עלינו

אינפורמה ישראל נולדה בשנת 2003 במטרה להביא לישראל רעייונות וכלים פרקטיים לפיתוח היכולות של המוח ושל האדם. בבסיס התכנים עומדת שיטת "החינוך לאלף השלישי" אשר ייסד פטריציו פאולטי וצוות מומחים מתחומי החינוך, הפסיכולוגיה והמדע. אנו עוסקים בפיתוח האדם ומתמחים בניהול ידע, בפסיכולוגיה של השינוי ושל המוטיבציה ופיתוח יכולות התקשורת האישית והבינאישית.

אנו מתמקדים כיום בלימוד שיטות וטכניקות המאפשרות לנהל את הידע דרך שיפור יכולת הקליטה המהירה של נתונים, ארגון הידע ושיפור הזיכרון.

הקורסים שלנו מציעים:

• מודלים חדשים לתקשורת פנימית, בינאישית ומקצועית.
• הדרכה ברמה מקצועית גבוהה.
• דרך לימוד והעברת החומר המשלבת הנאה עם רהיטות ועומק.
• תוצאות מידיות, מדידות, ניכרות.
• לימוד פרקטי משולב בטכניקות.

הנפשות הפועלות:

שולמית אסיף

תואר ראשון בפרסום וארט-דירקשן, תואר שני בתקשורת חברתית – שניהם נרכשו באיטליה, שם חיה למדה ועבדה 15 שנה. בעלת הכשרה ב-Counseling. בעברה עבדה בתחום הוידיאו, האירועים הגדולים והטלוויזיה באיטליה ועם חזרתה לארץ, גם בישראל.

מזה 18 שנה מתאמנת בפיתוח היכולות של האדם. את שיטת החינוך "הפדגוגיה לאלף השלישי" למדה ועדיין לומדת ישירות ממר פטריציו פאולטי באיטליה.

עוסקת בטיפוח למצוינות למבוגרים ונוער ובהדרכה לערכים, מנחה קבוצות להתפתחות אישית זה 11 שנים ומדריכה את קורסי הקריאה המהירה והקריאה התלת מימדית וכמו כן  סדנאות קריאה מהירה , "ללמוד איך ללמוד" וסדנאות שיפור זיכרון, אותן היא מעבירה בעיקר באוניברסיטאות ומכללות (אוניברסיטת בן גוריון) ובחברות.

מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאים של התפיסה, המוח, הזיכרון והשימוש הנכון בהם.

בין המקימים של "עמותת פטריציו פאולטי להתפתחות ותקשורת בישראל" המפיצה את  שיטת "החינוך לאלף השלישי" בישראל ומקימת פרויקט "נערי האור" לנוער בסיכון.

פטריציו פאולטי - אסטרטג של המוטיבציה

פטריציו פאולטי הוא מומחה בעל שם להדרכה למוטיבציה ולניהול. הוא דמות בולטת בעולם הקואצ'ינג והמאסטרינג ונקודת התייחסות קבועה עבור מנהלים בכירים, אנשי מקצוע, אמנים, ספורטאים ופוליטיקאים, אנשי חינוך ורופאים. מזה שנים הוא מוביל בהפצת תוכניות לימוד חדשניות בכל העולם. הוא הממציא של שיטת 'החינוך לאלף השלישי', אשר מתבססת על עקרונות התיווך וההשלכה ושל מערכי הכשרה חדשניים.

בעשור האחרון, פאולטי שינה את התמונה הבינלאומית בעולם ההדרכה כשהוא מממש מערכים פדגוגיים למוטיבציה בעלי יעילות מוכחת. בסמינרים שלו השתתפו מנהיגים בולטים מעולם העסקים, אשר מצאו שם השראה ותשובות לשאלותיהם.

כל שנה, כמאמן, דרך תוכניות ההכשרה שלו, הוא מאמן יותר ממאה-אלף איש. פאולטי הוא גם מרצה מוערך באוניברסיטאות החשובות ביותר באיטליה ובעולם.

משנת 1997, הוא מעורב בפעילות סוציאלית נרחבת כנשיאה של הקרן 'עץ החיים' המקדמת כ-60 פרויקטים באיטליה ובעולם לקידום ילדים ונוער, אשר זכתה 3 פעמים בפרס נשיא הרפובליקה האיטלקית על פועלה למען זכויות הילד,  וכן של 'קרן פטריציו פאולטי להתפתחות ותקשורת' העוסקת בפיתוח האדם דרך קידום מחקרים מדעיים והפצת שיטת 'החינוך לאלף השלישי' ודרך פרוייקטים חובקי עולם כמו "בתי ספר בעולם", מאראביליה , 21MIN ועוד

בישראל קיים סניף של הקרן (ע'ר) אשר מקיים את פרויקט 'נערי האור' , גן ילדים בירושלים וקשר עם מוסדות אקדמאים.

ספרו "לגדול במצוינות" יצא לאור גם בעברית. צפו כאן בערב ההשקה בתל אביב

קריאה מהירה היא משאת נפשם של רבים מהאנשים עמם אנו, באופן טבעי, באים במגע. בו זמנית, לרבים מהפונים יש חשש שאם יקראו מהר, ילך לאיבוד חלק גדול מהטקסט והם 'לא ידעו את הפרטים'.

המאמר הבא רוצה להפריך שכנוע, פרדיגמה ובו זמנית, לעודד אתכם. כדי לעשות זאת, הרשו לי להפגיש אתכם עם עקרון ה-20/80 ועם היישומים שלו בקריאה מהירה.

המהנדס וילפרדו פארטו (1848-1923) הוכיח שבאזור איטלקי מסוים, חלק קטן בלבד של התושבים היו בעלי מירב ההון באזור. הוא התבונן בכך שבאנלוגיה, בכל מערכת היו מעטים האלמנטים העקרוניים אשר הגדירו את התנהגות המערכת כולה.

זהו העיקרון העומד בבסיס חוק ה-20/80 שניסח ג'וזף ג'ורן:  '20% העקרוניים ו-80% המשניים'.(the vital few and the trivial many).

בואו נבחן, אם כן, את הקשר שבין חוק ה-20/80 לבין קריאה מהירה.

אין 100%

אם אנו רוצים לקרוא בקריאה מהירה, עלינו להפריך קודם כל שכנוע, פרדיגמה: גם כשאתם קוראים ספר בתשומת לב, בשום אופן אינכם תופסים 100% ממנו. לא מאמינים? לכו ובדקו.

קחו ליד ספר שקראתם בשמחה ובשקידה לפני חודשים ספורים ובדקו כמה אתם זוכרים ממנו. תיווכחו לדעת שאתם זוכרים את העיקר, כמה דוגמאות, כמה רגעי מפתח ותו לא.

קראו ספר במקביל לחבר ואחר כך דברו איתו עליו. צאו מהרצאה או מסרט ודברו עם החברים שלכם, נסו לבדוק מה כל אחד זוכר מהסרט או ההרצאה. תגלו שכנראה הייתם בסרטים שונים!

מדוע זה כך? מדוע אנו לא זוכרים את כל הספר, גם אם קראנו אותו בתשומת לב?

הסיבות הן רבות וקטנה היריעה במאמר זה, אוכל רק לגעת בקצה המזלג. מראש אומר שכל אחד מהסעיפים המפורטים כאן ראוי למאמר משלו. הנה כמה סיבות:

• האזור במוח עימו אנו מבינים את הנקרא עמוס מאד. מתנהלת בו גם רשימת המטלות שלו: כל מה שאנו צריכים להגיד, לזכור, להביא, לעשות וכו'. יכולת ההכלה של האזור הזה היא מוגבלת ולכן, כאשר משהו מעסיק אותנו, הוא 'בא על חשבון' משהו אחר. אי לכך, פעמים רבות אנו מאבדים את הקשב ובמקום לקרוא, אנו פשוט חושבים על אחת מהמטלות או על אירוע שקרה לנו במשך היום. העיניים אולי עדיין רצות על הדף, אבל המחשבה כבר לא עם הספר.

• טיבה של המחשבה הלוגית הוא שהיא פועלת לפי אסוציאציות: דבר מוביל לדבר. לפעמים אנו קוראים משהו בספר והוא מזכיר לנו משהו אחר שנמצא על סדר היום שלנו ו…הנה נדדה מחשבתנו והקריאה שלנו.

• כל מידע אשר מגיע אלינו, נתקל בכל הידע הקודם שיש לנו, בכל הדעות שלנו על הדברים, במערך המוסר שלנו, בהתנסויות הרגשיות של עברנו, במערכת הערכים שלנו. אנו נוטים יותר לקלוט דברים אשר עולים בקנה אחד עם כל אלה ולהדחיק ולהתנגד לכל מה שסותר אותם. נקרא לכל אלה 'הפרשן' שלנו.

• חיפשתם פעם את המפתחות של המכונית ולא מצאתם אותם? ובסוף הם היו ממש שם היכן שחיפשתם, רק שפשוט לא ראיתם אותם? לתופעה הזאת קוראים 'סקוטומה' – אנחנו באמת לא רואים דברים מסוימים גם אם הם שם, מול העיניים שלנו. מה אנחנו לא רואים בספר?

היינו יכולים להמשיך ולפרט, אך אני בטוחה שכבר הבנתם מדוע אין אנו קוראים בקריאה מהירה…

קריאה מהירה ועקרון ה- 20/80

כמה מהבגדים שיש לכם בארון אתם באמת לובשים?

בכמה מתכונות הטלפון הנייד שלכם אתם משתמשים?

כמה זמן באמת לוקח לכם במשך היום לעשות את הדברים שעושים את ההבדל?

כל אלה הן התבטאויות של עקרון ה-20/80 בחיי היומיום.

השימוש הנפוץ ביותר בעקרון ה-20/80 הוא בעולם העסקים, אך אותנו כעת מעניינת האפשרות לקרוא ספר בקריאה מהירה, נכון?

הפרדה בין עיקר לטפל

לפי עקרון זה, 80% מערכו של הספר נמצאים ב-20% מתוכנו. אם כך, ניתן להפנים את הרעיונות העיקריים של הספר בזמן קצר מאד.

קריאה מהירה של סיכומו של הספר, ההקדמה שלו, התוכן שלו ואחר כך רפרוף בספר ועיון בקטעים בהם עוצרים, יכולה לתת לנו תמונה מאד ברורה על הספר. כמובן, אם אנו צריכים לשנן את הספר לקראת בחינה, או אז עלינו להתעכב יותר, אך אם לרגע נרפה מהשכנוע שלנו הדבק בפרטים, נוכל לגלות עולם חדש של ידע. כל זה אינו יכול לקרות אם אנו משתמשים רק במחשבה הלוגית שלנו, אותו החלק במוח שלנו הקשור לפרשן.

המחשבה הלוגית קשורה לחינוך, ללימודים שעברנו ולהרגלים שיש לנו. היא איטית מאד. בשל אופייה, יש שלבים של מחשבה שהיא תמיד מדלגת עליהם. המחשבה הלוגית מחפשת את הדברים הדומים ביניהם, היא אינה מנתחת. האנשים בעלי יכולת ללוגיקה בסיסית מתקדמים צעד אחר צעד ללא לחץ, כשהם משתדלים להדגיש לעצמם כל מעבר. עלינו להתאמן במהלך הזה, כשאנו מכניסים בו את יכולת הניתוח המאפשרת לנו להבין כיצד הדברים קורים. עלינו להמשיך לשאול את עצמנו בהמשך אם קיימת עוד דרך לעשות את הדברים. הדרך האלכסונית היא מחשבה אינטואיטיבית. בעזרת המחשבה האלכסונית ניתן להגיע לרמות מחשבה אחרות.

קורס קריאה תלת ממדית מלמד אתכם להגיע לרמות המחשבה העמוקות ולהשתמש בהן לצורך עיבוד מעניין יותר של הידע, להפעיל אזורים שונים במוח מאלה שאנו רגילים להפעיל בדרך כלל לשם קריאה. שימוש במחשבה העמוקה יעזור לזהות מיד את אותם החלקים בספר שהם מרכזיים, עיקריים, ה-20% שיוצרים את ה-80%. כשאתה לומד להשתמש כך במחשבה העמוקה שלך, היתרונות הם מיידיים ולא רק לשם קריאה מהירה.

טיפ:

'קיימים רק ארבעה סוגי קצינים. הסוג הראשון הוא העצלים והטיפשים. אל תשימו לב לאלה, הם לא מזיקים. הסוג השני הם אלה שעובדים קשה ואינטליגנטים. הם קציני צוות מעולים, שמוודאים שכל פרט נשקל בכובד ראש. הסוג השלישי הוא אלה שעובדים קשה וטיפשים. אלה הם איום ומטרד, ויש לפטרם לאלתר. הם יוצרים לכולם עבודה לא רלוונטית. הסוג האחרון הוא האינטליגנטים העצלים. הם מתאימים לתפקידים הבכירים ביותר.'

גנרל פון מנשטיין, על סגל הקצינים בצבא הגרמני

מתוך 'עקרון 20/80, מבוסס על חוק פארטו, להתמקד בעיקר ולהגיע לתוצאות'. של ריצ'ארד קוק

נפלה בחיקי השנה הזכות ללמד ילדים מחוננים לקרוא בקריאה תלת מימדית. פעם אחר פעם, אני נפעמת מהמוחות הקטנים-גדולים המבריקים האלה, מהיכולת שלהם לקלוט ולעבד נתונים, מהיכולת שלהם להנחיל לעצמם יכולות חדשות. ההצלחה שלהם ביישום הטכניקות היא מיידית, יש להם תוצאות שמחייבות גם אותי להשתפר כדי לעמוד בקצב של התלמידים שלי…

את המאמר הזה אני רוצה להקדיש לכל האנשים, ילדים ומבוגרים כאחד, אשר מחפשים את השיפור. במקרה שלנו, מדובר ביכולת לפתח קריאה מהירה, אך מן הסתם, היכולת הזאת, בהשלכה על תחומי חיים אחרים, מתייחסת לכל פיתוח יכולת חדשה. עם הילדים פתחנו קוד, מילה מוסכמת, אנחנו קוראים לזה 'להיות מלך'.

כשאני מתבוננת במהירות בה הילדים קולטים את השיטה ומסוגלים לתקשר עם המחשבה העמוקה שלהם ולהביא את הקריאה שלהם למהירויות כה גבוהות, אני מיד חושבת על כל אותם אנשים שאני פוגשת במהלך הקורסים ואשר מתקשים לפעמים להפנים בהתחלה את האפשרות להשתמש בעצמם אחרת.

הבעיה, כפי שאני אומרת לכל אחד כבר בשיחת הטלפון הראשונה לפני הקורס, אינה הטכניקה, הבעיה טמונה בנטיה שלנו לחפש תמיד את נקודות ההתייחסות הישנות שלנו, את מה שאנו כבר מכירים, שהרי הדבר שמפחיד כל אדם שהוא הוא הלא מוכר, (התייחסתי לנושא זה במאמר 'מסע התגלית האמיתי', שאני מזמינה אתכם לקרוא).

אך לנסות להשוות את שיטת הקריאה הישנה לקריאה המהירה והתלת מימדית, זה כמו לנסות להכניס קופסא גדולה לתוך קופסא קטנה – זה פשוט לא יכול לעבוד!

אם נוסיף לכל אלה את איבוד הקשב והריכוז תוך כדי קריאה, את מכלול הגירויים שנוטים לסחוף אותנו למחוזות אחרים מאלה של הספר (ראו במאמר 'מה צריך בשביל לקרוא בקריאה מהירה'), את הרצונות הסותרים שלנו: חלק בנו אשר רוצה לקרוא את הספר וחלק אחר אשר, לעומת זאת, רוצה לאכול, לענות למייל, לשלוח סמס, לשמוע מוזיקה ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין, הרי שבשביל להצליח להיות עם הספר, לקרוא אותו בקריאה תלת ממדית ולהשיג ממנו את כל המידע שאנו מחפשים, נדרשת יכולת אחת מסוימת, יכולת שעומדת בבסיס כל היכולות: להיות מלך!

מה זה אומר להיות מלך? מלך של מה? של מי?

של עצמנו.

של הממלכה שלנו.

של כל התאים, האיברים, התחושות, הרגשות והמחשבות שלנו.

של כל העם הזה שהוא אני.

צריך שיהיה שם מישהו, משהו, שיהיה מסוגל, ממש כמו מלך, להוציא צווים ולהוביל את הממלכה שלו אל עבר המטרה.

יש מי שיאמר שהמלך הוא בעצם כוח הרצון. יש מי שיאמר שהמלך הוא המשמעת. יש מי שיאמר שהמלך הוא תשומת הלב. ובכן, המלך הוא כל אלה יחדיו, הוא הרי המלך! הוא אחראי גם על הרצון, גם על המשמעת, גם על תשומת הלב. הוא זה שמסוגל לקרוא לכל העם לדגל, זה שמסוגל להכריז ש'זה מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו', לקרוא לעצמנו חזרה, לכנס חזרה את תשומת הלב, את הריכוז, לזכור מה רצינו לעשות ו-לעשות.

זה לא כל כך מסובך. כל מה שצריך זו נשימה עמוקה אחת ולזכור שאנחנו מלך.

עם הילדים פיתחנו גם תנועה: אנחנו מניחים את הידיים על הראש כמעין כתר. אחת הבנות ביקשה שיד אחת תתפנה להחזיק שרביט. היא צודקת, למלך יש שרביט. וכשהכתה מתפזרת, יש תמיד מישהו שמזכיר לחברים ש'אנחנו מלכים'.

כשאני חושבת על כך שיהיו להם עוד הרבה שנים לתרגל את השליטה שלהם על הממלכה שלהם, ליבי מתמלא שמחה. אבל לא צריך להשאיר את זה רק לילדים, כי אם הם יכולים…

אז נשימה עמוקה, וזכרו שאתם, כל אחד ואחת, מלך!

'בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מארץ מצרים' – כך אנו אומרים כל שנה בערב פסח.  ניתן, כמובן, להתייחס לסיפור התנ'כי על יציאת בני ישראל העבדים ממצרים לאחר עשר המכות בהם לקו המצרים, ובחצותם את ים סוף, פנו לארבעים שנה של נדודים במדבר עד שימות דור העבדים, במטרה לגבשם כעם אחד של בני חורין.
בחרתי כאן להתייחס להיבט המופשט יותר של היציאה מעבדות לחירות שאולי בגינו, מצווה עלינו לראות עצמנו כל דור כאילו יצאנו ממצרים.

במאמר 'להיות מלך' כתבתי על האפשרות להיות מלך של הממלכה שלנו, זה אשר מוציא צווים וקורא לדגל וכל העם נענה לו.
בכתבים נוהגים להתייחס למילה מלך כאל ראשי תיבות:  מוח, לב, כבד. 'כאשר האדם מעריך נכונה את הכוחות אשר הבורא חנן אותו בהם,משתמש בהם כראוי ויודע כי המוח חייב לשלוט על הרגש, על הלב, והוא נוהג בהתאם לכך בחייו היומיומיים, א ז י הוא בבחינת ״מלך״ — מלך היצירה, בחיר כל היצורים אשר למענו נברא העולם.'

במאה ה-16, כתב הרוזן ג'יובאני פיקו דלה מיראנדולה את החיבור הנפלא 'נאום על כבוד האדם' שממנו בחרתי לצטט כמה קטעים:

'אמרתו של הרמס: 'אכן דבר פלא גדול, או אסקלפיוס, הוא האדם!' תואמת בהחלט את קביעה זו. ואני בהיותי שוקל בליבי מהי הסיבה לקביעות הללו, אותי לא שכנעו די הצורך אותן סיבות רבות שרבים נוהגים להביאן על אודות עליונותו של טבע האדם.
ואלו הן: היות האדם נושא בשורה בין הבריות: היותו עמית לעליונים ומלכם של התחתונים: היותו מפרש הטבע בעזרת חושיו החדים, תבונתו עמוקה ואור שכלו: היותו נקודת ביניים בין הנצח הדומם לבין העת השוטפת חולפת: או היותו כפי שטוענים הפרסים, חוליית ההתחברות – ואף ההזדווגות – של העולם: ורק כפסע בינו לבין המלכים, כפי שמעיד על כך דוד…'

'…לא עשינוך שמיימי גם לא ארצי, לא בן-תמותה גם לא בן-אלמוות כדי שאתה – שאינך, אם אפשר להגדיר זאת כך, בעל תואר כבוד של יוצר עצמך – וצר צורתך שלך – אתה תיצור את עצמך בצורה בה תבחר. תוכל להידרדר לצורות התחתונות, צורות הפרא: גם תוכל על פי החלטתך להיוולד מחדש בצורות העליונות שהן האלוהיות. הו נדיבותו העילאית של אלוהינו אבינו, הו אושרו העילאי והפלאי של האדם אשר ניתן לו ולהשיג מה שליבו חושק ולהיות מה שהוא חפץ להיות..'

'…הבא נשתדל להידמות לדרגות העליונות הללו. בכבוד ובתפארת. כי אז, אם רק נרצה, לא נהיה נחותים מהן במאום. אולם, באיזו דרך, ובאילו מעשים בכלל? הבא, אם כן, נתבונן במעשיהם של אלה ובאורח חייהם. אם גם אנו נאמץ לעצמנו אורח חיים כזה, ואכן יכול נוכל נעשה את גורלנו שווה לגורלם…'

בספרו 'לגדול למצוינות', שיצא בקרוב בשפה העברית, כותב פטריציו פאולטי:
'טבעו של האדם הוא גמיש במהותו: הוא מהווה ישות אשר כשלעצמה 'אינה מוגשמת', ואשר קיימת לגביה האפשרות של ההליכה בדרך השיפור העצמי.
ההבנה המעמיקה הזאת את טבע האדם משותפת לאנשים הרחוקים מאוד זה מזה במרחב ובזמן: פילוסוף מתקופת הרנסאנס, פיקו דלה מיראנדולה (Pico della Mirandola), ומומחה במדעי המוח, איאן רוברטסון Ian Robertson)).
לפניכם שלושה מאפיינים בסיסיים של בני-אנוש בתיאורו של פיקו דלה מיראנדולה:
האדם הוא יצירה שטיבה אינו ברור.
בניגוד לבעלי-החיים, אין לו מעמד קבוע-מראש בבריאה.
הוא יכול להפעיל את חירותו, ולקבוע האם להתדרדר ולרדת אל בין הפראים, או לחולל את עצמו מחדש.

איאן רוברטסון, מצדו, בחר שלושה מאפיינים של האדם, ההולמים לחלוטין את אלו הראשונים:
האדם הצליח לשרוד את הברירה הטבעית הודות ליכולת ההסתגלות שלו.
האדם הוא יצור חופשי, לא צֶבֶר מתוכנת-מראש של מודולים מוחיים, הנאלצים לציית לחוקים נעלמים כלשהם.
האדם מסוגל לחשל את גורלו בכוחו-הוא, לעצב בעצמו את מוחו. למעשה, גם אם חלק ניכר מהתנהגותו מוכתב על ידי הגנטיקה, הרי שבאמצעות התרבות והציוויליזאציה הוא יכול לעצב את מוחו באמצעות השימוש בשכלו (I. Robertson, 1995).
הראייה המודעת היא המקור שממנו נובע באופן הראוי, טבעו הבלתי-מוגדר-מראש וחסר-היתרון-לכאורה של האדם, המייצג את האפשרות הגדולה שעשתה אותו לאדון הבריאה האמיתי.'

המלכות, לפי ההוגים ולפי חוקרי המוח, אינה, אם כן, מובנת מאליה ואנו יכולים לרכוש את הבעלות על הממלכה שלנו רק כתוצאה מהחלטה מודעת ושורה של פעולות הנעשות בהתמדה ובנחישות עד השגת השחרור.

במקום אחר, אומר מר פאולטי:
'החיים שלך הם מפה שבה אתה מדגיש דברים מסוימים ומזניח אחרים. כל אחד מדגיש את מה שהוא מעדיף. כל אחד מדגיש דברים במציאות היומיומית שלו לפי סולם העדיפויות שיש לו. אתה הוא צייר המפות של החיים שלך.'

מעניינות ביותר בתחום הזה הן התיאוריות של פרופ' מיכאל גזניגה – עליו כבר כתבתי במאמר 'להרחיב את המסגרת' -  (Michel S. Gazzaniga) והצוות שלו, אשר הביאו אותו להצהיר כי: 'בני האדם הינם מכונות שנועדו לבניית אמונות. אנו מייצרים אותן בצורה מהירה ועקבית ולאחר מכן אנו מתקבעים בתוכן. אנו מאבדים בזריזות את המודעות למקור שלהן (…). אנו מחשיבים אותן כהיבטים בלתי נמנעים בכדי לנהל את החיים שלנו וכשאנו מרגישים מחויבים להן, אנו נשארים דבוקים אליהן גם כשהעובדות מוכיחות לנו את ההיפך'.((M. Gazzaniga – the Ethical brain -  ed. Penguin

היציאה לחירות, אם כן, יכולה רק לנבוע מההכרה בדפוסים ההתנהגותיים ו/או המחשבתיים שלנו ועבודה מודעת מתמדת ליצירת דפוסים חדשים, מועילים יותר. במובן הזה, בקורסים של הקריאה התלת מימדית אנו קוראים תיגר על מערך האמונות הישן ופועלים באופן אקטיבי לרכישת יכולות חדשות. במובן הזה, הקורס מהווה התנסות פרקטית בחתירה לחופש.

ואכן, כשאתה רוכש לעצמך יכולת חדשה, כמו זו של קריאה מהירה כל כך, כמו שמלמד קורס 'קריאה תלת ממדית', אתה רוכש לעצמך בו זמנית את החופש ללמוד. הידיעה הוודאית שאתה יכול להתמודד ביעילות ובמהירות עם כל חומר לימוד, הופכת להיות היכולת לספק את הסקרנות ולהרחיב כל הזמן את אופקיך. כשאתה בעל ידע, אתה כבר לא מפחד יותר ואדם שאין בו פחד הוא אדם חופשי!