אינפורמה ישראל בע"מ
הזית 21 כרמי יוסף
טל. 08-9790871
פקס. 08-9790671
in-forma@in-forma.co.il

אנחנו מלמדים אותך להשתמש במוח שלך יותר טוב.
הכלים הטובים ביותר כדי לקרוא פי 5 מהר יותר, להבין יותר ולזכור יותר.

מאמרים

קראו מאמרים נוספים, מחקרים מדעיים, קישורים לסרטונים וכל מה שיכול להעשיר אותנו

מאמרים שכתבה שולמית אסיף:

קריאה מהירה בעולם הטכנולוגי – קריאה מהירה מטאבלטים ומסכי מגע

גם במסכי טאץ’ או טאבלט, עקרונות הקריאה המהירה על גבי מחשב לא משתנות.
למען האמת, עיקרון הבסיס של הקריאה המהירה, כלומר שימוש ביד (או תחליף לה) נותרים בעיניהם.
מדוע?

נזכיר שוב את שלושת הסיבות שהופכות את השימוש ביד לכדאי ומועיל:

 

הקשר בין לקרוא ולזכור את מה שקראת

שמתקשרים אלינו לקבל מידע על “הקורס השלם לקריאה מהירה”, אחת השאלות בהן אני נתקלת לעיתים קרובות היא: “האם אזכור את מה שקראתי?”. זו שאלה לגיטימית, כולם רוצים לזכור את מה שקראו ומתוסכלים כשזה לא קורה. הסטטיסטיקה העולמית כאן אינה מנחמת וטוענת כי מספר שקוראים נשארים לנו כ-10% ומספר שקוראים בצורה “אקדמית” נשארים לנו 20%. לא משהו. רחוק מה-100% לו אנו מקווים.

אך האם באמת נגזר עלינו לאבד את כל מה שקראנו? לא. ממש לא.

איך אנחנו מדמיינים את הקריאה המהירה ומה זה עושה לנו

…בשלב כלשהו של מחקריו, גזניגה והצוות שלו החלו לתהות אם האנשים שאותם חקרו ידעו מדוע הם עונים כפי שהם עונים והם החלו לשאול את הנבדקים למהות הבחירות שעשו. מהר מאד היה ברור כי ההסברים נועדו ליצוק משמעות במשהו שכבר נעשה, נועדו ליישב סתירות ולספק תירוצים. מה שהתברר בשילוב עם דימות של המוח בזמן הפעולה והתשובה שאחריו, היה שיש במוח אזור מסוים, הממוקם בהמיספרה השמאלית, שזהו בדיוק תפקידו, להיות “מיישב סתירות ומספק הסברים בדיעבד”. גזניגה כינה את האזור הזה במוח “הפרשן של ההמיספרה השמאלית“.

איך משיגים את הקשב והריכוז שכל כך חסרים לנו ומושיבים את עצמנו לקרוא

פוסט שחלקה מתאמנת ותיקה בקריאה מהירה בקבוצת הפייסבוק הסגורה השמורה לרוכשי הקורס השלם לקריאה מהירה ובו היא מספרת על הרצון שלה לקרוא שפוגש את ההתמכרות לטלפון הסלולרי ולשאר פיתויים, הוא זה שהביא אותי לכתוב את המאמר הזה.

את ה”לופּ” המתואר כאן אני פוגשת הרבה גם אצל הסטודנטים באוניברסיטה שאני מלמדת.

הלולאה הסגורה הזאת היא תוצאה של העובדה שהמוח שלנו מגורה ללא הפסק ושבעצם, כמו שאני אוהבת לקרוא לזה , “אין מלך בישראל”, אין בנו חלק אחד שמסוגל לקרוא לשאר החלקים המפוזרים שלנו להיות נוכחים בהתאם למטרה שלנו. המחשבה שלנו מתפזרת, נשאבת אל תוך גירוי זה או אחר ואנו לא מצליחים להישאר עם מה שאנו קוראים, לומדים או צריכים להיות מרוכזים בו.

, עדיין / , בינתיים –צירופים שיכולים לעזור לנו להצליח בקריאה מהירה ובכלל

לכולנו יש כישלונות, כולנו לא מצליחים לפעמים. זאת עובדה.

כולנו עברנו רגעים שבהם לא עמדנו בציפיות של אחרים, אך בעיקר בציפיות שלנו כלפי עצמנו וכולנו מתמודדים עם תחושת התסכול שיש לנו כשאנחנו לא מצליחים לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו. מה לעשות, אנחנו לא מושלמים.
אז איך מדברים לעצמנו נכון כדי להשיג את המטרות שלנו?

המחשבה הנודדת – הנה שתי המילים שמשנות את התמונה

הבעיה המרכזית עליה מספרים לי הסטודנטים היא זו של הבעיה להישאר מרוכזים. “אני מוצאת את עצמי מצליחה להיות עם המרצה שלי למשך משפט אחד בלבד לפני שהמחשבה שלי נודדת לה לכל הדברים האחרים”, אומרת אחת. “אני מתיישב ללמוד, אבל אחרי כמה דקות אני רץ לבדוק מה עדכנו בפייסבוק”, אומר אחר. “אני רוצה להישאר מרוכזת, אבל זה לא הולך לי כי אני מתחילה לחשוב על כל הדברים שאני צריכה לעשות”, אומרת עוד אחת.

לכוון ולפגוע – חשיבותן של מטרות

המטרות הן כמו מסילה שעליה תוכל לנסוע הרכבת, רכבת המחשבה, הרגש והעשייה שלנו.
למטרה יש את הכוח להניע אותנו לעשייה, להפוך את היום שלנו למשמעותי, למלא אותנו במרץ ובשמחת חיים.

איזה טיפים לקריאה מהירה נתתי לחברי הכנסת ב”לילה כלכלי” בערוץ 10?

פוסט שכתבה בפייסבוק שלי יחימוביץ’ הגיע לעשרות אלפי אנשים ונגע בנקודה כאובה מאוד:
חברי הכנסת נדרשים להצביע על התקציב שנוגע לכולנו מבלי שיהיה להם מספיק זמן לקרוא אותו!

מיד כשנתקלתי בפוסט חלקתי אותו בדף הפייסבוק של  “קריאה תלת מימדית
וראה זה פלא, מספר שניות לאחר מכן מצלצל הטלפון במשרדי, ועל הקו נמצא המפיק של התכנית  “לילה כלכלי” בערוץ 10, התכנית של גדי סוקניק.

” -שלום, זו שולמית? את מלמדת קריאה מהירה, נכון? ראית במקרה את הפוסט של שלי יחימוביץ?….”
שלחתי אותו מיד לדף שלנו והתחלנו לצחוק. “אנחנו באותו הראש”.

– “האם תוכלי לתת כמה טיפים לחברי הכנסת שלא עברו את הקורס עדיין?”

קריאה מהירה – לוסי ויכולות המוח

האם אנו באמת משתמשים רק ב-10% של המוח? המשפט הזה כשהוא מנוסח כך אינו מדויק, כנראה. הדמיות מוח מוכיחות שהמוח פעיל ביותר מ-10% מנפחו,
אפילו כשאנו ישנים. מאיפה נובעת האמירה הזאת?

קריאה מהירה ודחיית סיפוקים

אני די משוכנעת שהשאלה הראשונה שתעלה במוחכם למקרא הכותרת של המאמר תהיה: מה הקשר בין דחיית סיפוקים וקריאה מהירה?
ואכן, לכאורה הקשר לא ברור מאליו, שהרי, שוב לכאורה, קריאה מהירה היא טכניקה ודחיית הסיפוקים, לעומת זאת, מתנהלת במימד הרגשי.
אך הקשר, למען האמת, הדוק מאד.

פרונטלי או מרחוק – איך כדאי ללמוד קריאה מהירה

אחת השאלות העיקריות שאני והעוזרים שלי פוגשים בשיחות הטלפון הרבות היא: מתי הקורס? איפה הקורס? לאן אני צריך להגיע? כמה פעמים?
התשובה שאני תמיד נותנת היא זו:

קריאה מהירה ושיפור זיכרון לבני 50+

במשך השנים נתקלתי, דרך הטלפונים השונים שהגיעו אלינו, בשאלה: “אני מעל 50, יש לי בכלל מה להתחיל עם זה, או שזה מיועד רק לצעירים?”. במילה “זה” הם מתכוונים, כמובן, לקורסים שאני מציעה בקריאה מהירה, או קריאה תלת מימדית כפי שאני אוהבת לקרוא לזה.

מפות ארגון חשיבה – הדרך הטובה ביותר לזכור

כל ספר שקראנו, גם המעניין ביותר, נדחק בסופו של דבר אל תוך מאגרי הזיכרון לטווח ארוך שלנו ופרטיו מפסיקים להיות לנו זמינים במחשבה המודעת, שכן הזיכרון המידי הוא מוגבל ומה שנמצא על סדר היום תמיד יתפוס בו את המרחב העיקרי.

 אחד הכלים שאני אוהבת במיוחד להשתמש בהם כדי לעזור לזיכרון שלי הוא “מפת ארגון החשיבה”.

מתי הזמן הנכון?

מתי הזמן הנכון. זוהי שאלה שאני פוגשת בה לעיתים קרובות מאד. אני, כמובן, פוגשת בה בהקשר של “מתי נכון להתחיל קורס קריאה מהירה?, אך כולנו מודעים לכך, אני בטוחה, שזוהי שאלה שנוגעת לכל דבר שאנחנו רוצים לעשות בחיינו. קראו מתי הזמן הנכון להתחיל ללמוד קריאה מהירה? (לפי קטגוריות)

קריאה מהירה – כישרון מולד או תוצאה של אימון?

האם קריאה מהירה, קריאה ממש מהירה, היא משהו שנולדים אתו או משהו שניתן להשיג על ידי אימון? פעמים רבות אני שומעת מאנשים שיוצרים אתי קשר שהם לא מאמינים שאפשר לקרוא ממש מהר, אבל שראו כאלה שכן קוראים. אז נכון, יש כאלה שנולדו עם זה. ברי מזל שכמותם! אך האם חייבים להיוולד עם כישרון או האם ניתן גם לפתח אותו? רבים כבר נדרשו לסוגיה, רבים כבר חקרו את זה. למאמר

הקשר שבין לקרוא ולהבין את הנקרא – מאמר ראשון

 אני קורא ואני מבין את מה שאני קורא.

זו אמורה להיות הנוסחה הקבועה.

אני קורא ואני מבין את מה שאני קורא – איזו סיבה אחרת יכולה להיות לקריאה?

אף אחד מאתנו לא קורא כדי רק להעביר את העיניים על גבי מילים כתובות ולזהות את האותיות, כולנו קוראים כדי שהתוכן יעשיר אותנו, כדי להחכים ממנו. ובכל זאת אני משוחחת עם הרבה אנשים, לקוחות, סטודנטים, שאומרים לי שהבעיה שלהם היא שהם קוראים ולא מבינים מה שהם קוראים, מגיעים לסוף הפסקה, העמוד, הפרק ושואלים את עצמם: “מה היה שם?”. אני מוצאת את זה עצוב.

למאמר

הקשר שבין לקרוא ולהבין את הנקרא – מאמר שני

במאמר הראשון התמודדנו עם כמה מהדברים שלוקחים אותנו מהספר, כמו למשל הגירויים החיצוניים, ומה שאנחנו יכולים לעשות כדי להתגבר עליהם באופן פרקטי. במאמר הזה נתמודד עם גירויים מסוג שונה, אלה הפנימיים, כלומר אנחנו.

למאמר

קריאה מהירה וההנאה מהקריאה

אז בואו נדבר לרגע על הנאה. מה זאת הנאה? האם קיימת רק דרך אחת ליהנות? האם אפשר ליהנות בדרכים שונות? האם אפשר ללמוד ליהנות ממשהו? או האם הנאה זה “מיד או לעולם לא”? שאלות פילוסופיות כבדות משקל. בואו נעזוב אותן לרגע ונדבר על ההנאה שבקריאה.

למאמר

קריאה ולימוד בחומו של קיץ

אוגוסט, אמצע הקיץ וחם, חם מאד. כל מי שיכול נוסע בתקופה הזאת לחופשה – כולם יודעים שכשחם קשה לחשוב בצורה צלולה. ואכן, אלה מאתנו שצריכים להתמודד עם עבודה או לימודים בתקופה הזאת, מוצאים את זה קשה מתמיד. זו לא רק אווירת החופשה שמסביב, נראה שהקיץ עצמו עם האנרגיה שלו, מקשה על כולנו את כל מה שקשור לחשיבה. במאמר הזה יש כמה עצות פשוטות ופרקטיות כדי להקל על החושבים והלומדים גם בחומו של קיץ.

זה ששומר עלינו מכל פגע, אך גם שומר שלא נצליח

אם יש מנגנון שיכול לעצור אותך בלימודים, או לרכוש מיומנות חדשה, זהו השומר. השומר הוא אותו מנגנון שגורם ל”בלאק-אאוט” לפני הדף הריק של המבחן, למרות שלמדנו.

הנה כמה התבטאויות של השומר כפי שתארו תלמידים שלי:

“אצלי זה הכל: כואבות לי העיניים, כואבת לי הבטן, אני צמא, מה אני צריך את זה בכלל?!, טוב אין לזה טעם, בשביל מה אני צריך את זה?!!, מתחיל לכעוס בלי שום סיבה and it goes on….

באמת במהלך החיים מצאתי את עצמי מוותר בגלל סיבות שכשאני חושב עכשיו היו אווילות לגמרי. כמעט כל דבר שוויתרתי היה בגלל ש”מה זה ייתן לי?!” או “אין לי שום סיבה לעשות את זה וזה סתם לוקח זמן” והלאה…. ” (דוד)

 כמה כלים כדי לעבור את תקופת הבחינות בשלום

והנה שוב מסתיים לו סמסטר ומתחילה עונת המבחנים.

הלחץ הוא גדול, יש פחד לא להצליח וגם… בואו נודה באמת: לא ממש התחלנו ללמוד בצורה מסודרת, לא חילקנו את חומר הלימוד על פני הזמן ואנו מוצאים את עצמנו, כמו תמיד, ב-48 השעות שלפני המבחן עם חשש (מוצדק) לא להספיק לגמוע את כמות החומר הנדרשת לפני המבחן.

מוזיקה, מאסטרו! איך להעזר במוזיקה בזמן הקריאה

ב-1999 נפלה בידי ההזדמנות לערוך ניסוי. התבקשתי ללמד עברית בבית הספר המוערך לשפות של עיריית מילאנו באיטליה, שם חייתי. באותה תקופה עסקתי כבר באינטנסיביות בחקר האדם, במוח, בפוטנציאלים וביכולות של המכונה האנושית ולכן, אספתי בשמחה את ההזדמנות וניצלתי אותה כדי לבחון אם התיאוריה שלמדתי על מיומנויות לימוד אכן תבוא לידי ביטוי באופן פרקטי בשטח. בקורס שלי לעברית, אם כן, למדו לדבר עברית תוך כדי לימוד ג’אגלינג, Juggle-Hebrew. זה היה קורס משעשע מאד, אך עוד יותר מלהיבות היו התוצאות: 40% (!!!) שיפור בעקומת הלימוד של השפה. כמובן, את מיומנויות הג’אגלינג לא מדדנו :-) מה הקשר בין ג’אגלינג לעברית, תשאלו? אין קשר ישיר, אך יש גם יש קשר לדרך בה עובד המוח.

להרגיע את העיניים כדי לקרוא טוב יותר

העיניים שלנו עובדות קשה כל היום.

עם ההתפתחות האבולוציונית של האדם, הנתונים שמגיעים מהעיניים “השתלטו” גם על נתונים של חושים אחרים. ואכן, חוש הראייה הוא החוש עליו אנו מסתמכים לשם פעולות רבות.

החיים המודרניים שלנו, על כל המכשירים האלקטרוניים בהם אנו משתמשים כדי לאסוף מידע, יצרו קושי נוסף על האיבר הזה: אחרי יום מול המחשב / הסמרטפון / הטאבלט / הטלוויזיה העיניים שלנו עייפות. חלק מהמכשירים האלה מעייפים את העיניים מאד.

אז בואו נקדיש להם קצת תשומת לב. בואו נלמד שני תרגילים פשוטים כדי להרגיע את העיניים, כדי לעזור להן לעבוד טוב יותר.

אאוריקה – מה בין ההמיספרה הימנית והצלחה במבחנים (והארה)

כתבה שכתב ג’ונה לרר בעיתון גרדיאן והופיעה במוסף סוף השבוע של עיתון “הארץ” (25/5/12) גירתה בי את הרצון לכתוב את המאמר הזה.

 בקורסי קריאה תלת מימדית, בסדנאות הקריאה המהירה ובעיקר בסדנאות של “ללמוד איך ללמוד” אני מדברת על הנושא של שתי ההמיספרות של המוח והקשר הישיר.

 בואו נקדיש כמה מילים להכיר את שתי ההמיספרות של המוח.

ללמוד איך ללמוד

איך אפשר ללמוד בצורה הטובה ביותר? האם ניתן להתגבר על ההפרעות בקשב ובריכוז? האם ניתן לרכוש כלים פרקטיים כדי לשפר את יכולת הלימוד? האם ניתן ללמוד איך ללמוד? התשובה היא כן.

איך לבנות את ההצלחה בקריאה מהירה

הכל או לא כלום.נראה לי שהיום הייתי מסכמת בדיוק במילים האלה את התשובה לשאלה: מה מונע מאנשים להצליח בקריאה התלת מימדית, או בקריאה מהירה, לצורך הענין. כשמשתתפים מגיעים לקורסים שלי, הם בדרך כלל מעידים על איכות קריאה טעונת שיפור.  בדרך כלל מדובר בקריאה איטית, הסחת דעת, חוסר ריכוז, אי זכירה של הנקרא מיד לאחר הקריאה ועוד.

כוחו של אימון

מדוע צריך להתאמן ואיזה קשר יש לאימון עם הקריאה התלת מימדית, ואיתה גם הקריאה המהירה?

אתה מה שאתה עושה לעיתים קרובות“, אמר דקרט.

אם נתבונן בכל האנשים שהפכו למופת, לשם דבר בזכות יכולת מסוימת שלהם, נגלה שאותם אנשים, ויהא התחום בו עסקו מדע, ספרות, פילוסופיה או ספורט, לא התפרסמו בשל רגע אחד של הברקה, וגם אם היה רגע כזה, הוא היה תוצאה של שנים רבות של התמדה ואימון.

מה צריך כדי לקרוא בקריאה מהירה?

אותיות, שהופכות למילים, שיוצרות משפטים ולהם משמעות ותוכן – כך אנו קוראים, או יותר נכון, כך אנו מבינים את הנקרא בקריאה רגילה.

הרבה ניתן היה כבר לומר על העובדה שאנו רואים את הנקרא באזור אחר לגמרי במוח מזה שבו אנו מבינים את הנקרא – אך לזה אולי נייחד מאמר נוסף בעתיד. נכון להיום נהוג למקם את הבנת הנקרא בהמיספרה השמאלית באונה הפרונטאלית, כלומר – בצורה גסה מאד – בחלק השמאלי של המצח שלנו, שם מושב הלוגיקה הפשוטה שלנו.

איך ללמוד כל הלילה ולהישאר ערים

רבים מהאנשים שפונים לקורס הקריאה התלת מימדית ולסדנאות השונות שאנו מציעים מגיעים בגלל צורך מקצועי. סטודנטים, אקדמאים, עורכי-דין, אנשי עסקים – כולם צריכים לקרוא הרבה ולהספיק זאת בזמן קצר ותחת לחצים שונים.

סדר יום קבוע שמאפשר לימוד וקריאה בשעות הבוקר, בהן אנו ערניים יותר, או בשעה קבועה אחרת ביום היתה ונותרה הדרך הטובה ביותר להצליח להפנים חומר נלמד ו/או ליצור מצגות או עבודות באופן האידיאלי ביותר. חשוב להדגיש: גם כשיש לחץ של לימודים ועבודה, חשוב לשמור על אורח חיים מסודר ובריא: לישון טוב, לאכול נכון ובשעות מסודרות ולבצע פעילות גופנית.

עם זאת, לצערנו הדבר לא תמיד מצליח. אנחנו חיים בעולם לא מושלם, ולא תמיד מצליחים להשתלט על כל כדורי הג’אגלינג של החיים שלנו. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לא מוכנים לקו הסיום: ברגע האחרון, ערב לפני הגשת עבודה, יום לפני מצגת גדולה בעבודה, והנה שלל פתקאות שלנו פזורות על השולחן, בקושי מצאנו נושא למאמר, אכן למדנו את הנושא אך לא התחלנו לחשוב איך לארגן אותו, וכו’.

למה ילדים לא קוראים

נזכרתי היום בספר הראשון שתפס אותי, את החוויה הראשונה של להכנס לדמות של מישהו אחר. את הלילות הארוכים בילדותי שבהם התכרבלתי בשקט במיטה והייתי מישהו אחר, במקום אחר, בזמן אחר. אני זוכרת את ההתגנבויות לספרייה, או לגן שקט ואת הבריחה השקטה מהמציאות הפשוטה שבה חייתי אל פנטזיה קסומה שהיתה לא פחות מציאות מהעולם שסובב סביבי. חוויות כמו אלו משכו אותי לכיוון קריאת ספרים והשאירו בסיום כל ספר טעם של עוד. אני רוצה לכתוב היום על בעיה שרבים מההורים היום מתמודדים איתה, והיא צצה ועולה לעיתים תכופות, במיוחד לאור סדנאות הקריאה המהירה לכל המשפחה שהתחלתי לעשות השנה: למה בעצם ילדים קוראים פחות?

העין ותפיסת המציאות

“העין רואה רק את שהמוח מוכן להבין” – אמר הפילוסוף וחתן פרס נובל הצרפתי בן המאה ה-19 אנרי ברגסון.

הרבה לפניו, בשנת 390 לפנה”ס לערך, הפילוסוף אפלטון, מזועזע מהריגתו של מורו החכם סוקרטס, מספר בספרו “המדינה” את משל המערה המפורסם שלו (אני ממליצה מאד לקרואקטעים מתוך הטקסט המקורי) .”תארי לעצמך אנשים שחיים במערה  מתחת לפני האדמה. הם יושבים בגבם אל פתח המערה, וידיהם ורגליהם קשורות כך שאינם יכולים לראות אלא את הקיר הפנימי של המערה. מאחוריהם יש חומה, ומאחוריה עוברים יצורים דמויי אדם הזוקפים מעל שפתה צורות מצורות שונות. מאחורי האנשים בוערת מדורה, ובאורה מטילות הצורות השונות צללים על קיר המערה. שוכני המערה רואים איפוא רק את תיאטרון הצללים הזה. כיוון שהם יושבים כך מרגע שנולדו, הם מאמינים שהצללים האלה זה כל מה שיש.” (על פי הגרסה של יוסטיין גורדר, בספרו “עולמה של סופי”, עמ’ 81-82)

קריאה מהירה וקינדל – לקרוא ספרים אלקטרוניים בקריאה מהירה

לאט לאט נוצרת תחת עיננו תרבות חדשה: ספרים אלקטרוניים. מתרבים המכשירים המציעים לנו חווית קריאה שונה מזו המוכרת. לא עוד דפדוף בדפי ספר, אלא קריאה על גבי צג.
לא אשפוט כאן את הרעיון עצמו. כמו תמיד, יש יתרונות וחסרונות. כוונת המאמר הזה גם אינה לסקור את המכשירים עצמם, מה שלבטח עשו מומחים גדולים יותר ממני, אך לאחר שהתנסיתי הן בקינדל והן ב – E-vrit, הייתי שמחה לתת כמה עצות כיצד ניתן לקרוא בהם בקריאה מהירה, מה שהוא תחום המומחיות שלי.

קריאה מהירה ומיומנויות למידה

קריאה מהירה, או ליתר דיוק יכולת קריאה מהירה, היא משאת נפשם של רבים מאלה אשר מתמודדים ברמה היומיומית עם חמרי קריאה רבים. בין המשתתפים בקורסים של קריאה תלת מימדית רב חלקם של הסטודנטים ואנשי האקדמיה, שכן אלה עומדים בפני הצורך הממשי למצוא פתרונות יעילים יותר לקליטת נתונים וסיווגם. בו זמנית, רב גם הצורך להיות מסוגלים לדלות את הנתונים הרלוונטיים כאשר אלה מתבקשים. כולם רוצים “טכניקה”, משהו “תכלס” אשר בהפעלתו כל המתואר מעלה יקרה באופן בלתי נמנע. אין כזה דבר!

איך בנוי המוח ואיך זה קשור לקריאה מהירה?

איך כותבים סמס? איך מוצאים שם ברשימת אנשי הקשר של הטלפון הסלולארי שלכם? איך מסמנים שם פגישה? אני בטוחה שכל אחד ואחת מהקוראים יודע לענות על השאלות האלה.
איך בנוי המוח? למה אחראי כל חלק בו? איך מתפעלים אותו טוב יותר? אני חוששת שרבים בינינו פשוט לא מכירים את התשובה לכך.
בקורסים שאני מעבירה, אני מייחדת חלק קטן להסביר איך פועלת המכונה הזאת, איך עובד המוח. אין לי יומרה, כמובן, לכסות בכמה דקות מחקרים המתפרסים על פני מאות שנים, אך אני מוצאת שמעט נתונים המאורגנים היטב אודות המוח שלנו, יכולים לעזור לנו ‘לתפוס את הפיקוד’ ולהתחיל להשתמש בו ובפוטנציאל הרב הגלום בו בצורה טובה יותר.
אז לטובת כל אלה שאין להם זמן או רצון לאסוף פירורי מידע מאתרים שונים, הנה סיכום קטן על המוח שלנו, וגם – איך כל זה קשור ליכולת לקריאה מהירה בכלל ולקריאה התלת מימדית בפרט.

השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין – להיות חופשי עם יכולות קריאה חדשות

‘בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מארץ מצרים’ – כך אנו אומרים כל שנה בערב פסח.  ניתן, כמובן, להתייחס לסיפור התנ’כי על יציאת בני ישראל העבדים ממצרים לאחר עשר המכות בהם לקו המצרים, ובחצותם את ים סוף, פנו לארבעים שנה של נדודים במדבר עד שימות דור העבדים, במטרה לגבשם כעם אחד של בני חורין.
בחרתי כאן להתייחס להיבט המופשט יותר של היציאה מעבדות לחירות שאולי בגינו, מצווה עלינו לראות עצמנו כל דור כאילו יצאנו ממצרים.
במאמר ‘להיות מלך’ (קישור) כתבתי על האפשרות להיות מלך של הממלכה שלנו, זה אשר מוציא צווים וקורא לדגל וכל העם נענה לו.
בכתבים נוהגים להתייחס למילה מלך כאל ראשי תיבות:  מוח, לב, כבד. ‘כאשר האדם מעריך נכונה את הכוחות אשר הבורא חנן אותו בהם,משתמש בהם כראוי ויודע כי המוח חייב לשלוט על הרגש, על הלב, והוא נוהג בהתאם לכך בחייו היומיומיים, א ז י הוא בבחינת ״מלך״ — מלך היצירה, בחיר כל היצורים אשר למענו נברא העולם.’
במאה ה-16, כתב הרוזן ג’יובאני פיקו דלה מיראנדולה את החיבור הנפלא ‘נאום על כבוד האדם’ שממנו בחרתי לצטט כמה קטעים:למאמר

להיות מלך – איך מחוננים קוראים בקריאה מהירה

נפלה בחיקי השנה הזכות ללמד ילדים מחוננים לקרוא בקריאה תלת מימדית. פעם אחר פעם, אני נפעמת מהמוחות הקטנים-גדולים המבריקים האלה, מהיכולת שלהם לקלוט ולעבד נתונים, מהיכולת שלהם להנחיל לעצמם יכולות חדשות. ההצלחה שלהם ביישום הטכניקות היא מיידית, יש להם תוצאות שמחייבות גם אותי להשתפר כדי לעמוד בקצב של התלמידים שלי…
את המאמר הזה אני רוצה להקדיש לכל האנשים, ילדים ומבוגרים כאחד, אשר מחפשים את השיפור. במקרה שלנו, מדובר ביכולת לפתח קריאה מהירה, אך מן הסתם, היכולת הזאת, בהשלכה על תחומי חיים אחרים, מתייחסת לכל פיתוח יכולת חדשה. עם הילדים פתחנו קוד, מילה מוסכמת, אנחנו קוראים לזה ‘להיות מלך’.

קריאה מהירה ופרטי הפרטים

בליווי שאנו נותנים למשתתפים בקורסי הקריאה התלת מימדית, כדי ללוות אותם באימון ובהטמעה של השיטה, אני מוצאת עצמי לעיתים קרובות כותבת תשובות ארוכות ומפורטות שמטרתן היא לכוון את האימון. פעמים רבות, הבעיה אינה נעוצה בטכניקה עצמה וביישום שלה, אלא בפרדיגמה, בשכנוע העמוק שגורם לנו לפחד שמא, תוך כדי קריאה מהירה, נאבד את פרטי הפרטים הנמצאים בספר. מדובר בפרדיגמה עוצמתית מאד ומצאתי עצמי מקדישה כבר זמן רב לסוגיה, הן בקורסים עצמם והן בתשובות שסיפקתי לאחר הקורס. זהו, אם כן, הבסיס למאמר הנוכחי, המצטרף לכל המאמרים האחרים שכבר כתבתי אודות הנושאים הסובבים את העולם המופלא של הקריאה המהירה. זה גם המקום להזכיר, לאלה מכם שהצטרפו אל רשימת המכותבים רק לאחרונה, שכל המאמרים הקודמים נמצאים באתר האינטרנט שלנו וזמינים לעיון וקריאה.אז איך באמת משלבים בין פרטי הפרטים וקריאה מהירה?

טיפים ועצות טובות לקריאה מהירה מהמחשב

אורח החיים של רובנו מביא אותנו לשבת חלקים גדולים של היום אל מול המסך המלבני של המחשב שלנו. וכך, למרות שאהבתי הגדולה לספרים המודפסים עדיין עולה על זו לקריאה מהמחשב, ראיתי לנכון – ולו בשם הדאגה לכדור הארץ, לעצים של יערות הגשם המשמשים בסיס לנייר ולזיהום שיוצר הטונר במדפסות, אך גם כמובן בשל השימוש התכוף – להקדיש את המאמר הבא למתן כמה עצות וטיפים לקריאה מהירה על גבי מסך המחשב.

להרחיב את המסגרת- גמישות מחשבתית וקריאה מהירה

קריאה מהירה אינה רק יכולת טכנית, זהו שימוש בצורת מחשבה שונה לגמרי, עמוקה יותר, גמישה יותר. בכדי לקרוא בקריאה מהירה כל טכסט שהוא, אם כן, לא מספיקה היכולת הטכנית – את זו אנו רוכשים בקלות. צריך לתרגל גם גמישות מחשבתית, גמישות אשר תעזור לנו להבין את הטכסט בצורה שונה מזו המוכרת לנו.
בסרט ‘מרדף אחר האושר’ – המתאר את סיפורו האמיתי של כריסטופר גרדנר, איש שהרים עצמו מאשפתות ובנה לעצמו ולבנו חיים טובים יותר בזכות נחישותו והאינטואיציה שלו – יש רגע בו כריסטופר האב הולך ברחוב עם בנו הקטן והבן מספר לו את הסיפור הבא…
המאמר הזה נכתב בחודש אוגוסט. החום המהביל והלחות גורמים לנו לעצבנות, נראה שאי אפשר לחשוב כמו שצריך והקריאה שלנו נעשית עוד יותר איטית.
עכשיו, יותר מתמיד, צריך לקחת נשימה עמוקה ולהביא את עצמנו למצב של יכולת ריכוז וחשיבה.
הנה, אם כן, כמה עצות להגברת האינטליגנציה בכלל ובקיץ בפרט.
אה, וכמובן מה הקשר בין הירגעות וקריאה מהירה.

להציב לעצמנו מודל לחיקוי

המודל שלפיו אנו חיים נוצר בדרך כלל על יד החברה, האחרים עושים זאת בשבילנו. הם אומרים לנו כיצד עלינו להיות, כיצד עלינו לחשוב, כיצד עלינו לנוע, כיצד עלינו לפעול ואנו לאט ובשקט סופגים כל מה שנאמר לנו ויוצרים את הלבוש שלנו על בובת ההדגמה הזו.
אך אם אנו רוצים יותר, אם אנו רוצים לחיות איכות חיים גדולה יותר, עלינו להגדיל את המודל, להרחיב אותו, להתאים את עצמנו למידה גדולה יותר.
כמובן, על מנת שכל זה יהיה אפשרי, צריך שתהיה לנו כוונה, נמל אליו אנו רוצים להגיע. ואז צריך להפנות את המבט לקנה מידה גדול יותר, לאנשים הגדולים באמת, אחרת תמיד יהיה לנו רק שיפור קטן. אך האם זה כל מה שאנו רוצים?

מסע התגלית האמתי – או איך אפשר ליצור שינוי בתגובה לכל גירוי המגיע אליו, המוח שלנו שואל את עצמו כל הזמן, באופן אוטמאטי לחלוטין שתי שאלות: “מה זה?”, “מה אני צריך לעשות?”. כששמעתי את זה בפעם הראשונה, ניסיתי לעקוב אחר התהליך ואכן גיליתי שהשאלות האלה, גם אם הן מתרחשות במהירות עצומה, מופיעות תמיד. כאשר המוח שלי מזהה משהו אשר נראה לו מוכר (בהשוואה לנתונים הקיימים בו), אני מרגישה בנוח יחסית, כלומר, אני יודעת מה מצופה ממני ואיך אני אמורה להגיב בסיטואציה הזאת. כאשר, לעומת זאת, מדובר במשהו שאינו מוכר לי כלל, יש רגע של מבוכה שבו אני לא יודעת מה עלי באמת לעשות.

נפלאות התבונה – ללמד ילדים ללמוד אחרת (קריאה תלת מימדית וילדים מחוננים)

מאז חודש ספטמבר 2009 התמזל מזלי ללמד בשני מרכזים של משרד החינוך לילדים מחוננים. אני מלמדת ילדים בכיתות ז’-ט’ קורס “קריאה תלת מימדית”, כלומר איך לקרוא מהר ולנהל את הידע. הקורס מלמד קריאה מהירה, קריאת על וקריאה צילומית, אך גם איך להציב מטרות, להבדיל עיקר מתפל, לתייק בזיכרון ולשלוף ממנו ואף למפות את הידע במפת חשיבה.

מדובר בחוויה מתקנת עבורי, אך גם עבור הילדים זוהי חוויה מרתקת ומלאה בתוצאות. כאשר יצאנו לדרך, מדדנו את המהירות הממוצעת של הקריאה לכל אחד: כמה שורות הוא או היא יכולים לקרוא בדקה. המספרים נעו בין 15 שורות לדקה ועד ל-35. היום – ואנו מדברים רק על קריאה מהירה, עדיין לא על קריאה צילומית, הילדים האלה קוראים בין 50 ל-98 (!) שורות לדקה! וכן, הם מבינים את הנקרא טוב מאד. מה שחשוב עבורי באותה מידה, אם לא יותר, זה שהם אוהבים לבוא לשיעור. הם ממש משתפים פעולה. למאמר

השיפור

פעמים רבות אני פוגשת אנשים אשר מכריזים על הרצון שלהם להגיע להישגים גבוהים יותר בתחום כלשהו בחייהם: הן אם מדובר בקריירה, או בזוגיות, או במצב הכלכלי, או בתוך המשפחה, החברים, הקהילה, הגוף או פיתוח יכולות החשיבה. אני מוצאת את השאיפה הזאת עצמה נפלאה. אך פעמים רבות אני רואה את אותם האנשים נעצרים עם הקושי הראשון ומוותרים על השאיפה, מחליטים להסתפק. הצרה היא שתוך כדי הויתור, נותר בחייהם סימן של ‘מינוס’, אכזבה, תסכול, אשר גורמים להם לפעמים להפסיק לנסות ולהסכין עם חיים בסטנדרט נמוך בהרבה מזה שהיינו רוצים לחיות בו. הבה נבחן יחדיו כיצד ניתן להימנע מכך.

למאמר

המעט שהוא הרבה

קריאה מהירה היא משאת נפשם של רבים מהאנשים עמם אנו, באופן טבעי, באים במגע. בו זמנית, לרבים מהפונים יש חשש שאם יקראו מהר, ילך לאיבוד חלק גדול מהטקסט והם ‘לא ידעו את הפרטים’. המאמר הבא רוצה להפריך שכנוע, פרדיגמה ובו זמנית, לעודד אתכם. כדי לעשות זאת, הרשו לי להפגיש אתכם עם עקרון ה-20/80 ועם היישומים שלו בקריאה מהירה. למאמר

קראו מאמרים נוספים, מחקרים מדעיים, קישורים לסרטונים וכל מה שיכול להעשיר אותנו

קריאה מהירה ומחשב – טיפים וכמה עצות טובות לקריאה מהירה מתוך מחשב