מאמרים
קראו מאמרים נוספים, מחקרים מדעיים, קישורים לסרטונים וכל מה שיכול להעשיר אותנו
מאמרים שכתבה שולמית אסיף:
מוזיקה, מאסטרו! איך להעזר במוזיקה בזמן הקריאה
ב-1999 נפלה בידי ההזדמנות לערוך ניסוי. התבקשתי ללמד עברית בבית הספר המוערך לשפות של עיריית מילאנו באיטליה, שם חייתי. באותה תקופה עסקתי כבר באינטנסיביות בחקר האדם, במוח, בפוטנציאלים וביכולות של המכונה האנושית ולכן, אספתי בשמחה את ההזדמנות וניצלתי אותה כדי לבחון אם התיאוריה שלמדתי על מיומנויות לימוד אכן תבוא לידי ביטוי באופן פרקטי בשטח. בקורס שלי לעברית, אם כן, למדו לדבר עברית תוך כדי לימוד ג'אגלינג, Juggle-Hebrew.
זה היה קורס משעשע מאד, אך עוד יותר מלהיבות היו התוצאות: 40% (!!!) שיפור בעקומת הלימוד של השפה. כמובן, את מיומנויות הג'אגלינג לא מדדנו ![]()
מה הקשר בין ג'אגלינג לעברית, תשאלו? אין קשר ישיר, אך יש גם יש קשר לדרך בה עובד המוח.
איך אפשר ללמוד בצורה הטובה ביותר?
האם ניתן להתגבר על ההפרעות בקשב ובריכוז?
האם ניתן לרכוש כלים פרקטיים כדי לשפר את יכולת הלימוד?
האם ניתן ללמוד איך ללמוד?
התשובה היא כן.
איך לבנות את ההצלחה בקריאה מהירה
הכל או לא כלום.נראה לי שהיום הייתי מסכמת בדיוק במילים האלה את התשובה לשאלה: מה מונע מאנשים להצליח בקריאה התלת מימדית, או בקריאה מהירה, לצורך הענין.
כשמשתתפים מגיעים לקורסים שלי, הם בדרך כלל מעידים על איכות קריאה טעונת שיפור. בדרך כלל מדובר בקריאה איטית, הסחת דעת, חוסר ריכוז, אי זכירה של הנקרא מיד לאחר הקריאה ועוד.
מדוע צריך להתאמן ואיזה קשר יש לאימון עם הקריאה התלת מימדית, ואיתה גם הקריאה המהירה?
"אתה מה שאתה עושה לעיתים קרובות", אמר דקרט.
אם נתבונן בכל האנשים שהפכו למופת, לשם דבר בזכות יכולת מסוימת שלהם, נגלה שאותם אנשים, ויהא התחום בו עסקו מדע, ספרות, פילוסופיה או ספורט, לא התפרסמו בשל רגע אחד של הברקה, וגם אם היה רגע כזה, הוא היה תוצאה של שנים רבות של התמדה ואימון.
איך ללמוד כל הלילה ולהישאר ערים
רבים מהאנשים שפונים לקורס הקריאה התלת מימדית ולסדנאות השונות שאנו מציעים מגיעים בגלל צורך מקצועי. סטודנטים, אקדמאים, עורכי-דין, אנשי עסקים – כולם צריכים לקרוא הרבה ולהספיק זאת בזמן קצר ותחת לחצים שונים.
סדר יום קבוע שמאפשר לימוד וקריאה בשעות הבוקר, בהן אנו ערניים יותר, או בשעה קבועה אחרת ביום היתה ונותרה הדרך הטובה ביותר להצליח להפנים חומר נלמד ו/או ליצור מצגות או עבודות באופן האידיאלי ביותר. חשוב להדגיש: גם כשיש לחץ של לימודים ועבודה, חשוב לשמור על אורח חיים מסודר ובריא: לישון טוב, לאכול נכון ובשעות מסודרות ולבצע פעילות גופנית.
עם זאת, לצערנו הדבר לא תמיד מצליח. אנחנו חיים בעולם לא מושלם, ולא תמיד מצליחים להשתלט על כל כדורי הג'אגלינג של החיים שלנו. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לא מוכנים לקו הסיום: ברגע האחרון, ערב לפני הגשת עבודה, יום לפני מצגת גדולה בעבודה, והנה שלל פתקאות שלנו פזורות על השולחן, בקושי מצאנו נושא למאמר, אכן למדנו את הנושא אך לא התחלנו לחשוב איך לארגן אותו, וכו'.
נזכרתי היום בספר הראשון שתפס אותי, את החוויה הראשונה של להכנס לדמות של מישהו אחר. את הלילות הארוכים בילדותי שבהם התכרבלתי בשקט במיטה והייתי מישהו אחר, במקום אחר, בזמן אחר.
אני זוכרת את ההתגנבויות לספרייה, או לגן שקט ואת הבריחה השקטה מהמציאות הפשוטה שבה חייתי אל פנטזיה קסומה שהיתה לא פחות מציאות מהעולם שסובב סביבי.
חוויות כמו אלו משכו אותי לכיוון קריאת ספרים והשאירו בסיום כל ספר טעם של עוד.
אני רוצה לכתוב היום על בעיה שרבים מההורים היום מתמודדים איתה, והיא צצה ועולה לעיתים תכופות, במיוחד לאור סדנאות הקריאה המהירה לכל המשפחה שהתחלתי לעשות השנה: למה בעצם ילדים קוראים פחות?
העין ותפיסת המציאות
"העין רואה רק את שהמוח מוכן להבין" – אמר הפילוסוף וחתן פרס נובל הצרפתי בן המאה ה-19 אנרי ברגסון.
הרבה לפניו, בשנת 390 לפנה"ס לערך, הפילוסוף אפלטון, מזועזע מהריגתו של מורו החכם סוקרטס, מספר בספרו "המדינה" את משל המערה המפורסם שלו (אני ממליצה מאד לקרואקטעים מתוך הטקסט המקורי) ."תארי לעצמך אנשים שחיים במערה מתחת לפני האדמה. הם יושבים בגבם אל פתח המערה, וידיהם ורגליהם קשורות כך שאינם יכולים לראות אלא את הקיר הפנימי של המערה. מאחוריהם יש חומה, ומאחוריה עוברים יצורים דמויי אדם הזוקפים מעל שפתה צורות מצורות שונות. מאחורי האנשים בוערת מדורה, ובאורה מטילות הצורות השונות צללים על קיר המערה. שוכני המערה רואים איפוא רק את תיאטרון הצללים הזה. כיוון שהם יושבים כך מרגע שנולדו, הם מאמינים שהצללים האלה זה כל מה שיש." (על פי הגרסה של יוסטיין גורדר, בספרו "עולמה של סופי", עמ' 81-82)
קריאה מהירה וקינדל – לקרוא ספרים אלקטרוניים בקריאה מהירה
לאט לאט נוצרת תחת עיננו תרבות חדשה: ספרים אלקטרוניים. מתרבים המכשירים המציעים לנו חווית קריאה שונה מזו המוכרת. לא עוד דפדוף בדפי ספר, אלא קריאה על גבי צג.
לא אשפוט כאן את הרעיון עצמו. כמו תמיד, יש יתרונות וחסרונות. כוונת המאמר הזה גם אינה לסקור את המכשירים עצמם, מה שלבטח עשו מומחים גדולים יותר ממני, אך לאחר שהתנסיתי הן בקינדל והן ב – E-vrit, הייתי שמחה לתת כמה עצות כיצד ניתן לקרוא בהם בקריאה מהירה, מה שהוא תחום המומחיות שלי.
מדובר בפרדיגמה עוצמתית מאד ומצאתי עצמי מקדישה כבר זמן רב לסוגיה, הן בקורסים עצמם והן בתשובות שסיפקתי לאחר הקורס. זהו, אם כן, הבסיס למאמר הנוכחי, המצטרף לכל המאמרים האחרים שכבר כתבתי אודות הנושאים הסובבים את העולם המופלא של הקריאה המהירה.
זה גם המקום להזכיר, לאלה מכם שהצטרפו אל רשימת המכותבים רק לאחרונה, שכל המאמרים הקודמים נמצאים באתר האינטרנט שלנו וזמינים לעיון וקריאה.אז איך באמת משלבים בין פרטי הפרטים וקריאה מהירה?
בתגובה לכל גירוי המגיע אליו, המוח שלנו שואל את עצמו כל הזמן, באופן אוטמאטי לחלוטין שתי שאלות: "מה זה?", "מה אני צריך לעשות?". כששמעתי את זה בפעם הראשונה, ניסיתי לעקוב אחר התהליך ואכן גיליתי שהשאלות האלה, גם אם הן מתרחשות במהירות עצומה, מופיעות תמיד. כאשר המוח שלי מזהה משהו אשר נראה לו מוכר (בהשוואה לנתונים הקיימים בו), אני מרגישה בנוח יחסית, כלומר, אני יודעת מה מצופה ממני ואיך אני אמורה להגיב בסיטואציה הזאת. כאשר, לעומת זאת, מדובר במשהו שאינו מוכר לי כלל, יש רגע של מבוכה שבו אני לא יודעת מה עלי באמת לעשות.
מדובר בחוויה מתקנת עבורי, אך גם עבור הילדים זוהי חוויה מרתקת ומלאה בתוצאות.
כאשר יצאנו לדרך, מדדנו את המהירות הממוצעת של הקריאה לכל אחד: כמה שורות הוא או היא יכולים לקרוא בדקה. המספרים נעו בין 15 שורות לדקה ועד ל-35. היום – ואנו מדברים רק על קריאה מהירה, עדיין לא על קריאה צילומית, הילדים האלה קוראים בין 50 ל-98 (!) שורות לדקה! וכן, הם מבינים את הנקרא טוב מאד.
מה שחשוב עבורי באותה מידה, אם לא יותר, זה שהם אוהבים לבוא לשיעור. הם ממש משתפים פעולה.
למאמר
פעמים רבות אני פוגשת אנשים אשר מכריזים על הרצון שלהם להגיע להישגים גבוהים יותר בתחום כלשהו בחייהם: הן אם מדובר בקריירה, או בזוגיות, או במצב הכלכלי, או בתוך המשפחה, החברים, הקהילה, הגוף או פיתוח יכולות החשיבה. אני מוצאת את השאיפה הזאת עצמה נפלאה. אך פעמים רבות אני רואה את אותם האנשים נעצרים עם הקושי הראשון ומוותרים על השאיפה, מחליטים להסתפק. הצרה היא שתוך כדי הויתור, נותר בחייהם סימן של 'מינוס', אכזבה, תסכול, אשר גורמים להם לפעמים להפסיק לנסות ולהסכין עם חיים בסטנדרט נמוך בהרבה מזה שהיינו רוצים לחיות בו. הבה נבחן יחדיו כיצד ניתן להימנע מכך.
למאמר
קריאה מהירה היא משאת נפשם של רבים מהאנשים עמם אנו, באופן טבעי, באים במגע. בו זמנית, לרבים מהפונים יש חשש שאם יקראו מהר, ילך לאיבוד חלק גדול מהטקסט והם 'לא ידעו את הפרטים'. המאמר הבא רוצה להפריך שכנוע, פרדיגמה ובו זמנית, לעודד אתכם. כדי לעשות זאת, הרשו לי להפגיש אתכם עם עקרון ה-20/80 ועם היישומים שלו בקריאה מהירה.
למאמר
קראו מאמרים נוספים, מחקרים מדעיים, קישורים לסרטונים וכל מה שיכול להעשיר אותנו
קריאה מהירה ומחשב – טיפים וכמה עצות טובות לקריאה מהירה מתוך מחשב


