במאמר הראשון על הזיכרון כתבתי על מה שאנו יכולים להחשיב כשלב הראשון כדי לזכור טוב יותר והוא שלב הקליטה. אמרנו שכדי לזכור בעתיד, עלינו להיות נוכחים וקשובים עת אנו קולטים את החומר.
במאמר הזה ברצוני לשפוך אור על השלב השני של שיפור הזיכרון והוא שלב ארגון הנתונים.

בואו נבדוק איך זה עובד.

קידוד

המידע נקלט בנו דרך החושים שלנו: אנו רואים דברים, או שומעים, או מריחים, או נוגעים או טועמים. לאחר שהמידע נקלט, הוא צריך להיות מקודד על מנת שניתן יהיה לאחסנו במוחנו. כדי שנבין מהו הקידוד צריך להבין את אופן פעולתם של תאי העצב.

תאי העצב מעבירים אותות חשמליים במהירות עצומה, מהירות שמגיעה לכמה עשרות מטרים בשנייה. האותות עוברים מאיבר החישה אל המוח, שהוא מרכז המערכת העצבית. במוח קיימים מקבצים רבים של תאי עצב הנקראים גרעינים. הגרעינים מחוברים ביניהם במערכת של קישורים דרכם עובר המידע. זוהי ממש רשת כבישים פיזית במוח שלנו.

על סמך כל הניסויים שנערכו עד עתה, סביר להניח שהמידע החושי המגיע למוח נקלט באונה המצחית (פרונטאלית). כלומר, כל הגירויים המכים בחושינו, אשר הגיעו אלינו דרך 'שערי הכניסה' שלהם ואחרי שהופצו באזורים המתאימים המסוגלים לפענח את הגירוי, כמו התאלמוס, מגיעים לאונה הקדם-מצחית. גם אם המידע כבר עובד חלקית, הוא עובר כאן תהליך עיבוד מחודש ונוצרות אסוציאציות והשוואות חדשות.
נראה, לכן, שאונה זו מסוגלת לבצע סינתזה מתוחכמת ביותר, ולעמת בין ההבחנות המגיעות לבין אלו שכבר מאוחסנות בזיכרון.

פעולה טבעית

באופן טבעי, אנו נוהגים לתמצת נושאים שלמים במילה אחת. המילה הזאת יכולה לכלול בתוכה עולם שלם.
ניקח לדוגמה את המילה 'עוגה'. מגוון העוגות הוא אינסופי, אין לי כל יומרה להכיר את כל העוגות בעולם. אך בכל זאת, כשאני אומרת 'עוגה' ברור לכולנו למה אני מתכוונת והשם הזה מכיל בתוכו את כל העוגות הקיימות ואף את אלה שעוד יומצאו. ואנו מבדילים היטב בין עוגה לבין עוגייה, או ביסקוויט וכן הלאה, נכון?

ובכן, היכולת לתת שמות, טבועה בנו מרגע בריאתנו:

'ויצר ה' אלוהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמיים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו: ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה…' (בראשית ב', י'ט, כ)

חשוב, אם כן, להדגיש שהמוח שלנו נוטה באופן טבעי לחלוטין לקודד את המידע. המוח שלנו קולט את המידע ובעזרת פעולה של סינון, סיווג והשוואה משייך אותו ל'תיקייה' מסוימת במוח שלנו ומבדיל אותו ממידע אחר. המידע מאורגן למעשה במעין רשת, כמו לוח השחמט, כשכל נתון דומה מתאגד לשאר המידע האגור כבר במוח.

כמו במחשב

אבל בואו נפשט לרגע ונעשה זאת על ידי השוואה לעולם המחשב ולפעולות שאנו עושים על בסיס יומיומי.
כשאנו שומרים מסמך על גבי המחשב שלנו – ומדוע אנו שומרים אותו? כמובן, כדי שנוכל למצאו מאוחר יותר – אנו בעצם מתמצתים את כל הכתוב במסמך הזה, גם אם הוא מונה עמודים רבים, במילים ספורות. מילים ספורות כדי להביע נושא שלם!

כאשר הצטברו במחשב שלנו מסמכים רבים, אנו מאגדים את כולם בתיקייה. לתיקייה אנו נותנים שם אשר מקבץ את המשותף בין כל המסמכים הכלולים בה. אם מצטברות תיקיות רבות, אנו מאגדים אותן ב'תיקיית על' וגם היא תישא שם אשר יביע את הנושא הכללי של כלל התיקיות הכלולות בה.

כך גם במוח שלנו: אנו מקודדים, משווים, מפרידים ומקבצים. אם נחזור לעוגה שלנו, אזי המסמכים יהיו: עוגת שוקולד, עוגת גבינה, עוגת תפוחים וכדומה. התיקייה תהיה 'עוגות'. תיקיית העל תוכל למשל להיות 'קינוחים'.

פעולה מודעת

כאשר אנו קולטים את המידע, אנו צריכים להיות מודעים לכך שנרצה להשתמש בו בעתיד – כמו שקורה בקריאה התלת מימדית, כאשר אנו רוצים לשלוף את המידע שאוחסן במחשבה העמוקה ולהשתמש בו ברמות המחשבה הלוגית.
איך עושים זאת?
מחליטים מראש מה יהיו שמות המסמכים, התיקיות ותיקיות העל בהם נתייק את המסמכים במוח. אלה הן מילות המפתח או התגיות.
כאשר מדובר בספר או בחומר כתוב, כפי שאנו מלמדים בקורסים, אנו צריכים לחפש את המילים המרכזיות בטקסט. קל לזהות אותן: הן מופיעות בכותרות, תתי הכותרות, בעטיפת הספר, באינדקס הערכים וכו'.
כאן המקום להזכיר כי המוח שלנו מזהה עיקר מתפל באופן טבעי ולכן, דרך החזרה והאימון, התהליך נעשה פשוט וקל יותר ויותר.

אותו התהליך תקף לגבי כל מסד נתונים שאנו רוצים לאחסן בזיכרון, שכן עבור המוח שלנו אין כל הבדל אם מדובר במילים, תמונות, מספרים, חפצים או אנשים. אנו פשוט צריכים להגיד לעצמנו היכן 'נתייק' את המידע הזה במוח. אנו יכולים להקל על עצמנו בשימוש בנטייה טבעית נוספת שהיא זו של לקבץ ולאגד.

ניקח לדוגמה את רשימת הקניות שלנו. לפעמים מדובר ברשימה ארוכה שקשה לזכור אותה בעל פה ואם היא מאורגנת לא נכון, אז אנו יכולים למצוא עצמנו מתרוצצים ברחבי הסופרמרקט וגומעים מרחקים רבים. אך אם נאגד, למשל, את כל מוצרי החלב ביחד, יהיה לנו קל יותר לגשת למקום בו הם נמצאים (שכן גם הסופרמרקט משתמש בקיבוץ ואיגוד), ולזכור שרצינו חלב, גבינה, חמאה ויוגורט, הרבה יותר מאשר לו המוצרים האלה היו מפוזרים על פני כל הרשימה שלנו.

ארגז הכלים לקידוד מכוון

במאמר 'מה צריך בשביל לקרוא בקריאה מהירה' הדגשנו את הקשר בין ההיפוקמפוס, המקום בו נמצאת הגישה לזיכרון לטווח הארוך, ובין האמיגדלה, שהיא גשש רגשי, ולכן את הקשר ההדוק בין זיכרון ורגש. כדי ליצור את ההדגשה הנכונה ולזכור פריט מידע מסוים, קיימים כמה כלים שיכולים לעזור לנו:

• שימוש רצוני באסוציאציה: המוח שלנו נוטה, כפי שאמרנו, להשוות ולאחד. אנו יכולים לחבר באופן רצוני את פריט המידע שאנו רוצים לזכור עם פריט מידע אחר שהוא תדיר ונגיש לנו. זו יכולה להיות מילה, אך גם שיר או תמונה או מספר.
• מכיוון שאנו זוכרים דברים שמעניינים אותנו, אנו יכולים ליצור לעצמנו את ההדגשה על ידי קישורו לנושא שאנו אוהבים ושאנו מכירים היטב
• רגש זו התלהבות: אם נתלהב מהדברים, יהיה לנו קל יותר לזכור אותם. כדאי להזכיר לעצמנו למה חשוב לנו לזכור את המידע הזה, מהי המטרה, שכן מטרה היא דלק רגשי רב עוצמה.
• שימוש בחושים: ככל שיותר חושים מעורבים בתהליך, כך יהיה לנו יותר קל לדלות את המידע בעתיד.

סיכמנו, אם כן, את השלב השני בשיפור הזיכרון. במאמר הבא נדבר על השלב השלישי: אחסון המידע. כמובן, אין לי כל יומרה לכסות את הנושא העצום הזה של זיכרון במאמר אחד ואף לא בארבעה. סדנת שיפור הזיכרון שלנו מאפשרת ללמוד על הזיכרון בצורה יותר מעמיקה וחוויתית, בואו והתנסו בה! כדי ללמוד על הזיכרון בהקשר של ניהול ידע וקריאה, אינני יכולה אלא להמליץ על קורס 'קריאה תלת מימדית'.