< ?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
< !DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN"
"http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd">
אינפורמה ישראל בע"מ
הזית 21 כרמי יוסף
טל. 08-9790871
פקס. 08-9790671
in-forma@in-forma.co.il
< ?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
< !DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN"
"http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd">
הדבר הראשון שעליך להבין הוא,שאת הרגלי הקריאה שלך ניתן לשכלל ולשפר עד שהם יביאו לשינוי גדל והולך ביכולתך ללמוד ולהגדלת היכולת להתמודד עם כל טקסט בקריאה מהירה מאד. במהלך הקריאה הרגילה אנו משתמשים באזורים מסוימים בלבד של המוח וחלקים נרחבים של מוחנו נותרים ברובם ללא שימוש. לקרוא באופן תלת מימדי, אם כן, משמעותו ללמוד להשתמש במוח בצורה חדשה לגמרי, שונה ויעילה אף מזו הנלמדת בקורסי קריאה מהירה.
השיטה נקראת כך, הואיל והיא משתמשת ביכולת תפיסה שונה של העין ושל המוח והפעלה של אזורים נוספים במוח. אם נתיחס רק לדוגמא אחת, המדע הראה ששתי ההמיספרות פועלות בקצב שונה ובמהירויות שונות. ההמיספרה השמאלית היא יחסית איטית בתהליכים מסויימים. בקריאה רגילה (ובקריאה המהירה) אנו קוראים אותיות, שהופכות למילים ואחר כך למשפטים וכך רוכשים משמעות לוגית. הבעיה נובעת מכך שהמחשבה הלוגית – האופיינית להמיספרה השמאלית של המוח, אשר רואה את הדברים בפרטים שלהם – היא איטית, ולכן מאפשרת קליטה של נתונים רק עד מהירות מקסימאלית מסוימת. למוח שלנו, לעומת זאת, יש עוד דרך לראות את העולם והיא דרך ההמיספרה הימנית של המוח, אשר מקושרת לראיה יותר גלובלית אשר רואה את המכלול. המיספרה זו קשורה לחשיבה יצירתית ולתקשורת ריגשית.
ככל שנסייע לשתי ההמיספרות לתקשר טוב יותר ביניהם, וככל שנהנה ונהיה יותר פעילים בתהליך, יהיה זה כמו שדרוג מתמיד של מערכת ההפעלה והזיכרון שלנו, אשר כמובן יבואו לידי ביטוי ביכולת לקרוא כל טקסט בקריאה מהירה יותר במידה משמעותית.
הפוטנציאל של המוח שלנו הוא גדול וניתן להשתמש בחלקים עמוקים יותר שלו כדי להטמין כמות גדולה של נתונים במהירות. בנייתו של גשר נוירונאלי לדליה רצונית של הנתונים תהפוך את מהירות הקריאה שלנו לגבוהה עד פי 10 ממהירותנו העכשוית.
בקורס אנו מסבירים את מבנה המוח ואילו חלקים אנו מפעילים בו, תוך כדי התנסות חוויתית.
אנו יכולים להשתמש באנלוגיה של המחשב הביתי שלנו: יש לו זיכרון קשיח (Hard Disk) בעל קיבולת של כ-300 ג'יגה בייט בממוצע. יש לו גם Ram, שהקיבולת שלו היא היום בערך כ-2 ג'יגה בייט. מה זה בעצם אומר לנו? שאנו לא יכולים לפתוח את כל המסמכים ו/או התוכנות בבת אחת, כי במקרה הטוב זה יאט מאד את פעולת המחשב שלנו, ובמקרה הרע, המחשב שלנו פשוט יקרוס… החלק הלוגי במוח העוסק בקריאה, אחראי על דברים רבים נוספים, על ניהול כל מטלות היומיום שלנו, כל מה שאנו רוצים לזכור, להגיד, לעשות, להבין, כמו גם ניהול האישיות שלנו, למשל. קל להבין, אם כך, מדוע לפעמים אנו קוראים את אותה השורה 5 פעמים ועדיין לא מבינים… בקורס אנו לומדים להטמין את המידע ישירות ל'זיכרון הקשיח' ומדלגים כך על ה-RAM העמוס ואנו בונים עבורו מנוע חיפוש עצבי, מעין 'גוגל' במוח, העוזר לנו לדלות באופן רצוני את הנתונים הרצויים.
הקריאה המהירה היא טכניקה המשתמשת עדיין באותו החלק של המוח האחראי על המחשבה הלוגית, אך מנסה לנטרל את חלק מההפרעות דרך ניצול יכולתו של המוח להסיק את המכלול מתוך החלקים ולזהות במהירות את העיקר לעומת הטפל. זוהי ללא ספק טכניקה יעילה ואנו אכן מתמודדים גם עם הנושאים האלה כשאנו דולים את המידע אל תוך המחשבה הלוגית, אך ניתן לעשות גם הרבה יותר מזה, לקרוא הרבה יותר מהר מקריאה מהירה! הקריאה המהירה – אשר נלמדת גם היא בקורס – הופכת להיות כלי עזר בשלב שבו אנו רוצים להעמיק בחלק מסוים של הטכסט שהמחשבה העמוקה סימנה לנו כרלוונטי. עם הקריאה המהירה ניתן לקרוא עד פי 3 מהר יותר. בעזרת הקריאה התלת מימדית, אנו מגיעים למהירות שהיא עד פי 10.
היכנסו לכאן כדי לקרוא את עדויות המשתתפים במהדורות הקודמות
נדרשים כמה דברים, ביניהם, קודם כל, לנטוש שכנועים ופרדיגמות באשר לאפשרות להשתמש במוח ולקרוא בצורה שונה מזו המוכרת. כמו כן, במהלך הקורס ניתן ללמוד כיצד ניתן להירגע בכדי ליצור קשר עם רבדים עמוקים יותר של המחשבה. דבר נוסף הנחוץ הוא אימון. פעמים רבות על מנת להקנות לעצמנו הרגלים חדשים לא מספיק לנסות פעם אחת. כפי שאומר הפתגם: החזרה (והתמדה) היא אם כל האומנויות. כשאנו חוזרים ומתאמנים אנו סוללים לעצמנו דרכים מוחיות חדשות המשפרות את יכולתנו יותר ויותר, ולכן גם את תחושת המסוגלות העצמית שלנו. אותו חלק בתוכינו שאומר ויודע כי הוא מסוגל.
כדי ליצור אתנו קשר ולקבל מידע לחצו על הקישור הבא
הקריאה התלת מימדית אוגדת בתוכה כמה טכניקות כמו: קריאה צילומית, קריאת-על וקריאה מהירה, יחד עם טכניקות הרגעות והפעלה של האזורים הרלוונטים במוח. השיטה פותחה באיטליה ע'י המאמן הנודע פטריציו פאולטי וד'ר פיליפו רוסי והובאה לארץ ע'י חברת אינפורמה ישראל בניהולה של גב' שולמית אסיף, מאמנת בכירה העוסקת בתחום פיתוח הפוטנציאל האנושי מזה 15 שנה.
כאשר אתה מקבל בתוכך את האפשרות שניתן לעבד את המילה הכתובה בתוך המחשבה העמוקה שלך, משתנה גם דפוס הקריאה. יישם את השינוי הזה, ותהיה מסוגל להפוך את חווית הקריאה שלך ליעילה, אפקטיבית ומהירה, מבלי לאבד את ההנאה.
אנו מציעים קורס פרקטי האורך חודש ימים ובנוי מיומיים אינטנסיביים (10:00 – 18:00) , בהם רוכשים את השיטה ומתרגלים קריאה של מאמר ושל ספר (!) ולאחריהם צפוי אימון בן 5+21 יום, מקסימום שעה ביום, הנעשה עצמאית בליווי שלנו ומטרתו ליצור את ההרגל החדש.
הקורס שמור למקסימום 20 משתתפים
(ניתן גם ללחוץ על הבאנר בצידו הימני של המסך, ופעם נוספת על הדף הפרסומי בכדי להוריד טופס ב'וורד')
שימו לב: אפשרות להתארגנות עצמית של קבוצות במחיר מיוחד.
מינימום משתתפים: 10
כדי להקל את השימוש בטכניקות, אנו עושים שימוש במתודולוגיה מיוחדת ובבסיסה עומדת שיטת החינוך של המאמן האיטלקי הנודע, פטריציו פאולטי, 'החינוך לאלף השלישי', המיודעת ללמד את האדם איך לרכוש לעצמו יכולות חדשות ואשר כוללת את טכניקות I.N.A. (אינדיקציות נוירו-אסוציאטיביות) ו-S.D.P. (שיטות לפיתוח הפוטנציאלים של האדם).
הדבר הראשון שעליך להבין הוא,שאת הרגלי הקריאה שלך ניתן לשכלל ולשפר עד שהם יביאו לשינוי גדל והולך ביכולתך ללמוד ולהגדלת היכולת להתמודד עם כל טקסט בקריאה מהירה מאד. במהלך הקריאה הרגילה אנו משתמשים באזורים מסוימים בלבד של המוח וחלקים נרחבים של מוחנו נותרים ברובם ללא שימוש. לקרוא באופן תלת מימדי, אם כן, משמעותו ללמוד להשתמש במוח בצורה חדשה לגמרי, שונה ויעילה אף מזו הנלמדת בקורסי קריאה מהירה.
הפוטנציאל של המוח שלנו הוא גדול וניתן להשתמש בחלקים עמוקים יותר שלו כדי להטמין כמות גדולה של נתונים במהירות. בנייתו של גשר נוירונאלי לדליה רצונית של הנתונים תהפוך את מהירות הקריאה שלנו לגבוהה עד פי 10 ממהירותנו העכשוית.
בקורס אנו מסבירים את מבנה המוח ואילו חלקים אנו מפעילים בו, תוך כדי התנסות חוויתית.
קריאה מהירה
הקריאה המהירה היא טכניקה המשתמשת עדיין באותו החלק של המוח האחראי על המחשבה הלוגית, אך מנסה לנטרל את חלק מההפרעות דרך ניצול יכולתו של המוח להסיק את המכלול מתוך החלקים ולזהות במהירות את העיקר לעומת הטפל. זוהי ללא ספק טכניקה יעילה ואנו אכן מתמודדים גם עם הנושאים האלה כשאנו דולים את המידע אל תוך המחשבה הלוגית, אך ניתן לעשות גם הרבה יותר מזה, לקרוא הרבה יותר מהר מקריאה מהירה! הקריאה המהירה – אשר נלמדת גם היא בקורס – הופכת להיות כלי עזר בשלב שבו אנו רוצים להעמיק בחלק מסוים של הטכסט שהמחשבה העמוקה סימנה לנו כרלוונטי. עם הקריאה המהירה ניתן לקרוא עד פי 3 מהר יותר. בעזרת הקריאה התלת מימדית, אנו מגיעים למהירות שהיא עד פי 10.
רוצים להבין טוב יותר? היכנסו לדף השאלות והתשובות שלנו
היכנסו לכאן כדי לקרוא את עדויות המשתתפים במהדורות הקודמות
כדי ליצור אתנו קשר ולקבל מידע לחצו על הקישור הבא
כדי להוריד טופס הרשמה לחצו כאן
הקריאה התלת מימדית אוגדת בתוכה כמה טכניקות כמו: קריאה צילומית, קריאת-על וקריאה מהירה, יחד עם טכניקות הרגעות והפעלה של האזורים הרלוונטים במוח. השיטה פותחה באיטליה ע'י המאמן הנודע פטריציו פאולטי וד'ר פיליפו רוסי והובאה לארץ ע'י חברת אינפורמה ישראל בניהולה של גב' שולמית אסיף, מאמנת בכירה העוסקת בתחום פיתוח הפוטנציאל האנושי מזה 18 שנה.
כאשר אתה מקבל בתוכך את האפשרות שניתן לעבד את המילה הכתובה בתוך המחשבה העמוקה שלך, משתנה גם דפוס הקריאה. יישם את השינוי הזה, ותהיה מסוגל להפוך את חווית הקריאה שלך ליעילה, אפקטיבית ומהירה, מבלי לאבד את ההנאה.
אנו מציעים קורס פרקטי האורך חודש ימים ובנוי מיומיים אינטנסיביים (10:00 – 18:00) , בהם רוכשים את השיטה ומתרגלים קריאה של מאמר ושל ספר (!) ולאחריהם צפוי אימון בן 5+21 יום, מקסימום שעה ביום, הנעשה עצמאית בליווי שלנו ומטרתו ליצור את ההרגל החדש.
+++ +++ +++
חדש: אנו מציעים שימוש חפשי בתוכנה לקריאה מהירה
איך כותבים סמס? איך מוצאים שם ברשימת אנשי הקשר של הטלפון הסלולארי שלכם? איך מסמנים שם פגישה? אני בטוחה שכל אחד ואחת מהקוראים יודע לענות על השאלות האלה.
איך בנוי המוח? למה אחראי כל חלק בו? איך מתפעלים אותו טוב יותר? אני חוששת שרבים בינינו פשוט לא מכירים את התשובה לכך.
בקורסים שאני מעבירה, אני מייחדת חלק קטן להסביר איך פועלת המכונה הזאת, איך עובד המוח. אין לי יומרה, כמובן, לכסות בכמה דקות מחקרים המתפרסים על פני מאות שנים, אך אני מוצאת שמעט נתונים המאורגנים היטב אודות המוח שלנו, יכולים לעזור לנו 'לתפוס את הפיקוד' ולהתחיל להשתמש בו ובפוטנציאל הרב הגלום בו בצורה טובה יותר.
אז לטובת כל אלה שאין להם זמן או רצון לאסוף פירורי מידע מאתרים שונים, הנה סיכום קטן על המוח שלנו, וגם – איך כל זה קשור ליכולת לקריאה מהירה בכלל ולקריאה התלת מימדית בפרט.
ב-1952 פול מקלין (Paul McLean) החדיר את רעיון המוח התלת מוחי, כלומר את העובדה שיש לנו 3 מוחות ולא מוח אחד. המוחות, אשר התפתחו במשך האבולוציה, בנויים אחד על גבי השני.
המוח הראשון הוא מוח הזוחלים, זה המשותף לנו ולזוחלים. בקהילה המדעית נהוג לכנותו גם 'גזע המוח' והוא מחובר ישירות לעמוד השדרה ואחראי לכל התפקודים המולדים הקשורים בהישרדות האדם.
המוח השני שהתפתח בראיה אבולוציונית, הוא מוח הביניים, או מוח היונקים הקדום. הוא ידוע יותר כמערכת הלימבית והוא המוח ה'רגשי'.
המוח השלישי הוא מוח היונקים החדש, אותו חלק עליו ניתן לומר כי הוא מותר האדם מהבהמה, והוא נקרא ניאו-קורטקס (Neocortex) והוא מושב המחשבה המופשטת, הניהול האסטרטגי והיצירתיות.
בואו נכיר טוב יותר את חלקי המוח.
גזע המוח מחבר בין חוט השדרה למוח הגדול. זהו אזור צר ובו עוברים הסיבים המביאים תחושות מהגוף למוח והסיבים הנושאים פקודות מהמוח לשרירים ולבלוטות. הוא אחראי על התפקודים החיוניים להישרדות: הפיקוח על הנשימה, קצב הלב, לחץ הדם, מערכת העיכול וחילוף החומרים, הערנות, הרעב, ויסות החום, ויסות רמת הסוכר בדם ועוד.
המוחון (צרבלום)
למרות היותו איבר עצמאי, הוא חלק ממוח הזוחלים והוא אחראי על תנוחת הגוף, שיווי המשקל והקואורדינציה. הוא אחראי על היכולת שלנו להניע את הלסת בכדי לדבר או ללעוס, על היכולת שלנו ללכת ותפקודים נוספים אשר נלמדים תוך כדי חיקוי.
לאחר שתנועה מוטורית מסוימת נלמדת במרכז המוטורי באונה הפארייטאלית, היא עוברת לניהול המוחון.
המערכת הלימבית
יחד עם גזע המוח, המערכת הלימבית שולטת על לחץ הדם, טמפרטורת הגוף, דופק הלב, רמת הסוכר בדם, התיאבון והקשר הרגשי עם האוכל. ההיפוקמפוס והאמיגדלה אחראים על יצירת הזיכרונות. מערכת זו נחשבת גם מרכז הרגשות האנושיים ומעורבת בהבעתם, אך גם מרכז פתולוגיית הדיכאון. היא מהווה כחמישית מנפח המוח.
הבה נכיר את חלקיה:
ההיפוקמפוס הוא חלק מהמערכת הלימבית ויש לו תפקיד בזיכרון וניווט. השם היפוקמפוס ניתן לו משום הדמיון שיש לו כביכול לסוסון ים שוכב (ביוונית: היפוקמפוס).
להיפוקמפוס תפקיד חשוב ביצירת זיכרונות חדשים והוא יודע לקשר בין מיקומו של חפץ אחד לאחר. הוא נחשב למרכז הזיכרון הויזואלי.
האמיגדלה (מיוונית: αμυγδαλή – שקד) היא מבנה דמוי שקד.
האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות) ומשתתפת בתגובות ההתנהגותיות, האוטונומיות וההורמונאליות בנוכחות גירויים רגשיים. האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ו'אחראית' על פחד ומורא. כמו כן, ידוע שהזיכרונות הראשונים של האדם לאחר הלידה מאוכסנים באמיגדלה.
תלמוס
אחד משני מבנים דמויי-ביצה עשויים חומר אפור, שנמצאים עמוק בתוך כל המיספרה מוחית. בתלמוס מתחילה המודעות לתחושות, כגון: חום, כאב, מגע וכו'; זהו מרכז התמסורת של המוח והוא אחראי על ניווט הדחפים המגיעים מהחושים (מלבד הריח) לקורטקס. התלמוס מבדיל בין עיקר ותפל ויש לו תפקיד בזיכרון לטווח הארוך.
היפותלמוס
מבנה קטן במוח הקדמי, קשור לתלמוס שנמצא מעליו ולבלוטת יותרת המוח שנמצאת מתחתיו. הוא מכיל מרכזים רבים וחשובים שמפעילים ושולטים בטמפרטורת הגוף, רעב, צמא, ערות ושינה, ותפקוד מיני והתמודדות עם מצבי חרדה; קשור גם בפעילות רגשית ושינה, ומתפקד כמרכז אינטגרציה של פעילות הורמונאלית ופעילות מערכת העצבים האוטונומית באמצעות שליטתו בהפרשות בלוטת יותרת המוח.
גם אם אינה קשורה ישירות למערכת הלימבית, נציין כאן את בלוטת האיצטרובל (Pineal),
אשר ממוקמת מאחורי התלמוס, מקבלת פולסים מהעין והיא רגישה לאור. נחשבת בעולם האזוטרי כעין השלישית. אחראית על תחושת הזמן הפנימית ומייצרת מלטונין, הקשור למצב הערות והשינה.
ניאוקורטקס
מוח זה מפותח יותר במין האנושי ודרכו אנו יכולים לחשוב בצורה מופשטת, לתכנן, לנתח מצבים בהגיון, לחשב חישובים מסובכים ולהוציא לפועל החלטות. שם גם נמצא מרכז השפה והדיבור (המצוי רק בבני אדם). זה המוח שבו אנחנו משתמשים רוב הזמן בצורה מודעת.
קליפת המוח מורכבת בעיקר מנוירונים והיא נראית אפורה ועל כן נקראת לפעמים – החומר האפור. הסיבים מגיעים מהגוף ונשלחים אל הגוף. אלה שמגיעים מצד ימין מצטלבים עם אלה המגיעים מצד שמאל ולכן הם מגיעים להמיספרה הנגדית. גם הסיבים היוצאים מקליפת המוח ונושאים אתם פקודות לשרירים מצטלבים ולכן אחראית כל המיספרה על התנועות של חצי הגוף הנגדי. קליפת המוח מקופלת ויוצרת מראה של קפלים וחריצים ביניהם. מבנה זה נוצר מכך שקליפת המוח גדלה ונוצר צורך 'לצופף' אותה על שטח קטן. לאדם יש את קליפת המוח המפותחת
ביותר מכל בעלי החיים.
בניאו-קורטקס ניתן לראות בברור את 4 האונות של המוח:
אונה פרונטאלית (אונת המצח)
ממוקמת במצח. אחראית על תכנון, הגיון, יכולת הנאום, התנהגות מכוונת. מחוברת עם מושב הרגשות במערכת הלימבית.
אונה טמפוראלית (אונת הרקות)
מרכז השמיעה והדיבור, אשר כולל כמה סוגים של זיכרון. אצל רוב האנשים, מרכז השפה המדוברת הוא בהמיספרה השמאלית.
אונה פארייטאלית (אונת הקודקוד)
מקבלת מידע מהעור, הנוירונים באונה זו מעבדים את הנתונים על המגע והתחושות, כולל חום, קור, לחץ, כאב והתמצאות הגוף במרחב.
בחלקה הקדמי נמצא המרכז המוטורי, אשר שולט על פעולות מוטוריות רצוניות.
אונה אוקסיפיטאלית (אונת העורף)
בדיוק מעל המוחון, אחראית על עיבוד מידע חושי מהעיניים.
שתי המיספרות:
ההבדלה הגדולה ביותר שניתן לעשות במוח האנושי היא, סביר להניח, חלוקתו לשתי המיספרות (חצאי כדור), כל אחת מהן בעלת תפקודים מסוימים.
שתי ההמיספרות מחוברות ביניהן על ידי ה'גוף היבלתי'
(Corpus Callosum), אשר גם אחראי על התיווך בין ההמיספרות. תיווך זה הוא שיספק לנו תמונה שלמה של המציאות, הנובעת משילוב שתי תפיסות העולם הנבדלות של כל המיספרה.
ההמיספרה השמאלית שולטת על התקשורת המילולית ועל יכולת הסיפור. היא משתמשת במחשבה לוגית, רציונאלית ואבסטרקטית וכן אחראית על ההיגיון המתמטי. היא תופסת את מימד הזמן כמסלול קווי.
ההמיספרה הימנית היא יותר מוטורית, יצירתית ורגשית. היא רואה את העולם כמכלול. היא שולטת על התקשורת הלא-מילולית (שפת הגוף) ומשתמשת בהגיון אינטואיטיבי. היא יותר מרחבית, קצבית וקשורה לאמנות. תופסת את מימד הזמן המחזורי.
ההמיספרה השמאלית שולטת על חלקו הימני של הגוף וההמיספרה הימנית, על חלקו השמאלי.
עולם התקשורת של המוח
המוח בנוי מתאי עצב (בלעז נוירון, Neuron) וזהו שם כולל לתאים המעוררים חשמלית במערכת העצבים, האחראים על העברה ועיבוד מידע. כל המידע במוח עובר על ידי פולסים חשמליים ועל ידי 'שדרי עצב' (Neurotransmitors).
כאן הופכת להיות עקרונית הסינפסה: המרווח הזעיר דרכו עוברים אותות עצביים מתא עצב אחד לשני. אות עצבי שמגיע לסינפסה גורם לשחרור מעביר עצבי שמפעיל אות חשמלי בתא עצב הסמוך לו. לחלק מתאי המוח יש יותר מ- 15,000 סינפסות.
היות והמידע זורם ממקורות שונים ובצורות שונות דרך חמשת החושים, על המוח לקודד אותו לכדי שפה אחת, אשר תהה משותפת לכל חלקי המוח. המוח, אם כן, מדבר ב'חשמלית'.
המוח הדומיננטי בכל אחד
פול מקלין העלה גם את הרעיון שבכל אחד מאתנו יש דומיננטיות של אחד מהמוחות:
מי שיש בו דומיננטיות של גזע המוח (מוח זוחלי), הוא אדם נוקשה הנוטה לחזרתיות וטקסיות אשר מתקשה ללמוד מהטעויות שלו.
חייו של אדם בו המערכת הלימבית היא דומיננטית תלויים ביכולת להימנע מהכאב וביכולת לחוות כמה שיותר הנאה.
הניאוקורטקס, בהיותו מושב המחשבה המופשטת, היצירתית, אך גם האסטרטגית, כאשר הוא דומיננטי, מביא ליכולת תכנון, המצאה וקישור בין נתונים, תוך כדי מרחק רגשי מהגירויים.
איך כל זה יבוא לידי ביטוי בקריאה?
בהנחה שאצל כולנו יש התבטאות של שלושת המוחות, עלינו גם להביא בחשבון מחד את ההפרעות שאלה יספקו לנו באם נתעלם מהם.מאידך, אנו יכולים לדאוג שכל אחד מהמוחות יספק לנו את תכונותיו המיוחדות כדי לתמוך בנו בבניית היכולת לקריאה מהירה.
מוח הזוחלים, או גזע המוח, אחראי, כפי שאמרנו, על תפקודי מימד ההישרדות שלנו. אנו איננו מודעים רוב הזמן לפעולתו ולוקחים כמובן מאליו את התפקודים עליהם הוא אחראי. אך דווקא תפקודם הנכון של מערכת הנשימה, מערכת העיכול וכן הלאה, הם אשר מאפשרים לנו את ה'לוקסוס' של החשיבה הלוגית, הלימוד, הקריאה. כשברצוננו להיות מרוכזים בקריאה ולקרוא בקריאה מהירה את הספר או החומר אשר לפנינו, עלינו, אם כן, להביא בחשבון גם את גופנו:
• כדאי שלא נאכל יותר מידי לפני שאנו קוראים, בכדי לא לגזול אנרגיה מיותרת לתהליכי עיכול. מאידך, כדאי שלא ניתן לתחושת רעב להציק לנו ולהסיט את תשומת הלב שלנו מהקריאה. כך גם לגבי הצרכים שלנו:
• רצוי להתפנות לפני שאנו מתיישבים ליישם את הטכניקה של הקריאה התלת מימדית.
• גופנו בנוי מ-69% מים, ולכן כדאי שנרענן אותו ונשתה הרבה.
• כדאי גם שנשב בתנוחה נוחה – שוב על מנת שחוסר הנוחות לא יגזול מאתנו את תשומת הלב, כדאי שנדאג לתנאי אור מתאימים לקריאה והכי חשוב, כדאי שנזכור מידי פעם לקחת נשימה עמוקה ולהזרים חמצן למוח שלנו.
על חשיבותה של המערכת הלימבית בתהליך הקריאה מספר לנו ד'ר רוני פז מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון וויצמן:
'הזיכרונות שלנו ניתנים לזימון יותר בקלות כאשר הם קשורים לרגשות חזקים'.
… הניאו-קורטקס וההיפוקמפוס נמצאים במעין דיאלוג הכולל אותות הנעים מהניאו-קורטקס להיפוקמפוס וחזרה. אך כאשר המידע הזה קשור לרגש, האמיגדלה קופצת אל תוך התקשורת ומשפיעה על העברת האותות.' (מתוך Interface, Spring/Summer 2008).
• אם ברצוננו, אם כן, לזכור את מה שאנו לומדים ואם ברצוננו לא ליצור מחסומים רגשיים הקשורים לקריאה, כדאי שנקשר את הקריאה המהירה לרגש חיובי.
• חשוב, אם כן, להדגיש לעצמנו כל הצלחה בהשגת המטרה של הקריאה
• חשוב גם שתהיה לנו מטרה ברורה בקריאה שלנו, שכן המטרה תהווה את הדלק הרגשי אשר ישאיר אותנו עם חומר הקריאה.
בניאו-קורטקס מתרחשת הבנת הנקרא, הקישור בין הרעיונות השונים לבין עצמם וכן הקישור ביניהם לבין הידע שכבר עומד לרשותנו. עלינו להביא בחשבון את שתי ההמיספרות ולתת מרחב התבטאות לצרכיה של כל המיספרה (במאמר 'מה צריך על מנת שהקריאה שלנו תהיה מהירה', אשר מופיע באתר האינטרנט שלנו, פירטתי כבר מה ניתן לעשות למען הקריאה המהירה באופן פרקטי).
הניאו-קורטקס הוא 'מותר האדם מן הבהמה' – שם נמצאים הפוטנציאלים שלנו כהומו-סאפיינס, כלומר, שם טמונה האפשרות שלנו לא להיכנע לדחפים ה'חייתיים' שבנו, ליצרים ולצרכים שלנו.
הידע המושג על ידי קריאה יכול לעזור לנו לפתח את החלק הזה של המוח. הקריאה התלת מימדית ויכולת הקריאה המהירה שהיא מכילה, עוזרת לנו ללמוד יותר טוב ויותר מהר, בשימוש בשותף הנהדר הזה שלנו שהוא המוח, המחשב המהיר ביותר בעולם.
ציטוט החודש:
'לא די בלהיות בעל ראש טוב: הדבר היותר חשוב הוא להשתמש בו היטב' (דקארט)
'לעלות על הכתפיים של הענקים'*
* למה? כדי לראות את העולם כפי שהם רואים אותו.
מדוע אנו זקוקים למודל?
המודל שלפיו אנו חיים נוצר בדרך כלל על יד החברה, האחרים עושים זאת בשבילנו. הם אומרים לנו כיצד עלינו להיות, כיצד עלינו לחשוב, כיצד עלינו לנוע, כיצד עלינו לפעול ואנו לאט ובשקט סופגים כל מה שנאמר לנו ויוצרים את הלבוש שלנו על בובת ההדגמה הזו.
אך אם אנו רוצים יותר, אם אנו רוצים לחיות איכות חיים גדולה יותר, עלינו להגדיל את המודל, להרחיב אותו, להתאים את עצמנו למידה גדולה יותר.
כמובן, על מנת שכל זה יהיה אפשרי, צריך שתהיה לנו כוונה, נמל אליו אנו רוצים להגיע. ואז צריך להפנות את המבט לקנה מידה גדול יותר, לאנשים הגדולים באמת, אחרת תמיד יהיה לנו רק שיפור קטן. אך האם זה כל מה שאנו רוצים?
אז המודל הוא קנה מידה.
הצלחה זו רמה של חיים שבה יש לנו אפשרויות גדולות יותר, שבה אנחנו יכולים להביא לידי ביטוי יכולות גדולות יותר. אותו האחד שהצליח, מביא יכולות אלו לידי ביטוי ובעצם הוויתו, מוכיח לנו כי זה אפשרי.
המודל הוא כמגדלור בחושך. כשאנו מיטלטלים על גלי הים בחושך ומחפשים את הדרך, המגדלור מסמן לנו היכן נמצאת הכניסה לנמל המבטחים שלנו.
מי שהצליח, עשה זאת תודות לפרוצדורה מסוימת. הוא חשב בצורה מסוימת, כיוון את רגשותיו בצורה מסוימת, עשה מעשים מסוימים. אולי הוא אפילו נפל וקם, אולי אפילו כמה פעמים, אך מה שהוא עשה, איך שהוא עשה את זה, מה שהוא הרגיש בפנים ואמר לעצמו, מה שחשב, כל אלה הביאו אותו להצלחה.
מודל קטן יכול רק להתוות את הכיוון שבו אנו יכולים להתקדם, כמו המגדלור, אך המודל הגדול, אדם גדול, יכול להעניק לנו פרוצדורה ברורה כיצד לעשות זאת.
עלינו, אם כן, ללמוד את המודל שלנו היטב, לחקור אותו, לחקות אותו וליישם את אותן הפרוצדורות שהוא יישם כדי להגיע להצלחה שלנו.
'הפסימיסט שוטח את טענותיו בפני הרוח
האופטימיסט מחכה שהרוח תשתנה
הריאליסט מכוון את המפרשים'
ניקולאס סבאסטיין
לבחור לעצמנו מודל
מי שמכיר אותי יודע שליאונרדו דה-וינצ'י מהווה עבורי מודל.
כולנו מכירים את יכולותיו בציור ובפיסול, את ההמצאות הרבות שהמציא ואשר עד היום משמשות אותנו, יותר מחמש מאות שנה אחריו. אבל אותי גם עניין לדעת שהוא היה נגן מוכשר וגם מפיק מסיבות מוצלח, אבל עוד יותר שעשעה אותי העובדה שליאונרדו הספיק גם לעבוד כ…מלצר. בהיותו בן קצת יותר מ-20, ליאונרדו שירת את היושבים במסעדת 'הטברנה של שלושת החלזונות' אשר ליד הגשר המפורסם 'פונטה ווקיו' בפירנצה.
מאוחר יותר, ליאונרדו קודם להיות הטבח הראשי במסעדה. אמנם העיצובים המרהיבים של המנות בסגנון 'נובל קוזין' לא זכו להצלחה יתרה בחברה שצרכה, באותה תקופה, בעיקר קדרות מהבילות, אך כדרכו בקודש, ליאונרדו ניסה להמציא מכשירים והמצאות שונות כדי להקל על עבודת המטבח, מה שהסתיים לצערנו בשריפה במטבח ובאיבוד מקום העבודה. מהתנסות זו נותר לנו, למשל, מועך השום בו אנו משתמשים עד היום.
ליאונרדו לא הרפה מאהבתו למטבח ופתח, יחד עם חברו סנדרו בוטיצ'לי (צייר מוערך בזכות עצמו) את הטברנה 'אצל שלושת הקרפדות של סנדרו וליאונרדו'…
את האנקדוטה הזאת הוספתי במאמר הזה כיוון שהיא הופכת את המודל הזה שלי לעוד יותר סימפטי בעיני. כשאני מתארת לעצמי את ליאונרדו מגיש לשולחן מנה מעוצבת או ממציא לעצמו כלים במטבח, זה מעלה חיוך על שפתי. כמה הייתי רוצה להיות שם אצל שלושת הקרפדות של סנדרו וליאונרדו….
חשוב שהמודל שלנו יעניק לנו השראה.
כמובן, כל אדם, גם הגדול ביותר, אינו מושלם. גם הוא יטעה, גם לו יהיו כמה דעות שלא יהיו מקובלות עלי, גם הוא יעשה כמה דברים לא נכונים. אז נדרשת גם גמישות מסוימת, אסור לי לצפות ממנו שיהיה תמיד מושלם. אך זוהי גם התקווה שלי, שכן לו הוא היה מושלם, לי, שאינני מושלמת, לא היה סיכוי…. דווקא ה'אנושיות' שבו מייצגת את האפשרות שלי להתקרב אליו.
אם היכולת שהוא מייצג היא יכולת אמיתית, מיומנות, אז היא מתפשטת, מושלכת על כל תחום בחיים.
אם הצלחתי בזה, אצליח גם בדבר האחר.
אז המודל לא חייב להיות קשור ישירות לתחום שבו אני רוצה להתמחות. אני יכולה לקבל השראה מהפרוצדורה שהוא יישם בתחום מסוים ולהשליך אותו על התחום שלי. אני יכולה גם לקבל השראה ממספר מודלים, ממספר אנשים גדולים ולקחת מכל אחד מהם את מה שהוא יכול לתת לי.
איך כל זה קשור ליכולת קריאה מהירה?
בכל קורס מספר לי מישהו מהמשתתפים על אדם שהוא מכיר ושיש לו את היכולת לקרוא במהירות גבוהה. חלק מספרים על עורכי דין ידועים, חלק על רבנים וחכמים בתורה, חלק על פוליטיקאים ואפילו סתם על חבר כלשהו.
יש כאלה שהכישרון הזה הוא אצלם מולד, זה נכון.
אך כמו שאמר המודל שלי, ליאונרדו דה וינצ'י:
'מה שקשה עושים, מה שבלתי אפשרי דורש יותר זמן'
גם אלה שהכישרון שלהם מולד מתנהלים בצורה מסוימת, יש להם אמונות מסוימות, יש להם מחשבות, רגשות ומעשים מסוימים. החדשה הטובה היא שאת כל זה ניתן ללמוד.
אז אם אתם מכירים מישהו כזה, אם שמעתם על מישהו כזה, לימדו אותו, חפשו מה הוא עשה, מה הוא אמר ונסו לאמץ לעצמכם את היכולת שלו, צעד אחר צעד, יום אחר יום, עד שגם אתם תוכלו להוות מודל עבור מישהו אחר!
אפשר לקרוא מהר וטוב, אפשר ללמד את המוח שלנו להיות יעיל יותר ולספק לנו איכות חיים טובה יותר!
היכן נמצא הזיכרון? בשאלה זו התחבטו רבים משחר ההיסטוריה.
כ-600 שנה לפני הספירה הנוצרית, פרמנידס תפס את הזיכרון כמעין ערבוב של חושך ואור, חום וקור, אשר רק אם התנאים נותרים כפי שהיו בזמן הערבוב, הזיכרון יכול להיוותר בעינו.
במאה הרביעית לפני הספירה, אפלטון הציג את תיאורית לוח השעווה, תיאוריה שבחלקה תקפה עד היום. הרעיון המרכזי היה שחוויה נחרטת על גבי לוח השעווה ורק הזמן, השוחק את לוח השעווה, יכול לעמעם את הזיכרון.
בסוף המאה הרביעית לפני הספירה, אריסטו היה הראשון שהכניס לנושא טרמינולוגיה מדעית יותר, אך הוא ייחס ללב את רוב התפקודים שאנו מייחסים היום למוח. תרומתו העיקרית של אריסטו הייתה שהדגיש את העובדה שזיכרון בנוי מאסוציאציה של תמונות ורעיונות.
במאה השלישית לפני הספירה, הירופילוס דיבר על רוח חייתית, נמוכה יותר, ועל רוח גבוהה, אנושית. הוא ייחס את הזיכרון לרוח הנמוכה יותר (המוחות הקדמונים) ובכך העביר אותו למוח במקום ללב. רק 2000 שנה מאוחר יותר תוכר אבחנתו כנכונה בבסיסה.
בלב? במוח? במקום אחד במוח? בכמה מקומות?
ובכן, הדעה הרווחת היום היא שהזיכרון לטווח הקצר של מה שאנו שומעים ורואים ממוקם באונה הקודקודית, בחלק העליון של האונה הצדית (טמפורלית) ובאונה העורפית.
הזיכרון לטווח הארוך ממוקם בהיפוקמפוס ובקורטקס של האונה המצחית, בתלאמוס ובהיפותאלמוס.
חשיבות מכרעת בתהליכי הזיכרון יש להיפוקמפוס, אותו "סוס שוכב" (פירוש המילה ביוונית עתיקה) הממוקם במערכת הלימבית ואשר נחשב כ"גוגל" של המוח שלנו, אותו חדר כרטסות של הספריות הישנות, שם המידע מקודד לזיכרון ושם ניתן לאתר את מיקום אותו פרט זיכרון שאנו מחפשים.
בהקשר הזה, מעניין לצפות בסרטון (http://video.nationalgeographic.com/video/player/science/health-human-body-sci/human-body/london-taxi-sci.html#) המתאר את הניסוי שנערך באוניברסיטת לונדון על נהגי מוניות ותיקים בעיר. נהגים אלה, אשר לומדים מעל שנתיים להתמצא באלפי הרחובות, סמטאות ואתרים של העיר, כדי לעבור את מבחני ההסכמה, מאחסנים במוחם מפות שלמות ואכן, הניסוי הראה כי חלק מההיפוקמפוס אצל נהגי מוניות ותיקים גדל פיזית ממש כדי למלא אחר הצורך הזה, כלומר המוח מתאים את עצמו כאשר הוא נקרא לאחסן כמות גדולה של מידע.
במאמר "מבנה המוח ואיך הוא קשור לקריאה מהירה", ציטטתי את המחקר שנעשה במכון וויצמן למדע ובו הוכח הקשר ההדוק בין ההיפוקמפוס – זיכרון – והאמיגדלה – רגש. קישור של רגש, כפי שאמרנו, עוזרת לפרט המידע המסוים להיחרט טוב יותר בזיכרון ועוזרת לנו, מאוחר יותר, לדלות אותו. המשימה שלנו, אם כן, כאשר אנו יודעים מראש שנרצה לאחסן מידע מסוים במוחנו לשימוש עתידי, היא לצרף הדגשה רגשית לאותו החומר שאנו רוצים לזכור.
כמו כל אחסון, גם כאן, היכולת של הגורם המאוחסן להישמר במצב טוב, תלוי גם באיכות המקום בו אנו מאחסנים אותו. עלינו לשמור על המוח שלנו פעיל, גמיש ומוכן לפעולה. אם המוח שלנו אינו רגיל לחפש בתוכו מידע, זה יכול להקשות עליו לבצע את הפעולה כאשר סוף כל סוף נבקש ממנו לעשות זאת, קצת כמו להתחיל מחדש ספורט שזנחנו, השרירים לא ממש יצייתו לנו. אי לכך, וכמו בכל דבר, אימון מתמיד יכול לסייע, למשל דרך משחקי זיכרון למיניהם. http://www.lumosity.com/brain-games/memory-games
אך חשוב גם לדעת שאם אנחנו לא זוכרים משהו, זה לא תמיד בגלל שהזיכרון שלנו אינו טוב, אלא שהמוח שלנו נוטה לתעתע בנו.
אחד הספרים שנוכח ב"מזוודת הקורסים שלי" הוא הספר "שבעת החטאים של הזיכרון" של דניאל ל. שכטר, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד. הוא מגדיר שבעה גורמים לבעיות הזיכרון שלנו:
כדי להימנע ולצמצם את השפעתם של "חטאים" אלה – כפי שקורא להם דניאל שכטר – אנו צריכים לתפוס בעלות על המידע שאנו מאחסנים במוח. כן, גם כאן נדרש מאתנו, כמו תמיד, להיות ה"מלך" של הממלכה שלנו. (קישור למאמר)
מה שיפה בזיכרונות הוא שאתה יכול לבחור אותם – ויליאם טרבור
+++ +++
חדש: אנו מציעים שימוש חפשי בתכנה לקריאה מהירה