יותר טובים, זה חשוב משום שאחר כך נהייה, וברגע שאתה הנך אתה יכול לבחור מה להיות.
כל עוד אתה אינך, אין לך בחירה; רק כאשר אתה הינך יש לך בחירה, ואתה קיים רק כאשר יש לך כזו רמה אנרגטית שמאפשרת לך לשמור בו זמנית תחת שליטה את עצמך ואת כל הסרטים שלך ולהיות בו זמנית בתשומת לב לאחרים או למשהו אחר. כל עוד אתה לא מבטא את היכולת הכפולה הזו, אתה אינך כלום, מפני שכל מה שאתה נובע מגירויים מכאניים: גירוי – תגובה.
ההבנה היא הפעולה שמתבטאת כאשר אתה נמצא בתוכך, כלומר כאשר אינך מכלה את עצמך ברגשות שליליים ובדברים דומים.'
טכניקות ההירגעות הן רבות. בקורסים אני מלמדת טכניקה אחת המאפשרת להרגיע את גלי המוח עד רמת אלפא (21 – 7 מחזורים בשניה) ב-9 נשימות בלבד. אך זוהי בוודאי לא הטכניקה היחידה ובעצם, כל הטכניקות כולן, כל ההירגעויות כולן, מתחילות ב: 'קחו נשימה עמוקה'.
במאמר הראשון על הזיכרון כתבתי על מה שאנו יכולים להחשיב כשלב הראשון כדי לזכור טוב יותר והוא שלב הקליטה. אמרנו שכדי לזכור בעתיד, עלינו להיות נוכחים וקשובים עת אנו קולטים את החומר.
במאמר הזה ברצוני לשפוך אור על השלב השני של שיפור הזיכרון והוא שלב ארגון הנתונים.
בואו נבדוק איך זה עובד.
המידע נקלט בנו דרך החושים שלנו: אנו רואים דברים, או שומעים, או מריחים, או נוגעים או טועמים. לאחר שהמידע נקלט, הוא צריך להיות מקודד על מנת שניתן יהיה לאחסנו במוחנו. כדי שנבין מהו הקידוד צריך להבין את אופן פעולתם של תאי העצב.
תאי העצב מעבירים אותות חשמליים במהירות עצומה, מהירות שמגיעה לכמה עשרות מטרים בשנייה. האותות עוברים מאיבר החישה אל המוח, שהוא מרכז המערכת העצבית. במוח קיימים מקבצים רבים של תאי עצב הנקראים גרעינים. הגרעינים מחוברים ביניהם במערכת של קישורים דרכם עובר המידע. זוהי ממש רשת כבישים פיזית במוח שלנו.
על סמך כל הניסויים שנערכו עד עתה, סביר להניח שהמידע החושי המגיע למוח נקלט באונה המצחית (פרונטאלית). כלומר, כל הגירויים המכים בחושינו, אשר הגיעו אלינו דרך 'שערי הכניסה' שלהם ואחרי שהופצו באזורים המתאימים המסוגלים לפענח את הגירוי, כמו התאלמוס, מגיעים לאונה הקדם-מצחית. גם אם המידע כבר עובד חלקית, הוא עובר כאן תהליך עיבוד מחודש ונוצרות אסוציאציות והשוואות חדשות.
נראה, לכן, שאונה זו מסוגלת לבצע סינתזה מתוחכמת ביותר, ולעמת בין ההבחנות המגיעות לבין אלו שכבר מאוחסנות בזיכרון.
באופן טבעי, אנו נוהגים לתמצת נושאים שלמים במילה אחת. המילה הזאת יכולה לכלול בתוכה עולם שלם.
ניקח לדוגמה את המילה 'עוגה'. מגוון העוגות הוא אינסופי, אין לי כל יומרה להכיר את כל העוגות בעולם. אך בכל זאת, כשאני אומרת 'עוגה' ברור לכולנו למה אני מתכוונת והשם הזה מכיל בתוכו את כל העוגות הקיימות ואף את אלה שעוד יומצאו. ואנו מבדילים היטב בין עוגה לבין עוגייה, או ביסקוויט וכן הלאה, נכון?
ובכן, היכולת לתת שמות, טבועה בנו מרגע בריאתנו:
'ויצר ה' אלוהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמיים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו: ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה…' (בראשית ב', י'ט, כ)
חשוב, אם כן, להדגיש שהמוח שלנו נוטה באופן טבעי לחלוטין לקודד את המידע. המוח שלנו קולט את המידע ובעזרת פעולה של סינון, סיווג והשוואה משייך אותו ל'תיקייה' מסוימת במוח שלנו ומבדיל אותו ממידע אחר. המידע מאורגן למעשה במעין רשת, כמו לוח השחמט, כשכל נתון דומה מתאגד לשאר המידע האגור כבר במוח.
אבל בואו נפשט לרגע ונעשה זאת על ידי השוואה לעולם המחשב ולפעולות שאנו עושים על בסיס יומיומי.
כשאנו שומרים מסמך על גבי המחשב שלנו – ומדוע אנו שומרים אותו? כמובן, כדי שנוכל למצאו מאוחר יותר – אנו בעצם מתמצתים את כל הכתוב במסמך הזה, גם אם הוא מונה עמודים רבים, במילים ספורות. מילים ספורות כדי להביע נושא שלם!
כאשר הצטברו במחשב שלנו מסמכים רבים, אנו מאגדים את כולם בתיקייה. לתיקייה אנו נותנים שם אשר מקבץ את המשותף בין כל המסמכים הכלולים בה. אם מצטברות תיקיות רבות, אנו מאגדים אותן ב'תיקיית על' וגם היא תישא שם אשר יביע את הנושא הכללי של כלל התיקיות הכלולות בה.
כך גם במוח שלנו: אנו מקודדים, משווים, מפרידים ומקבצים. אם נחזור לעוגה שלנו, אזי המסמכים יהיו: עוגת שוקולד, עוגת גבינה, עוגת תפוחים וכדומה. התיקייה תהיה 'עוגות'. תיקיית העל תוכל למשל להיות 'קינוחים'.
כאשר אנו קולטים את המידע, אנו צריכים להיות מודעים לכך שנרצה להשתמש בו בעתיד – כמו שקורה בקריאה התלת מימדית, כאשר אנו רוצים לשלוף את המידע שאוחסן במחשבה העמוקה ולהשתמש בו ברמות המחשבה הלוגית.
איך עושים זאת?
מחליטים מראש מה יהיו שמות המסמכים, התיקיות ותיקיות העל בהם נתייק את המסמכים במוח. אלה הן מילות המפתח או התגיות.
כאשר מדובר בספר או בחומר כתוב, כפי שאנו מלמדים בקורסים, אנו צריכים לחפש את המילים המרכזיות בטקסט. קל לזהות אותן: הן מופיעות בכותרות, תתי הכותרות, בעטיפת הספר, באינדקס הערכים וכו'.
כאן המקום להזכיר כי המוח שלנו מזהה עיקר מתפל באופן טבעי ולכן, דרך החזרה והאימון, התהליך נעשה פשוט וקל יותר ויותר.
אותו התהליך תקף לגבי כל מסד נתונים שאנו רוצים לאחסן בזיכרון, שכן עבור המוח שלנו אין כל הבדל אם מדובר במילים, תמונות, מספרים, חפצים או אנשים. אנו פשוט צריכים להגיד לעצמנו היכן 'נתייק' את המידע הזה במוח. אנו יכולים להקל על עצמנו בשימוש בנטייה טבעית נוספת שהיא זו של לקבץ ולאגד.
ניקח לדוגמה את רשימת הקניות שלנו. לפעמים מדובר ברשימה ארוכה שקשה לזכור אותה בעל פה ואם היא מאורגנת לא נכון, אז אנו יכולים למצוא עצמנו מתרוצצים ברחבי הסופרמרקט וגומעים מרחקים רבים. אך אם נאגד, למשל, את כל מוצרי החלב ביחד, יהיה לנו קל יותר לגשת למקום בו הם נמצאים (שכן גם הסופרמרקט משתמש בקיבוץ ואיגוד), ולזכור שרצינו חלב, גבינה, חמאה ויוגורט, הרבה יותר מאשר לו המוצרים האלה היו מפוזרים על פני כל הרשימה שלנו.
במאמר 'מה צריך בשביל לקרוא בקריאה מהירה' הדגשנו את הקשר בין ההיפוקמפוס, המקום בו נמצאת הגישה לזיכרון לטווח הארוך, ובין האמיגדלה, שהיא גשש רגשי, ולכן את הקשר ההדוק בין זיכרון ורגש. כדי ליצור את ההדגשה הנכונה ולזכור פריט מידע מסוים, קיימים כמה כלים שיכולים לעזור לנו:
• שימוש רצוני באסוציאציה: המוח שלנו נוטה, כפי שאמרנו, להשוות ולאחד. אנו יכולים לחבר באופן רצוני את פריט המידע שאנו רוצים לזכור עם פריט מידע אחר שהוא תדיר ונגיש לנו. זו יכולה להיות מילה, אך גם שיר או תמונה או מספר.
• מכיוון שאנו זוכרים דברים שמעניינים אותנו, אנו יכולים ליצור לעצמנו את ההדגשה על ידי קישורו לנושא שאנו אוהבים ושאנו מכירים היטב
• רגש זו התלהבות: אם נתלהב מהדברים, יהיה לנו קל יותר לזכור אותם. כדאי להזכיר לעצמנו למה חשוב לנו לזכור את המידע הזה, מהי המטרה, שכן מטרה היא דלק רגשי רב עוצמה.
• שימוש בחושים: ככל שיותר חושים מעורבים בתהליך, כך יהיה לנו יותר קל לדלות את המידע בעתיד.
סיכמנו, אם כן, את השלב השני בשיפור הזיכרון. במאמר הבא נדבר על השלב השלישי: אחסון המידע. כמובן, אין לי כל יומרה לכסות את הנושא העצום הזה של זיכרון במאמר אחד ואף לא בארבעה. סדנת שיפור הזיכרון שלנו מאפשרת ללמוד על הזיכרון בצורה יותר מעמיקה וחוויתית, בואו והתנסו בה! כדי ללמוד על הזיכרון בהקשר של ניהול ידע וקריאה, אינני יכולה אלא להמליץ על קורס 'קריאה תלת מימדית'.
למה לאמן את המחשבה?
איך להתאמן?
המחקר המדעי בו הוא השתתף
בנוסף:
We must be the change we want to see in the world (Gandhi)