| 
בליווי שאנו נותנים למשתתפים בקורסי הקריאה התלת מימדית, כדי ללוות אותם באימון ובהטמעה של השיטה, אני מוצאת עצמי לעיתים קרובות כותבת תשובות ארוכות ומפורטות שמטרתן היא לכוון את האימון. פעמים רבות, הבעיה אינה נעוצה בטכניקה עצמה וביישום שלה, אלא בפרדיגמה, בשכנוע העמוק שגורם לנו לפחד שמא, תוך כדי קריאה מהירה, נאבד את פרטי הפרטים הנמצאים בספר.
מדובר בפרדיגמה עוצמתית מאד ומצאתי עצמי מקדישה כבר זמן רב לסוגיה, הן בקורסים עצמם והן בתשובות שסיפקתי לאחר הקורס. זהו, אם כן, הבסיס למאמר הנוכחי, המצטרף לכל המאמרים האחרים שכבר כתבתי אודות הנושאים הסובבים את העולם המופלא של הקריאה המהירה.
זה גם המקום להזכיר, לאלה מכם שהצטרפו אל רשימת המכותבים רק לאחרונה, שכל המאמרים הקודמים נמצאים באתר האינטרנט שלנו וזמינים לעיון וקריאה.
אז איך באמת משלבים בין פרטי הפרטים וקריאה מהירה?
השכנוע בחשיבותם של פרטי הפרטים הוא חזק מאד, שכנוע שממוקם בשכבות העמוקות ביותר של ההוויה. פעמים רבות, החשש לא לזכור את הפרטים או 'לפספס' פרט זה או אחר בספר, גורם לנו להקדיש זמן רב מאד לפסקאות בודדות, לשנן פעם אחר פעם את הפרטים ואף להתייאש כאשר אנו מגלים שאנו לא זוכרים את הפרט לו הקדשנו זמן כה רב. מצד שני, מצאתי שמי שמאמין במרכזיותם של הפרטים, לא בהכרח ווידא את חשיבות הפרטים האלה בסופו של דבר ובדק, לאחר מעשה, את משקלם האמיתי בהשגת המטרה שלשמה החל להתמודד עם החומר.
אין ספק שבמקרים רבים ובמקצועות מסוימים, הפרטים הם בעלי חשיבות אפילו עקרונית. אך לא לכל הפרטים יש את אותו הערך, לא כולם בעלי אותה חשיבות. יש את הפרט המסוים שהוא זה שעושה את ההבדל ואותו צריך לברור מתוך כלל הפרטים.
אז איך בוררים בקריאה מהירה את הנתון העיקרי מבלי לאבד זמן על כל הפרטים המשניים?
למוח שלנו יש את היכולת לזהות מהר נתון מתוך מסד נתונים, זהו אחד מהתפקודים של התלמוס, הנמצא במערכת הלימבית (ראו את המאמר על 'מבנה המוח ואיך הוא קשור לקריאה מהירה' ). בקורס קריאה מהירה אנו חווים תוך כדי משחק, כיצד המוח מפענח את הנתונים אליהם הוא נחשף במהירות גבוהה מאד, הרבה לפני שאלה מגיעים לרמה המודעות הלוגית שלנו.
את טכניקה הראייה הצילומית מלמדים גם כל שירותי הביון מזה עשרות שנים – הם מלמדים את המרגלים שלהם להבחין בזריזות בפרטים בתוך מרחב מסוים ולהסיק בזריזות את המסקנות הנדרשות לשם פעולה נכונה. דוגמה לכך ניתן לראות בסרט 'המשימה קרלוס' – מראים שם כיצד מאמנים את המרגל המיועד לזהות בשניות מעטות את כל הנתונים בתוך חדר. בקורס קריאה מהירה אנו לומדים להיות גם אנחנו מעיין 'מרגלים' הדולים את הנתונים בזריזות מתוך הספר.
הקישור הנכון בין נתונים לא נעשה ברמת המחשבה הלוגית הלינארית הביקורתית: זו יכולה רק לספק לנו את הקישורים המובנים מאליהם לגביה, שהם תוצאה של התנסות עבר ושל התניות, אך אין ביכולתה לספק הבנות עמוקות יותר, או ליצור היקשים חדשים. הבנות עמוקות והיקשים חדשים יכולים להתרחש רק ברמת המחשבה העמוקה. זה קורה כבר באופן טבעי בלילה, כשהמוח שלנו מעבד את הנתונים אחרי שהוא מוריד את רמת גלי המוח מרמת גלי ביטא (12-21 גלים לשנייה) לאלפא (12-7 גלים לשניה) ואולי גם לתטא (7-4 גלים לשנייה). ואז קורה שאנו קמים בבוקר, ובזמן שאנו מתקלחים, עדיין ישנוניים, 'נופל האסימון', נכון?
הרעיון שעומד מאחורי הטכניקות של קריאה צילומית, קריאת על וקריאה מהירה, אשר מהוות את הבסיס לקורס קריאה תלת מימדית, הוא שאנו יכולים להסתמך על תפקודי המוח, על היכולות שלו, גם אם כרגע אנו איננו מיישמים אותן בשיטת הקריאה אותה לימדו אותנו. ואכן, אנשים גדולים וחשובים (וגם כמה נשיאי ארה'ב: רוזוולט, קנדי וקארטר, למשל) היו ידועים בכך שידעו לדפדף בספר בזריזות וידעו את מה שהיו צריכים אודות תכניו.
זה אפשרי אם אנו נוטשים את השכנוע שאומר שצריך להתעכב על כל פרט ונותנים למחשבה שלנו לסמן לנו איפה נמצא הנתון שבו כדאי לנו להתעמק ולקרוא ביתר עיון ביחס לכל שאר הטכסט. זוהי מהות הטכניקה העומדת בבסיס לימוד קריאה מהירה.
אך אני מאמינה גדולה שהטכניקה היא רק כלי ושמה שעושה את ההבדל הוא מי שעומד מאחורי הטכניקה. שנים של ניסיון בתחום, ובעיקר בעבודה על פיתוח הפוטנציאלים של האדם, הביאו אותי להיווכח בכך שגם אם עומדות ברשותך הטכניקות המפותחות ביותר, אם המנגנון הפנימי שלך אינו מפנה עבורן את המקום, נותן למוח שלך את האפשרות לסגל לעצמו שימוש אחר ביכולות שלך, אז לטכניקות אין סיכוי להצליח. צריך, אם כן, להסתמך על ניסיון העבר של רבים אחרים שמוכיח שניתן לחסוך זמן יקר ולקרוא מהר ואף להצליח בלימודים, במקצוע ובחיים.
לסיכום, כל הטכניקות ללימוד קריאה מהירה יותר מסתמכות על היכולת שלנו להפנים, לברור ולקשר בין נתונים בקצב גבוה בהרבה מזה שאנו עושים זאת כיום. מה שעומד לנו לרועץ הוא בסך הכל ההרגל: לימדו אותנו שניתן לעשות זאת בצורה מסוימת, אך זוהי אינה הצורה היחידה ואף לא הטובה ביותר. כדי שנצליח לעשות זאת אחרת, עלינו ליצור הרגל חדש. בכדי ליצור הרגל חדש, אנו צריכים קודם כל לשחרר את כל השכנועים העמוקים שלנו, אלה אשר אומרים לנו ש'רק ככה אפשר', להתנסות ולהתאמן, עד שייווצר הרגל חדש ומועיל יותר.
'ללמוד זה לא לשנן בעל פה. מה זה, אם כן, ללמוד?
אנו יכולים להגיד שלמדנו משהו רק כאשר הדבר הזה:
1. נותר חי בתוכנו
2. הוא מתחבר לכל המערך של הרעיונות שיש לנו לגבי הנושא ונותן משמעות חדשה לנקודות ההתייחסות שלנו.
3. אחרי שחידש את נקודות המבט ביחס למה שמעניין אותנו, הוא יוצר תכנים חדשים ומשנה כך את מה שאנו מסוגלים להבין, להפנים ולהעביר, כשהוא משנה את איכות החיים שלנו ושל כל מה שאנו באים עימו במגע. '
פטריציו פאולטי.
