אינפורמה ישראל בע"מ
הזית 21 כרמי יוסף
טל. 08-9790871
פקס. 08-9790671
in-forma@in-forma.co.il

אנחנו מלמדים אותך להשתמש במוח שלך יותר טוב.
הכלים הטובים ביותר כדי לקרוא פי 5 מהר יותר, להבין יותר ולזכור יותר.

קריאה מהירה | ויקיפדיה

קטע זה תורגם מויקיפדיה ונותן מעט רקע היכול לסייע בהבנת התכנים הניתנים בקורס קריאה מהירה, קורס קריאה תלת מימדית וסדנת קריאה מהירה.

בהנאה!

קריאה מהירה הינה אוסף של שיטות קריאה המנסות להעלות את מהירות הקריאה בלי להוריד משמעותית את ההבנה. שיטות אלה כוללות שימוש בטכניקות פסיכולוגיות שונות, כגון קריאת קטעי טקסט והעלמת תנועת השפתיים בזמן הקריאה.

חשוב להבין כי אין הבחנה מוחלטת בין קריאה ‘רגילה’ וקריאה ‘מהירה’, מכיוון שכל הקוראים משתמשים בחלק מהטכניקות של קריאה מהירה.  (כגון זיהוי מילים בלי להתמקד על כל אות, אי הגיית כל מלה, אי הגיית פסקאות שונות, השקעת פחות זמן בפסקאות מסויימות או רפרוף מעל קטעים קטנים). קריאה מהירה מאופיינת ע’י אנליזה של שקלול בין  מהירות הקריאה וההבנה, תוך ההבנה כי סוגי קריאה שונים מזמינים   מהירות קריאה והבנה שונים, וכי שיעורים אלה יכולים להשתפר על ידי אימון.

תוכן

1.      היסטוריה

2.      טענות של קוראים מהירים

3.      תכניות קריאה מהירה מסחריות

4.      תכנה

היסטוריה

פסיכולוגים ומומחי חינוך העובדים על נושא חדות התפישה, הגו את רעיון הטקיטוסקופ:  מכונה המקרינה דמויות במהירויות שונות על מסך.

הניסוי החל עם תמונות גדולות של מטוס המוקרנות על מסך. גודל הדמויות הוקטן בהדרגה וקצב ההקרנה הואץ. החוקרים מצאו כי, עם אימון, האדם הממוצע יכול היה לזהות הבזק של תמונת מטוס, אשר הוקרן למשך אחד חלקי חמש מאות השניה (0.002 sec) בלבד. לתוצאות אלה היו השלכות גם על קריאה.

תוך שימוש באותה השיטה, חיל האוויר האמריקאי גילה במהרה כי ניתן להקרין ארבע מלים בו זמנית על מסך, למשך אחד חלקי חמש מאות השניה, והצופה יזהה אותן במלואן.. אימון זה הדגים בבירור שעם קצת אימון, מהירוות הקריאה יכולה להתגבר למהירות של רפרוף.  ובנוסף, לא רק שהמהירות מתגברת אלא שחל שיפור חל  גם בעיבוד החזותי. לכן,  הצעד הבא היה לאמן את תנועת העין באמצעים שונים של מגוון של טכניקות מעבר ודילוג על מלים בניסיון לשפר את הקריאה.

קורסי הקריאה הבאים השתמשו בטקיטוסקופ להגברת קצב הקריאה; הנחת הבסיס היתה כי קוראים יכולים להגביר את מהירות הקריאה האפקטיבית  מ- 200 ל- 400 מלים לדקה על-ידי שימוש במכונה. החיסרון שלה:  ללא המכונה יתרון מהירות הקריאה אובד במהרה.

בעקבות תגליות הטקיטוסקופ, בית הספר לעסקים של הרווארד הפיק את הקורס הראשון הנעזר בסרט מעוצב, כדי להרחיב את שדה הראיה של הקורא וכדי להגביר את מהירות הקריאה. שוב, הפוקוס היה על עיבוד ויזואלי כאמצעי לשיפור.

שימוש במכונות כדי להגביר את מהירות הקריאה היה טרנד בשנות ה-40′ של המאה הקודמת. הניחו כי התגברות של מהירות הקריאה ב- 100% אפשרית, אולם לא נראו תוצאות שהחזיקו מעמד לאורך זמן .

רק בשנות ה-50′ המאוחרות הומצא מתקן נישא, אמין ונוח למשתמש ככלי להגברת קצב הקריאה. החוקרת היתה מורת בית ספר בשם אוולין ווד. היא השתוקקה להבין מדוע אנשים מסויימים קראו באופן טבעי מהר יותר מהאחרים,  וניסתה להכריח את עצמה לקרוא מאוד מהר. מסופר כי בזמן שהברישה את דפיו של ספר, אותו השליכה בייאוש, היא גילתה כי התנועה של ההברשה  לאורך הדף,  משכה את תשומת הלב של עיניה ועזרה להם לנוע יותר בקלות לאורך העמוד. מאז השתמשה ביד כמעביר, וקראה לכך ‘שיטת העץ’, שהפכה ל’דינמיקת קריאה’ – 1958. היא טבעה את המושג ‘קריאה מהירה’.

קרוב יותר לזמננו פותחו קורסים וספרים של קריאה מהירה, כדי לסייע ללקוח להשיג מהירות גבוהה יותר של קריאה, בחלקם  של 10,000 מלים לדקה עם הבנה טובה. עם התייחסות ספציפית לנושא הקרוי ‘מדע לכאורה’, טענו חברות כי ביכולתן להבין משמעות מטקסט שאינו מובחן הכרתית, מתוך תת ההכרה. לקורסים אל ניתנו שמות כמו ‘קריאה צילומית’ (1994) ו’אלפא-נטיקס’ (1999). מומחי קריאה מתייחסים אליהם כשיעורי קריאה המבוססים על השהיית אי האמונות של הקורא

טענות של קוראים מהירים

לפי עדויות של מספר קוראים מהירים, אליפות העולם בקריאה מהירה מתייחסת להבנת הקריאה כחלק קריטי, והקוראים המהירים ביותר קוראים בין 1000 ל- 2000 מלים בדקה עם כ-50% הבנה. אולם אלה הקוראים 10,000 עמודים לדקה טרם הגיעו לאחוז הבנה זה.

הווארד סטפן ברג טוען להיותו הקורא המהיר בעולם, כאשר הוא קורא במהירות של 25,000 מלים בדקה.  המספר נספר בעודו קורא טקסטים שונים, בהופעות בשנים-עשר תכניות טלוויזיה ובעודו נבחן על-ידי מעל שנים-עשר עיתונים ברחבי ארה’ב. בקליבלנד, הווארד השלים קריאת ספר בן 1100 עמודים, והשלים את המבחן אודותיו באופן מושלם. שלוש שנים מאוחר יותר הוא נבחן על אותו הספר, תוך שימוש  בזיכרונו מאותה הקריאה, ושוב השיג ציון מלא.

ברג למד את הביוגרפיה של דיק קאבט משך 90 דקות, ולאחר מכן הדגים יכולת זיכרון מוחלטת. בתכנית טלוויזיה, בשידור חי, ברג הדגים שינון של ספר בן 200 עמודים (‘הולך לסרטים’ של קוונטין קריספ), וזכה ב-100% מהנקודות במבחן אותו כתב הסופר.

נשיא ארה’ב ג’ון פ. קנדי היה תומך נלהב של קריאה מהירה ועודד את צוותו לקחת  קורס קריאה מהירה.

ג’ימי קרטר, נשיא ארה’ב, ואשתו רוזלין, היו גם הם קוראים נלהבים ותלמידי קורס קריאה מהירה, אותו לקחה, בבית הלבן, גם ביתם אמי קרטר, יחד עם עוד מספר חברי סגל.

תכניות קריאה מהירה מסחריות

עסקים שונים המוכרים קורסים ומדריכים בנושא קריאה מהירה, טוענים שניתן להגביר את מהירות הקריאה למעל 10 מלים לשנייה עם הבנה מלאה, בתנאי שהקורס נלמד ושהתרגילים נעשים בעקביות. אולם, חלק מהקורסים והמדריכים הנ’ל אינם אחידים בגישתם לגבי: איך ולמה יש להשתמש בקריאה מהירה.

נקודת ויכוח אחת בין הקורסים השונים של קריאה מהירה הינה הנעת השפתיים בזמן הקריאה. קורסים מסוימים טוענים כי המכשול העיקרי לקריאה מהירה הינו כל צורה של הנעת השפתיים.  אחרים טוענים כי ניתן להשתמש בהנעת השפתיים לגבי מילות מפתח, בכדי להאיץ את תהליכי הקריאה והלמידה. תומכי קריאה מהירה מסוימים טוענים כי ניתן לחלק את הנעת השפתיים לשני סוגים, ורק אחד מהם מפחית את מהירות הקריאה.

ספרים וקורסים לקריאה מהירה נוקטים במגוון שיטות בנושא הבנת הקריאה. קורסים וספרים מסויימים טוענים כי הבנה טובה הינה חיונית לקריאה מהירה, וכי ההבנה משתפרת עם התרגול בקריאה מהירה. שאלונים לא סטנדרטיים של הבנת הנקרא מסופקים כדי לשכנע את הקורא באפקט של התכנית.  קורסים מסוימים מייעצים כי בזמן שהבנה היא חשובה,  אין עליה להימדד. קורסים שונים  לקריאה מהירה טוענים שאין צורך לכסות את כל הטקסט על ידי קריאה מהירה. חלק טוענים כי קריאה מהירה כוללת רפרוף על הטקסט (בדיוק כפי שנמדד בלימודים על רפרוף), בזמן שמקדמי קריאה מהירה אחרים טוענים כי כל הטקסט מעובד, אך עם זאת חלק ממנו או רובו מעובד ע’י התת-מודע.  באופן דומה, כמה קורסים טוענים שהטקסט צריך להיות מעובד באופן סדרתי, בזמן שאחרים טוענים כי מידע צריך להיות מעובד באופן אקראי או ייעודי יותר.

תכנה

קיימות תכנות מחשב זמינות כדי להנחות תלמידי קריאה מהירה. Vortex Speed Reading היתה אחד היישומים הראשונים, אך היא הייתה כלי פשוט, מכונה שפשוט מראה את הטקסט, מלה אחת בכל פעם. הקורא נדרש למקד את מבטו על מרכז המסך, מבלי להזיז את עיניו כמו שהוא עושה בזמן קריאת טקסט רגיל.

מספר תכנות קריאה מהירה מציגות גישה שונה. אלה מציגות את המידע כזרם סדרתי, מכיוון שהמוח מטפל בטקסט יותר בקלות כאשר הוא מפרק אותו לזרם לפני חלוקתו להגדרותיו כחלקי טקסט שונים ופירושם.

כדי להגביר מהירות, כמה תכניות ישנות יותר דרשו מהמשתמשים להתבונן במרכז המסך, כאשר הקווים סביבו התארכו. הן גם הציגו כמה אובייקטים (במקום טקסט), תוך הנעת קו אחר קו או הקפצתם סביב המסך; המשתמשים הצטרכו לעקוב אחרי האובייקטים רק בעזרת עיניהם.

מספר חוקרים ביקרו את השימוש בעצמים במקום במילים, כשיטת אימון אפקטיבית, בטענה כי הדרך היחידה לקרוא מהר יותר הינה לקרוא טקסט אמיתי.  הרבה מהתוכנות החדשות לקריאה מהירה משתמשות בטקסט המובנה בתוכן, כאשר בהתחלה הן מנחות את המשתמש דרך הקווים של ספר על המסך במהירויות מוגדרות. לעתים קרובות הטקסט מודגש כדי לסמן היכן על המשתמש למקד את עיניו; לא מצופה לקרוא תוך הגיית המילים, אלא במקום זאת לקרוא תוך ראיית המילים כדמויות שלמות. מטרת התרגילים הינה לאמן את התלמידים להעלים דמויות שלמות, וגם להפסיק להניע את שפתיהם, תופעה קולית העשויה למנוע מתלמידים להשיג יכולת גבוהה בקריאה מהירה.