איך כותבים סמס? איך מוצאים שם ברשימת אנשי הקשר של הטלפון הסלולארי שלכם? איך מסמנים שם פגישה? אני בטוחה שכל אחד ואחת מהקוראים יודע לענות על השאלות האלה.
איך בנוי המוח? למה אחראי כל חלק בו? איך מתפעלים אותו טוב יותר? אני חוששת שרבים בינינו פשוט לא מכירים את התשובה לכך.
בקורסים שאני מעבירה, אני מייחדת חלק קטן להסביר איך פועלת המכונה הזאת, איך עובד המוח. אין לי יומרה, כמובן, לכסות בכמה דקות מחקרים המתפרסים על פני מאות שנים, אך אני מוצאת שמעט נתונים המאורגנים היטב אודות המוח שלנו, יכולים לעזור לנו 'לתפוס את הפיקוד' ולהתחיל להשתמש בו ובפוטנציאל הרב הגלום בו בצורה טובה יותר.
אז לטובת כל אלה שאין להם זמן או רצון לאסוף פירורי מידע מאתרים שונים, הנה סיכום קטן על המוח שלנו, וגם – איך כל זה קשור ליכולת לקריאה מהירה בכלל ולקריאה התלת מימדית בפרט.
שלושה מוחות, ארבע אונות, שתי המיספרות
ב-1952 פול מקלין (Paul McLean) החדיר את רעיון המוח התלת מוחי, כלומר את העובדה שיש לנו 3 מוחות ולא מוח אחד. המוחות, אשר התפתחו במשך האבולוציה, בנויים אחד על גבי השני.
המוח הראשון הוא מוח הזוחלים, זה המשותף לנו ולזוחלים. בקהילה המדעית נהוג לכנותו גם 'גזע המוח' והוא מחובר ישירות לעמוד השדרה ואחראי לכל התפקודים המולדים הקשורים בהישרדות האדם.
המוח השני שהתפתח בראיה אבולוציונית, הוא מוח הביניים, או מוח היונקים הקדום. הוא ידוע יותר כמערכת הלימבית והוא המוח ה'רגשי'.
המוח השלישי הוא מוח היונקים החדש, אותו חלק עליו ניתן לומר כי הוא מותר האדם מהבהמה, והוא נקרא ניאו-קורטקס (Neocortex) והוא מושב המחשבה המופשטת, הניהול האסטרטגי והיצירתיות.
בואו נכיר טוב יותר את חלקי המוח.
שלושה מוחות
גזע המוח
גזע המוח מחבר בין חוט השדרה למוח הגדול. זהו אזור צר ובו עוברים הסיבים המביאים תחושות מהגוף למוח והסיבים הנושאים פקודות מהמוח לשרירים ולבלוטות. הוא אחראי על התפקודים החיוניים להישרדות: הפיקוח על הנשימה, קצב הלב, לחץ הדם, מערכת העיכול וחילוף החומרים, הערנות, הרעב, ויסות החום, ויסות רמת הסוכר בדם ועוד.
המוחון (צרבלום)
למרות היותו איבר עצמאי, הוא חלק ממוח הזוחלים והוא אחראי על תנוחת הגוף, שיווי המשקל והקואורדינציה. הוא אחראי על היכולת שלנו להניע את הלסת בכדי לדבר או ללעוס, על היכולת שלנו ללכת ותפקודים נוספים אשר נלמדים תוך כדי חיקוי.
לאחר שתנועה מוטורית מסוימת נלמדת במרכז המוטורי באונה הפארייטאלית, היא עוברת לניהול המוחון.
המערכת הלימבית
יחד עם גזע המוח, המערכת הלימבית שולטת על לחץ הדם, טמפרטורת הגוף, דופק הלב, רמת הסוכר בדם, התיאבון והקשר הרגשי עם האוכל. ההיפוקמפוס והאמיגדלה אחראים על יצירת הזיכרונות. מערכת זו נחשבת גם מרכז הרגשות האנושיים ומעורבת בהבעתם, אך גם מרכז פתולוגיית הדיכאון. היא מהווה כחמישית מנפח המוח.
הבה נכיר את חלקיה:
ההיפוקמפוס הוא חלק מהמערכת הלימבית ויש לו תפקיד בזיכרון וניווט. השם היפוקמפוס ניתן לו משום הדמיון שיש לו כביכול לסוסון ים שוכב (ביוונית: היפוקמפוס).
להיפוקמפוס תפקיד חשוב ביצירת זיכרונות חדשים והוא יודע לקשר בין מיקומו של חפץ אחד לאחר. הוא נחשב למרכז הזיכרון הויזואלי.
האמיגדלה (מיוונית: αμυγδαλή – שקד) היא מבנה דמוי שקד.
האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות) ומשתתפת בתגובות ההתנהגותיות, האוטונומיות וההורמונאליות בנוכחות גירויים רגשיים. האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ו'אחראית' על פחד ומורא. כמו כן, ידוע שהזיכרונות הראשונים של האדם לאחר הלידה מאוכסנים באמיגדלה.
תלמוס
אחד משני מבנים דמויי-ביצה עשויים חומר אפור, שנמצאים עמוק בתוך כל המיספרה מוחית. בתלמוס מתחילה המודעות לתחושות, כגון: חום, כאב, מגע וכו'; זהו מרכז התמסורת של המוח והוא אחראי על ניווט הדחפים המגיעים מהחושים (מלבד הריח) לקורטקס. התלמוס מבדיל בין עיקר ותפל ויש לו תפקיד בזיכרון לטווח הארוך.
היפותלמוס
מבנה קטן במוח הקדמי, קשור לתלמוס שנמצא מעליו ולבלוטת יותרת המוח שנמצאת מתחתיו. הוא מכיל מרכזים רבים וחשובים שמפעילים ושולטים בטמפרטורת הגוף, רעב, צמא, ערות ושינה, ותפקוד מיני והתמודדות עם מצבי חרדה; קשור גם בפעילות רגשית ושינה, ומתפקד כמרכז אינטגרציה של פעילות הורמונאלית ופעילות מערכת העצבים האוטונומית באמצעות שליטתו בהפרשות בלוטת יותרת המוח.
גם אם אינה קשורה ישירות למערכת הלימבית, נציין כאן את בלוטת האיצטרובל (Pineal),
אשר ממוקמת מאחורי התלמוס, מקבלת פולסים מהעין והיא רגישה לאור. נחשבת בעולם האזוטרי כעין השלישית. אחראית על תחושת הזמן הפנימית ומייצרת מלטונין, הקשור למצב הערות והשינה.
ניאוקורטקס
מוח זה מפותח יותר במין האנושי ודרכו אנו יכולים לחשוב בצורה מופשטת, לתכנן, לנתח מצבים בהגיון, לחשב חישובים מסובכים ולהוציא לפועל החלטות. שם גם נמצא מרכז השפה והדיבור (המצוי רק בבני אדם). זה המוח שבו אנחנו משתמשים רוב הזמן בצורה מודעת.
קליפת המוח מורכבת בעיקר מנוירונים והיא נראית אפורה ועל כן נקראת לפעמים – החומר האפור. הסיבים מגיעים מהגוף ונשלחים אל הגוף. אלה שמגיעים מצד ימין מצטלבים עם אלה המגיעים מצד שמאל ולכן הם מגיעים להמיספרה הנגדית. גם הסיבים היוצאים מקליפת המוח ונושאים אתם פקודות לשרירים מצטלבים ולכן אחראית כל המיספרה על התנועות של חצי הגוף הנגדי. קליפת המוח מקופלת ויוצרת מראה של קפלים וחריצים ביניהם. מבנה זה נוצר מכך שקליפת המוח גדלה ונוצר צורך 'לצופף' אותה על שטח קטן. לאדם יש את קליפת המוח המפותחת
ביותר מכל בעלי החיים.
בניאו-קורטקס ניתן לראות בברור את 4 האונות של המוח:
אונה פרונטאלית (אונת המצח)
ממוקמת במצח. אחראית על תכנון, הגיון, יכולת הנאום, התנהגות מכוונת. מחוברת עם מושב הרגשות במערכת הלימבית.
אונה טמפוראלית (אונת הרקות)
מרכז השמיעה והדיבור, אשר כולל כמה סוגים של זיכרון. אצל רוב האנשים, מרכז השפה המדוברת הוא בהמיספרה השמאלית.
אונה פארייטאלית (אונת הקודקוד)
מקבלת מידע מהעור, הנוירונים באונה זו מעבדים את הנתונים על המגע והתחושות, כולל חום, קור, לחץ, כאב והתמצאות הגוף במרחב.
בחלקה הקדמי נמצא המרכז המוטורי, אשר שולט על פעולות מוטוריות רצוניות.
אונה אוקסיפיטאלית (אונת העורף)
בדיוק מעל המוחון, אחראית על עיבוד מידע חושי מהעיניים.
שתי המיספרות:
ההבדלה הגדולה ביותר שניתן לעשות במוח האנושי היא, סביר להניח, חלוקתו לשתי המיספרות (חצאי כדור), כל אחת מהן בעלת תפקודים מסוימים.
שתי ההמיספרות מחוברות ביניהן על ידי ה'גוף היבלתי'
(Corpus Callosum), אשר גם אחראי על התיווך בין ההמיספרות. תיווך זה הוא שיספק לנו תמונה שלמה של המציאות, הנובעת משילוב שתי תפיסות העולם הנבדלות של כל המיספרה.
ההמיספרה השמאלית שולטת על התקשורת המילולית ועל יכולת הסיפור. היא משתמשת במחשבה לוגית, רציונאלית ואבסטרקטית וכן אחראית על ההיגיון המתמטי. היא תופסת את מימד הזמן כמסלול קווי.
ההמיספרה הימנית היא יותר מוטורית, יצירתית ורגשית. היא רואה את העולם כמכלול. היא שולטת על התקשורת הלא-מילולית (שפת הגוף) ומשתמשת בהגיון אינטואיטיבי. היא יותר מרחבית, קצבית וקשורה לאמנות. תופסת את מימד הזמן המחזורי.
ההמיספרה השמאלית שולטת על חלקו הימני של הגוף וההמיספרה הימנית, על חלקו השמאלי.
עולם התקשורת של המוח
המוח בנוי מתאי עצב (בלעז נוירון, Neuron) וזהו שם כולל לתאים המעוררים חשמלית במערכת העצבים, האחראים על העברה ועיבוד מידע. כל המידע במוח עובר על ידי פולסים חשמליים ועל ידי 'שדרי עצב' (Neurotransmitors).
כאן הופכת להיות עקרונית הסינפסה: המרווח הזעיר דרכו עוברים אותות עצביים מתא עצב אחד לשני. אות עצבי שמגיע לסינפסה גורם לשחרור מעביר עצבי שמפעיל אות חשמלי בתא עצב הסמוך לו. לחלק מתאי המוח יש יותר מ- 15,000 סינפסות.
היות והמידע זורם ממקורות שונים ובצורות שונות דרך חמשת החושים, על המוח לקודד אותו לכדי שפה אחת, אשר תהה משותפת לכל חלקי המוח. המוח, אם כן, מדבר ב'חשמלית'.
המוח הדומיננטי בכל אחד
פול מקלין העלה גם את הרעיון שבכל אחד מאתנו יש דומיננטיות של אחד מהמוחות:
מי שיש בו דומיננטיות של גזע המוח (מוח זוחלי), הוא אדם נוקשה הנוטה לחזרתיות וטקסיות אשר מתקשה ללמוד מהטעויות שלו.
חייו של אדם בו המערכת הלימבית היא דומיננטית תלויים ביכולת להימנע מהכאב וביכולת לחוות כמה שיותר הנאה.
הניאוקורטקס, בהיותו מושב המחשבה המופשטת, היצירתית, אך גם האסטרטגית, כאשר הוא דומיננטי, מביא ליכולת תכנון, המצאה וקישור בין נתונים, תוך כדי מרחק רגשי מהגירויים.
איך כל זה יבוא לידי ביטוי בקריאה?
בהנחה שאצל כולנו יש התבטאות של שלושת המוחות, עלינו גם להביא בחשבון מחד את ההפרעות שאלה יספקו לנו באם נתעלם מהם.מאידך, אנו יכולים לדאוג שכל אחד מהמוחות יספק לנו את תכונותיו המיוחדות כדי לתמוך בנו בבניית היכולת לקריאה מהירה.
מוח הזוחלים, או גזע המוח, אחראי, כפי שאמרנו, על תפקודי מימד ההישרדות שלנו. אנו איננו מודעים רוב הזמן לפעולתו ולוקחים כמובן מאליו את התפקודים עליהם הוא אחראי. אך דווקא תפקודם הנכון של מערכת הנשימה, מערכת העיכול וכן הלאה, הם אשר מאפשרים לנו את ה'לוקסוס' של החשיבה הלוגית, הלימוד, הקריאה. כשברצוננו להיות מרוכזים בקריאה ולקרוא בקריאה מהירה את הספר או החומר אשר לפנינו, עלינו, אם כן, להביא בחשבון גם את גופנו:
• כדאי שלא נאכל יותר מידי לפני שאנו קוראים, בכדי לא לגזול אנרגיה מיותרת לתהליכי עיכול. מאידך, כדאי שלא ניתן לתחושת רעב להציק לנו ולהסיט את תשומת הלב שלנו מהקריאה. כך גם לגבי הצרכים שלנו:
• רצוי להתפנות לפני שאנו מתיישבים ליישם את הטכניקה של הקריאה התלת מימדית.
• גופנו בנוי מ-69% מים, ולכן כדאי שנרענן אותו ונשתה הרבה.
• כדאי גם שנשב בתנוחה נוחה – שוב על מנת שחוסר הנוחות לא יגזול מאתנו את תשומת הלב, כדאי שנדאג לתנאי אור מתאימים לקריאה והכי חשוב, כדאי שנזכור מידי פעם לקחת נשימה עמוקה ולהזרים חמצן למוח שלנו.
על חשיבותה של המערכת הלימבית בתהליך הקריאה מספר לנו ד'ר רוני פז מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון וויצמן:
'הזיכרונות שלנו ניתנים לזימון יותר בקלות כאשר הם קשורים לרגשות חזקים'.
… הניאו-קורטקס וההיפוקמפוס נמצאים במעין דיאלוג הכולל אותות הנעים מהניאו-קורטקס להיפוקמפוס וחזרה. אך כאשר המידע הזה קשור לרגש, האמיגדלה קופצת אל תוך התקשורת ומשפיעה על העברת האותות.' (מתוך Interface, Spring/Summer 2008).
• אם ברצוננו, אם כן, לזכור את מה שאנו לומדים ואם ברצוננו לא ליצור מחסומים רגשיים הקשורים לקריאה, כדאי שנקשר את הקריאה המהירה לרגש חיובי.
• חשוב, אם כן, להדגיש לעצמנו כל הצלחה בהשגת המטרה של הקריאה
• חשוב גם שתהיה לנו מטרה ברורה בקריאה שלנו, שכן המטרה תהווה את הדלק הרגשי אשר ישאיר אותנו עם חומר הקריאה.
בניאו-קורטקס מתרחשת הבנת הנקרא, הקישור בין הרעיונות השונים לבין עצמם וכן הקישור ביניהם לבין הידע שכבר עומד לרשותנו. עלינו להביא בחשבון את שתי ההמיספרות ולתת מרחב התבטאות לצרכיה של כל המיספרה (במאמר 'מה צריך על מנת שהקריאה שלנו תהיה מהירה', אשר מופיע באתר האינטרנט שלנו, פירטתי כבר מה ניתן לעשות למען הקריאה המהירה באופן פרקטי).
הניאו-קורטקס הוא 'מותר האדם מן הבהמה' – שם נמצאים הפוטנציאלים שלנו כהומו-סאפיינס, כלומר, שם טמונה האפשרות שלנו לא להיכנע לדחפים ה'חייתיים' שבנו, ליצרים ולצרכים שלנו.
הידע המושג על ידי קריאה יכול לעזור לנו לפתח את החלק הזה של המוח. הקריאה התלת מימדית ויכולת הקריאה המהירה שהיא מכילה, עוזרת לנו ללמוד יותר טוב ויותר מהר, בשימוש בשותף הנהדר הזה שלנו שהוא המוח, המחשב המהיר ביותר בעולם.
ציטוט החודש:
'לא די בלהיות בעל ראש טוב: הדבר היותר חשוב הוא להשתמש בו היטב' (דקארט)
| 
